סמנה נ' איסתא ישראל בע"מ

פסק דין

1.בפני שלוש תביעות שאוחדו ואשר עניינן איחור התובעים לחזור לארץ מטיול בן 8 ימים אותו הזמינו באמצעות הנתבעת. לטענת התובעים, היו אמורים לסיים את הטיול ביום 7/6/11 בטיסה מנמל התעופה בברטיסלאבה, אשר אמורה הייתה לצאת בשעה 12:00. בבוקר אותו יום, בשעה 7:30 בבוקר נקראו בבהילות להפסיק את ארוחת הבוקר בשל הקדמת הטיסה. אולם, כשהגיעו לשדה התעופה הסתבר כי הטיסה לארץ כבר יצאה והובהר להם שהטיסה המקורית שיועדה לשעה 12:00, בוטלה.

לטענת התובעים, חיכו שעה ארוכה בשדה התעופה ולאחר מכן, הוסעו מברטיסלאבה לוינה, שם נאלצו לערוך טיול נוסף ולאחר מכן חיכו בשדה התעופה בוינה מהשעה 17:30 עד לטיסה שיצאה בסופו של דבר,בשעה 20:30. בסופו של דבר, הגיעו התובעים לארץ רק בשעה 00:30 ולביתם בצפון, רק בשעה 4:00 לפנות בוקר.

לטענת התובעים, נגרמה להם עגמת נפש רבה, שכן מדובר היה בערב חג שבועות וכתוצאה מהאיחור הפסידו ארוחת ערב חג וחגיגת החג עם בני משפחותיהם.

התובע אמנון באומהרן הוסיף, כי נגרמה לו עגמת נפש נוספת בשל העובדה שהינו חולה סוכרתי, ולמרות שהנתבעת הייתה מודעת לכך, לא קיבל, בשעות האיחור, ארוחת המותאמת למצבו הבריאותי.

2.בדיון שהתנהל בפני ביום 20/11/11, הרחיבו התובעים בעניין עגמת הנפש שנגרמה להם. התובעים טענו, כי מלכתחילה לא הייתה כלל טיסה שאמורה הייתה לצאת בשעה 12:00 באותו יום וכי בכל מקרה, המדובר היה בטעות של הנתבעת אשר לא הודיעה להם מבעוד מועד, על הקדמת שעת הטיסה.

התובעים טענו כנגד תום ליבה של הנתבעת, אשר הציעה לפצותם בסכום של 100$ בלבד תוך החתמתם על כתב ויתור.

3.הנתבעת הכחישה את טענת התובעים, כי הטיסה שנקבעה לשעה 12:00 כלל לא הייתה קיימת באותו מועד. הנתבעת הודתה כי המדובר בטעות אצלה, בגינה לא הגיעה ההודעה על הקדמת שעת הטיסה, עוד בערב קודם לכן למדריך הקבוצה, אולם טענה, כי הפיצוי שהוצע לתובעים, כמו ליתר חברי הקבוצה היה הוגן וראוי. הנתבעת טענה, כי המדובר היה בטיסת שכר, שממילא יכלה להתעכב ואילו במקרה דנן, התובעים אף פוצו בסופו של דבר, בטיסה סדירה לארץ, בטיול נוסף ובארוחה שקיבלו באותו יום.

דיון:

4. כבר בראשית הדברים, אדחה את טענת הנתבעת, כפי שהועלתה בכתב ההגנה, כאילו אין היא אלא מתווכת בין נוסעים לבין ספקי שירותי התיירות וכאילו אין היא אחראית למחדל של חברת תעופה או סיטונאי תיירות.

ראשית,אילו סברה הנתבעת כי האחריות במקרה דנן מוטלת על המוביל האווירי, הייתה שולחת הודעת צד ג' כנגדו ולא כך עשתה.

שנית, רשלנות הנתבעת אינה בגין עצם שינוי שעת הטיסה (אשר אכן אינה בתחום השפעתה), אלא בגין העובדה שלא הודיעה לתובעים מבעוד מועד, על מנת שיוכלו להספיק להגיע לטיסה המוקדמת יותר.

בעניין זה אפנה, לדברי ביהמ"ש בת"ק 1372/07 סחייק נ' גוליבר תיירות בע"מ:

"אכן דעתו של בית משפט זה היא שטענת סוכני נסיעות, שאין מעמדם אלא מעמד של מתווכים, לאו טענה היא. בית משפט זה הביע לא מכבר (ב-27/5/2007; בת"ק 3148/06 בורנפלד נ' הדקה התשעים בע"מ וקשרי תעופה בע"מ) את דעתו הנחרצת בעניין זה. אולם שם הוכחה לבית המשפט רשלנותם של הנתבעים, כמפורט בפסק הדין ההוא (שהתובעת התכבדה והציגה לבית המשפט). בעניין שלפנינו שכנעו הנתבעים את בית המשפט שהם פעלו בתום לב וכיאות וכי במאמציהם לסייע לתובעת אכן גילו יושר ואמינות ולא רשלנות, כפי שבעלה של התובעת ביקש לשכנע את בית המשפט".

כלומר, ככל שגם סוכנות הנסיעות מגלה רשלנות, אין לפטרה בכך שהשינוי בשעת הטיסה הינו בגין ובאחריות חברת התעופה.

5.התובעים לא הוכיחו טענתם, כי מלכתחילה לא הייתה מיועדת לצאת טיסה בשעה 12:00, כפי שנקבעה מראש. כמו כן, המדובר בטיסת שכר אשר כבר נקבע כי נוסעים הבוחרים לבצע הזמנה מוזלת ביחס לטיסות אלו, נוטלים על עצמם סיכון של עיכוב בטיסה.

יחד עם זאת, הכוונה לסיכון של עיכוב בשעות ספורות בלבד, או כאשר ניתנת לנוסעים הודעה מראש על העיכוב. בעניין זה ראה בר"ע 1293/07 השטיח המעופף בע"מ נ' ראובן ואח', אליו הפנתה הנתבעת עצמה.

במקרה דנן, אין המדובר בשעות ספורות, אלא באיחור של כשמונה שעות, מהשעה המקורית, וזאת אף מבלי שאביא בחשבון את העובדה שהתובעים נאלצו להגיע לשווא לשדה התעופה כבר בשעות הבוקר, כארבע שעות לפני השעה שתוכננה.

המדובר ברשלנות של הנתבעת, אשר הודתה כי כבר בערב קודם קיבלה את ההודעה על הקדמת שעת הטיסה ולמרות זאת הודיעה על כך לתובעים רק בבוקר שלמחרת.

אילו הייתה הנתבעת מודיעה לתובעים בערב שקדם, על הקדמת שעת הטיסה, היו התובעים מספיקים להגיע לטיסה המוקדמת.