סע"ש 32555-11-13הסתדרות עובדי המדינה ואח' נ' גלית פיטרמן ואח'

לפנינו בקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד המבקשת, היא הנתבעת 2 (להלן: המבקשת או ההסתדרות ו-הוועד, בהתאמה).

המבקשת צורפה כנתבעת נוספת לתביעה שהגישה התובעת, היא המשיבה 1 (להלן: התובעת) כנגד חברת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: בזק), וזאת במסגרת בקשה לתיקון כתב תביעה שהגישה התובעת, ובהתאם להחלטת בית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית דין זה בבקשה לתיקון כתב תביעה (בר"ע 6254-12-14 ניתנה על ידי כב' השופטת גליקסמן ביום 6.10.2015, להלן: ההחלטה בבר"ע).

הרקע להליכים בין הצדדים תואר בהרחבה בסעיפים 3-14 להחלטה בבר"ע, ויפה גם לעניינננו.

בבקשה שלפניי עותרת המבקשת, לאחר צירופה כנתבעת, לסילוק התביעה נגדה על הסף מן הטעמים הבאים, בתמצית:

• ועד עובדי בזק איננו אישיות משפטית ואינו כשיר להיות צד להליך משפטי. המבקשת כונתה על ידי התובעת "הסתדרות העובדים הכללית החדשה – ועד עובדי בזק", אך למעשה מדובר בשני גופים נפרדים – הסתדרות עובדי המדינה (ההסתדרות), וועד עובדי בזק (הוועד). על פי הדין, ועד עובדים אינו אישיות משפטית ואינו בעל כשרות משפטית, קל וחומר בהליך פרט שאיננו סכסוך קיבוצי. תביעת נגד הוועד עומדת בניגוד להוראת סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 ובית הדין נעדר סמכות לדון בה;

• התביעה כנגד המבקשת התיישנה זה מכבר. התובעת מפרטת בתביעתה את הנסיבות שקדמו לחתימתה על ההסכם האישי בשנת 1994, כך שעילת תביעתה קמה, לכל המאוחר, ביום 18.10.1994, כ- 19 שנה לפני הגשת כתב התביעה. התובעת אמנם טוענת כי ההשלכות של חתימתה על החוזה האישי נודעו לה רק בסמוך למועד סיום עבודתה בבזק (11/2012), וכי לא ידעה על קיומם של ההסכמים הקיבוציים, אולם בכך אין לה אלא להלין על עצמה. הסכמים קיבוציים מפורסמים לכל דורש באתר של משרד הכלכלה, והתובעת אף הודתה כי במהלך השנים הגיעו אליה שמועות לפיהן מצבה הפנסיוני הוא מצב מיוחד. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי עקרון ההתיישנות יושם בפסיקה בין היתר גם בשאיפה למנוע את הנזק הראייתי לנתבע, שיתקשה להוכיח נושאים עובדתיים בשל חלוף הזמן;

• אין כל עילת תביעה כנגד המבקשת, ואף הטענה לכאורה בדבר ייצוג בלתי הולם אינה יכולה להישמע ולהידון בבית דין זה. כל טענותיה של התובעת, לרבות הטענה למסור לה מידע במהלך שנות עבודתה, מכוונות לחובותיה של בזק כמעסיקה, ובהתאם גם כל סעדי התביעה נתבעים כל כולם מבזק. על פי ההלכה, עילת התביעה של הפרת החובה לייצוג הולם כשירה להתברר במקרים קיצוניים וחריגים בלבד, שהתובעת לא הוכיחה כי עניינה נמנה עליהם, קל וחומר בשעה שאין כל מנגנון הדורש מעורבות של ההסתדרות במתן ייעוץ טרם חתימה על הסכם עבודה אישי. ראיה לכך היא, כי במקרים דומים בפסיקה נדחו תביעות בעילה של ייצוג בלתי הולם. כמו כן, אי היענות לציפייה או דרישה של עובד או קבוצת עובדים כזו או אחרת, אין פירושה הפרת החובה לייצוג הוגן;

• התובעת היתה צריכה למצות תחילה את טענותיה נגד ההסתדרות והוועד במסגרת הליכים פנימיים ברשות השיפוט של הסתדרות, שלה הסמכות הייחודית לדון בתביעה שבין חבר ארגון הסתדרותי למוסדות ארגונו. בנסיבות אלה, ובטרם מיצוי הליכים פנימיים, נעדר בית הדין את הסמכות לדון בתובענה נגד המבקשת.

התובעת מתנגדת לבקשה לסילוק על הסף וטוענת כי: