פסק דין
בית העסק שבבעלות התובע, פיצוציית "טוטו לוקו", סלק באמצעות הנתבעת כרטיסי אשראי.
בכתב התביעה טען התובע כי לא קיבל כספים מהנתבעת בהתאם לעסקאות שביצע בבית העסק. לכתב התביעה ולהודעתו המתקנת של התובע צורפו לטענתו, חשבוניות בגובה הסכום הנתבע בסך כולל של 5,043 ₪. התובע טען כי פעל בהתאם להסכם שבין הצדדים וחרף זאת לא זוכה כאמור.
הנתבעת טענה מנגד כי סך החשבוניות הינו 4,586 ₪ בלבד (נוכח חשבוניות כפולות) התשלומים שלא שולמו לתובע כאמור הינם בגין תשלומים שבוצעו באמצעות שני כרטיסי אשראי של חברת לאומי כארד. לטענת הנתבעת, לא הועבר התשלום לתובע מכיוון שחברת האשראי לא אישרה את התשלומים שבוצע מבלי שנתקבל אישור כנדרש. בהתאם לנטען, כבר במועד ביצוע העסקה הראשונה, מיום 22 דצמבר 2008, באמצעות הכרטיס לא נתקבל אישור ונמסרה הודעה לבעל העסק "להחרים את הכרטיס". העסק לא פעל בהתאם והמשיך להעביר עסקאות באותו הכרטיס בסכום מצטבר של 4,060 ש"ח. בנסיבות אלו נטען על ידי הנתבעת כי נעשתה פניה טלפונית לבית העסק ביום 19 ינואר 2009 ובה הוא נדרש שלא לחייב עסקאות בכרטיס זה (אישור על ביצוע הפניה טלפונית-נ/2). אולם בית העסק המשיך לחייב עסקאות בניגוד להוראה (26 עסקאות נוספות).
בישיבה הראשונה מיום 26 מאי 2010, נחקר התובע על ידי נציג הנתבעת וטען כי לא ניסה לעקוף את העדר האישור הנטען לא באמצעות "פיצול עסקאות" וגם לא באמצעים אחרים של ניתוק המסופון (עמ' 2 שורה 2-3 לפרוטוקול הדיון הראשון). התובע טען כי אינו "מאלץ" או מפצל עסקאות וכי לעיתים הקונה מבקש לבצע עסקה נוספת לאחר שכבר קנה ושילם ולכן מופיעים חיובים חוזרים במועדים סמוכים. עוד טען התובע כי לא נמסר לו בשום שלב על ידי הנתבעת כי עליו לקבל אישור טלפוני עבור כל עסקת אשראי בסך העולה על 20 ₪. לדבריו עליו לקבל אישור בסכומים גבוהים יותר (מאתיים עד 300 ₪)
בישיבה מיום 27 אוקטובר 2010, המציא נציג הנתבעת פירוט לכל העסקאות שלא שולמו כאמור וכן אסמכתאות לביצוע עסקאות חוזרות עם הכרטיסים אשר לא אושרו כאמור. מן המסמכים שהוצגו עולה כי החוב נשוא התביעה הינו בקשר עם שני כרטיסי אשראי בלבד. עוד עלה מן המסמכים שהוצגו כאמור כי במספר מקרים, מייד בסמוך לכך שתשלום שבוצע באמצעות כרטיס האשראי לא אושר על סכום מסויים, בוצעו שתי עסקאות נוספות על מחצית הסכום הראשון – הינו "פוצלו" העסקאות ובוצע חיוב בשנית (נ/4). עוד הוסבר כי שעה שיש לקבל אישור טלפוני על עסקה נמסר לבעל העסק מספר אישור ואילו התובע בכל הפעמים שנדרש לאשר את העסקאות כאמור לא פעל בהתאם להנחיות ורשם מספר אישור של "00000" וכך עברה העסקה, כאשר המסופון אינו מזהה כי המדובר במספר שגוי ובלתי תקין.
נציג הנתבעת הודה כי לא נמסרה לתובע הודעה בכתב על הורדת הסכום הנדרש לאישור ל- 20 ₪ אולם טען כי בוצעה פניה טלפונית אשר תועדה וממנה עולה כי מיום 12 פברואר 2009 "הורדה תקרה ל- 20 ₪" (נ/2).
