סע"ש 22923-11-14 רוזנברג נ' ליאני ואח'

התביעה העיקרית בתיק עניינה זכויותיו הנטענות של התובע, הוא המשיב, בגין תקופת עבודה בת כשלוש שנים ברשת מסעדות ג'פניקה.

לפני בקשה מיום 8.3.2015 מטעם הנתבעים 1 – 4 (להלן גם: "המבקשים"), למחיקה או דחיית התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, היעדר עילה, היעדר יריבות ומחמת היות התביעה קנטרנית וטורדנית.

לטענת המבקשים, הנתבעת 4 הינה חברה המפעילה את רשת ג'פניקה באמצעות זכיינים המפעילים סניפים ברחבי הארץ. הנתבעים 1 -2 הם בעלי מניות בנתבעות 4 ו-5 והנתבעת 3 בעלת מניות בנתבעת 7.

המבקשים טוענים, כי מעולם לא העסיקו את התובע. התובע לא הביא כל ראייה לקיומה של יריבות עם הנתבעים ומשכך לא קמה עילת תביעה כנגדם ואין כתב התביעה מגלה עילה. התביעה כנגד הנתבעת 4 נובעת רק בשל היותה חברה בבעלות הנתבעים 1 ו- 2 ויש בכך משום "הרמת מסך ההתאגדות במהופך".

התובע דוחה את טענות המבקשים, וטוען כי יש בהגשת הבקשה ניצול לרעה של הליכי משפט וכל מטרתה היא הימשכות ההליכים וכלשונו "מריחת זמן". התובע טוען כי כתב התביעה מפרט טענות שלו יוכחו כנכונות, יוכח כי התובע הועסק בשירות המבקשים. התובע מפנה לסעיפים הרלוונטיים בכתב התביעה.

עוד מציין התובע, כי בכתב התביעה פורט בסעיפים 57- 66 הבסיס לחבות האישית של המבקשים וכי בירור התביעה יוכיח כי הנתבעים לא כיבדו את מסך ההתאגדות ולא התייחסו לחברות השונות שבבעלותם כאל "ישויות נפרדות".

לאחר שקילת טענות הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה.

הלכה פסוקה היא כי סעד של סילוק על הסף יינתן במשורה, כאשר ברור כי התובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש בהתאם לעובדות ולטענות בתביעתו.