פסק דין
1.זוהי תביעתה של גב' אבו עטא סנדוס (להלן: "התובעת") כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי מיום 12.1.10, לשלול באופן רטרואקטיבי את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה כיחיד בתקופה שמיום 5.12.06 ואילך זאת מן הטעם שלתובעת יש בן זוג שהינו עומר זהיר (להלן: "עומר") שלטענת הנתבע, כפי שמופיע במכתבו מיום 2.3.10, הוא הידוע בציבור של התובעת.
עובדות המקרה
2.התובעת ילידת 27.10.74, הגישה ביום 5.12.06, תביעה חוזרת לגמלת הבטחת הכנסה במסגרתה היא הצהירה שהיא גרושה והיתה נשואה בעבר לעדואן זאהר ממנו היא התגרשה ביום 26.10.92.
עוד נרשם בתביעה החוזרת לגמלת הבטחת הכנסה מיום 5.12.06, כי לתובעת יש חבר שהינו עומר אשר עובד באילת והיא רואה אותו רק פעם או פעמיים בחודש משום שהוא לא בא אליה הביתה. התובעת ציינה בהמשך טופס התביעה, כי עומר לא נותן לה כסף.
3.בעמוד הראשון של טופס התביעה החוזרת לגמלת הבטחת הכנסה מיום 5.12.06, ציינה התובעת כי היא גרה בדירת המגורים השייכת לבן של עומר אך בעמוד השני של אותו טופס ממש היא ציינה, כי היא גרה בבית של האחיין של עומר.
4.מטופס התביעה החוזרת לגמלת הבטחת הכנסה של התובעת מיום 5.12.06, עולה, כי לתובעת שלושה ילדים: סוזן ילידת 10.5.99, ערין ילידת 17.2.01 וטאלב יליד 5.7.02.
בהמשך אותו טופס תביעה ציינה, כי שתי הבנות נמצאות אצל הגרוש שלה ואילו הבן טאלב מתגורר עמה.
ביום 11.2.09, חתמה התובעת על תצהיר שנמסר למוסד לביטוח לאומי במסגרתו היא מסרה, כי היא לא משלמת חשבונות חשמל משום שהבית בו היא מתגוררת מחובר לחשמל של הבית השכן בו גר בנו של עומר – מוחמד זהיר ולמעשה אותו מוחמד משלם את כל חשבונות החשמל. באותו תצהיר ציינה התובעת, כי עומר הוא רק חבר שלה ויש לה ממנו בן משותף.
התובעת ציינה גם בתצהירה מיום 11.2.09, כי היא גרה בבית קטן ששטחו 60 מ"ר ששייך לבנו של עומר ששמו אחמד זוהיר והיא לא משלמת דמי שכירות משום שמתחשבים במצבה הכלכלי ומשום שהיא חברתו של עומר.
עוד עולה מהתצהיר של התובעת מיום 11.2.09, כי היא לא מקבלת דמי מזונות ולא הגישה תביעה למזונות.
יש לציין, כי תצהירה של התובעת מיום 11.2.09, נערך ואומת על ידי עו"ד חאלד מסארווה, אותו עו"ד שמייצג אותה בתביעתה זו המתנהלת לפנינו.
ביום 23.4.09, נתנה התובעת הצהרתה לפקיד התביעות במסגרתו היא מצהירה, כי בנה הוא הבן של עומר. תוך שעומר שהינו החבר שלה, מתגורר בכפר הרואה , מגיע אליה לביתה פעמיים בשבוע, נשאר לישון יום-יומיים
"... אוכל מה שיש בבית, אני לא עושה בשבילו כלום, לא מכבסת שום דבר. הוא לא נותן כסף ולא קונה כלום לא לבית, לא לי ולא לילדים..."
5.בדיון שקיימנו ביום 5.3.12, הבהיר ב"כ התובעת, כי התובעת מתגוררת בבית השייך לבן של עומר בו היא מתגוררת בשכירות משך כ- 5 עד 6 שנים ואם בתצהיר של התובעת מיום 11.2.09, היא ציינה שהיא לא משלמת דמי שכירות, הבהיר ב"כ התובעת באותו דיון מיום 5.3.12, כי התובעת משלמת בתקופות מסוימות דמי שכירות והתובעת העידה בדיון הנ"ל, כי היתה תקופה שהיא שילמה 1200 ₪ כדמי שכירות. (ראה עמ' 6 לפרוטוקול מיום 5.3.12).
6.באותו דיון מיום 5.3.12, גם עומר סיפר לנו, כי התובעת היא חברה שלו, ממנה יש לו ילד והיא והבן שלהם גרים בבית של אחד הילדים שלו ומשלמת דמי שכירות עבור מגוריה. (ראה עמ' 7 לפרוטוקול מיום 5.3.12).
עומר הבהיר באותו דיון מיום 5.3.12, כי התובעת אינה בת זוג שלו והוא נשוי לסמירה ממנה הוא לא התגרש ולגרסתו של עומר, הוא עובד כשכיר בחקלאות בכפר הרואה (שבמרכז הארץ) כאשר בסופי שבוע לעיתים הוא נשאר ללון בכפר הרואה, לעיתים הוא נמצא בבית ולעיתים הוא ישן ברכבו.
7.התובעת והעדים מטעמה טענו בדיון מיום 5.3.12, כי היא לא נשואה לעומר והם לא בני זוג ולאחר שב"כ הנתבע ציינה, כי למיטב ידיעתה חוקרי המוסד לביטוח לאומי ביקרו במשרדו של עו"ד אבו פנה עאבד אלקאדר ברח' הרברט סמואל 75 בחדרה, ונמסר להם שהעו"ד הנ"ל ערך הסכם חיים משותפים בין התובעת לבין עומר, על כך השיב עומר באותו דיון, כי הוא הלך יחד עם התובעת לאחר שהיא נכנסה להריון לאותו עו"ד עאבד אלקאדר בכדי לרשום את הבן המשותף שלהם על שמו של עומר. (ראה עמ' 8 שורה 16 פרוטוקול מיום 5.3.12).
8.גם ב"כ התובעת ציין באותו דיון מיום 5.3.12, כי התובעת ועומר נגשו לעו"ד עאבדאלקאדר בכדי שהבן המשותף שיש לתובעת ולעומר יוכר כבן של עומר.
בסופו של אותו דיון שהתקיים בבית הדין ביום 5.3.12, היה ברור שהתובעת ועומר הגיעו למשרדו של עו"ד אבו פנה עאבד אלקאדר אשר ערך עבורם מסמך ו/או הסכם כלשהו, כאשר באותו שלב עוד לא ידענו מה תוכנו של אותו מסמך או הסכם.