סלימאן נ' בנק מסד כרמיאל 46180

פסק דין

נוכח הודעת מזכירות בית המשפט, לפיה הופקד סכום האגרה בתיק בית המשפט בהתאם להחלטתי בתיק, אני מורה על ביטולו של פסק הדין אשר ניתן על ידי היום (5/7/12).

להלן פסק הדין בעניינה של המבקשת :

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' הברפלד אברהם יונת) מיום 8.6.2012 בתיק 02-20323-12-3, במסגרתה קבעה הרשמת הנכבדה צו חיוב בתשלומים ע"ס 850 ₪ החל מיום 28.6.2012 בכל 28 לחודש שלאחריו.

המבקשת הגישה בקשתה לפריסת החוב בתיק ההוצאה לפועל לתשלומים בסך של 150 ₪ לחודש.

המבקשת ציינה בבקשתה את נסיבותיה האישיות ומצבה הכלכלי וכן הגישה פירוט הוצאותיה.

לאחר עיון במסמכים אשר הוגשו בפניה, ניתנה החלטת הרשמת הנכבדה במסגרתה העמידה את צו החיוב בתשלומים ע"ס 850 ₪ לחודש החל מיום 28.6.2012 ובכל 28 לחודש שאחריו.

לטענת המבקשת, אין ביכולתה לעמוד בצו התשלומים. המבקשת מצרפת מסמך ממשרד הרווחה המעיד לטענתה על מצבה הכלכלי הקשה. המבקשת מציינת כי היא אם חד הורית ומפרנסת יחידה לארבעת ילדיה. לעניין זה מצרפת המבקשת את מסמך הגירושים בהסכמה המעיד על ויתורה של המבקשת לתשלום מזונות מבעלה לשעבר. המבקשת מפרטת בבקשתה את הוצאותיה.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיב.

מעיון בהחלטת הרשמת הנכבדה, נשוא בקשת רשות הערעור דנן עולה כי ההחלטה ניתנה לאחר שהרשמת עיינה במסמכים אותם הגישה לעיונה המבקשת וכי החלטתה בהתחשב באותם מסמכים אשר הומצאו לעיונה וצוינו על ידה בהחלטתה, סבירה, מפורטת ומנומקת ואין להתערב בה.

נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותיעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.

ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03)

וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12)

ההחלטה דנן מבוססת על המסמכים אותם המציאה המבקשת עצמה בפני הרשמת הנכבדה ואין מקום להתערב בה.

המבקשת מלינה בעיקר על מצבה הכלכלי אשר אינו מאפשר לה לטענתה לעמוד בצו התשלומים כפי שנקבע.

אלא שמעיון בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל נשוא הבקשה עולה כי טענה זו אין על מה שתסמוך. הרשמת הנכבדה מציינת בהחלטתה כי המבקשת הינה גרושה המפרנסת 4 ילדים לבדה וכי היא עובדת כשכירה בשכר של כ- 6,000 ₪. כן מפרטת הרשמת הנכבדה את הוצאותיה של המבקשת כלהלן: מים-400 ₪, חשמל- 550 ₪, ארנונה 250 ₪, הלוואה בנקאית 920 ₪, משכנתא- 960 ש"ח, כלכלה- 2,000 ₪, הנעלה- 500 ₪, הלבשה- 500 ₪, תרופות- 500 ₪.

הרשמת הנכבדה מציינת כי למבקשת שני תיקי הוצאה לפועל בסך כולל של 70,810 ₪ וכי החוב בתיק הפרטני דנן עומד על סך של 32,983 ₪.עוד מציינת הרשמת הנכבדה כי למבקשת רכב בבעלותה מסוג הונדה סיויק שנת 1999, וכי הוצאותיה כעולה משובותיה של לשאלון, עומדות על סך כולל של 6,981 ₪. לא ניתן הסבר מטעמה של המבקשת, כיצד מכוסה הפער בין הכנסותיה להוצאותיה החודיות של המבקשת.

באשר לטענות המבקשת כי קיימות לה הוצאות רבות וכי בהסכם הגירושין ויתרה לבעלה על תשלום המזונות, מציינת הרשמת הנכבדה כי לחייבת הפקדה לפיקדון בסך של 200 ₪, הוצאות גבוהות עבור פלאפון, הוראות קבע לחיסכון בסך של 1,500 וכן משכנתא בסך של 650 ₪ בממוצע לחודש כמו כן מצאה הרשמת הנכבדה כי למבקשת הוצאות לבוש חריגות.

לאור הנתונים לעיל, מצאה הרשמת הנכבדה לנכון להעמיד את צו התשלומים בסך של 850 ₪.