המסמכים וגרסת הנתבעת נמסרו במהלך הדיון השני, מבלי שניתנה לתובע שהות לבדוק ולהיערך לנטען. לפיכך, ניתנה לתובע שהות לבדוק את המסמכים ולהודיע אם הוא עומד על המשך ניהול ההליכים בתיק נוכח האסמכתאות שהוצגו כאמור.
בתגובת התובע אשר הוגשה ביום 2 נובמבר 2010, שב וטען התובע כי בגין העסקאות שבוצעו כאמור הרי שמסר סחורה לבעל הכרטיס. ברם, הודה כי ביצוע עסקאות לאחר ה- 19 בינואר 2009, מועד פניית הנתבעת לעסק התובע להפסיק את החיוב באמצעות אותו הכרטיס, בוצע על ידי עובדיו ככל הנראה בטעות. לפיכך, ביקש לקבל את התביעה בגין החיובים שבוצעו עד לאותו מועד בלבד.
ההוראות הרלבנטיות להסכם שנכרת בין הצדדים, ביום 15 יולי 2008, שצורף כנספח לכתב ההגנה, קובעות כדלקמן :-
לא הוצגה אסמכתא למסירת הודעה בכתב, כנדרש בסעיף 5 ג' להסכם, על הורדת הסכום המירבי הנדרש. ברם, בהתאם להודעת התובע, מיום 2 נובמבר 2010, הרי שהוא מודה בקבלת הודעה על הפחתת הסכום לאישור ל- 20 ₪ מיום 19 ינואר 2009.
בנסיבות אלו, ככל שהנתבעת טוענת לשינוי בתנאי ההתקשרות ומשלא הוכיחה כי פעלה בהתאם להסכם להודעה על שינוי, איני מקבלת את טענת הנתבעת כי היה על התובע לקבל אישור על העסקאות מעל ל- 20 ₪, עד ליום 19 ינואר 2009. לפיכך, גם אם לא נתקבל אישור עד לאותו המועד הרי שאני מקבלת את עמדת התובע כי פעל כדין.
באשר לעסקאות שנעשו לאחר מועד זה, בניגוד למוסכם וללא קבלת אישור, גם אם בוצעו על ידי עובדיו של התובע, הרי שעליו לשאת בתוצאות המחדל והרשלנות מצידם ומידו לעדכן אותם בשינוי כאמור.
בהתאם לחשבוניות אשר הוצגו על ידי התובע, סכום העסקאות שבוצעו עד ליום 19 ינואר 2009 ואשר לא עלו על סך של 300 ₪, ולא שולמו לו הינו 2,131 ₪.
לאחר ששמעתי עדותו של התובע איני מקבלת את טענת הנתבעת כי "אילץ עסקאות" או פעל שלא כדין תוך כיבוי המכשיר. עדותו של התובע מצאתיה אמינה לאופן בו בוצעו על ידו העסקאות. בנוסף, לאחר שהוצגו לתובע המסמכים הרלבנטיים הודה כי שגה וטעה בכך שלא קיבל אישור כנדרש. זאת ועוד, טענת הנתבעת לפיצול עסקאות, לאחר שלא נתקבל אישור לביצוען, כעולה מנ/4, המתייחסת לתאריכים עובר לעדכון, למשל מיום 8 ינואר 2009, עומדת בקנה אחד אם גרסת התובע כי לעיתים מבקש קונה לקנות מוצר נוסף לאחר שחוייב בפעם הראשונה. זאת להבדיל ממקרים אחרים, בהם סורב חיוב ובוצע פיצול מדוייק של העסקה. לפיכך, אני מקבלת את התביעה על סך 2,131 ₪ ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום זה.
אשר ליתרת הסכום, ולחיובים שבוצעו לאחר הורדת הסכום לאישור, מבלי שהתקבל אישור כנדרש, אני דוחה את התביעה. זאת, נוכח הפרת ההסכם על ידי התובע שעה שלא פעל לקבלת אישור כנדרש. זאת, אף מבלי להידרש לשאלת פיצול העסקאות, אשר גם אם בוצע במספר מקרים על ידי עובדי התובע, הרי שהאחריות על כך רובצת על התובע.
הוצאות: התקיימו שתי ישיבות בהתאם לדרישת שני הצדדים להמצאת מסמכים נוספים. בנסיבות בהן התקבלה התביעה בחלקה, החלטתי שלא לפסוק הוצאות לצדדים וכל צד ישא בהוצאותיו.
ניתן היום, כ"ו חשון תשע"א, 03 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.