בת שבע אסייג נ׳ ע.ש.א.מ. - שירותי קייטרינג בע"מ

המחלוקת העיקרית בהליך זה נוגעת לנסיבות סיום העסקת התובעת, וכפועל יוצא מכך - האם נסיבות אלה מצדיקות תשלום פיצויי פיטורין, פיצוי חלף הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

1.הנתבעת, ע.ש.א.מ שרותי קייטרינג בע"מ (להלן – המעסיקה) מפעילה עסק להכנת מזון. הנתבעת העסיקה את התובעת, הגב' בת שבע אסייג (להלן – העובדת) החל מיום 1.11.10 בבית העסק של המעסיקה בעכו. מר פנחס (פיני) סלמה (להלן – סלמה) הוא הבעלים והמנהל של המעסיקה.

2.בתמצית, העובדת טוענת שפוטרה ביום 14.8.19 באופן מפתיע מעבודתה. לפיכך עותרת העובדת לחיוב המעסיקה בפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי ביצוע שימוע, ותשלום שכר חודש העבודה האחרון. בכתב התביעה עתרה התובעת בנוסף לחיוב המעסיקה בגין דמי הבראה ופיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה.

המעסיקה טוענת שהעובדת התפטרה מעבודתה לאחר שפתחה עסק מתחרה למקום העבודה, ומבלי שמסרה הודעה מוקדמת להתפטרותה, ובנסיבות אלה היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. כן נטען ששכר העבודה בגין חודש 8/19 קוזז כדין בשל אי מסירת הודעה מוקדמת להתפטרות, וכי לא נותרה יתרה לתשלום בגין דמי הבראה.

3.כאמור, אין מחלוקת שתקופת העבודה היא בין התאריכים 1.11.10 עד 14.8.19. העובדת מועסקת כנגד שכר שעתי, אשר עמד בסוף תקופת העבודה על 30 ש"ח. ככלל, שעות העבודה של העובדת הם, ככלל, החל משעה 2:00 לפנות בוקר ועד השעה 13:00 בצהריים.

4.ביום 4.6.19 העביר סלמה לעובדת מסמך לחתימתה (נספח א' לתצהיר העובדת; להלן - המסמך), בו צוין כך:

"סיכום פגישה עם בת שבע אסייג מיום 4.6.19 בשעה 13:30 במשרד

בת שבע מבקשת לסיים את עבודתה בתאריך 20/6/19 יום חמישי כולל, עד ליום זה היא תעבוד עד לשעה 7 בבוקר.

במקביל, בת שבע תתן לפיני מכתב שהיא מבקשת להפסיק את עבודתה ופיני מצידו יתן לה מכתב שמקבל את ההתפטרות.

פיני מוותר על הודעה חודש מראש.

פיני מתחייב לחתום על טופס לחברת הביטוח לשחרור כל הכספים הנמצאים בקופה (פיצויים + תגמולים).

כמו כן, בת שבע מתחייבת להביא טופס של תאונת עבודה מבי"ח/ קופ"ח.

אם תהיה לבת שבע בעיה לקבל דמי אבטלה מעבר לחודשיים פיני יתן לה מכתב פיטורין בהסכמה בין הצדדים."

המסמך נחתם בידי סלמה ובחותמת המעסיקה. העובדת לא חתמה על המסמך.

5.בכתב התביעה ובתצהירה לא תארה העובדת את הרקע להכנת המסמך. העובדת תארה כי סרבה לחתום על המסמך אותו הגדירה כ"מפוברק" ו"שקרי" (סע' 10 – 12 לתצהירה) שמטרתו היתה לגרום לה לוותר על זכויותיה ולהונות את המוסד לביטוח לאומי.

6.לפי גרסת העובדת (סע' 6 לתצהירה) ביום 14.8.19 פוטרה במפתיע בידי סלמה תוך שהוא מטיח בה קללות וצעקות, וזאת מיד לאחר שפנתה אליו וביקשה כדור לטיפול בכאב שיניים. בכתב התביעה ובתצהיר לא קשרה העובדת בין נסיבות הכנת המסמך לבין אירוע הפיטורין, ולא תארה את מסכת היחסים בין הצדדים במהלך החודשים שקדמו לפיטורין.

7.לפי גרסת המעסיקה (סע' 6 ואילך לתצהיר סלמה) בראשית חודש 6/19 פנתה העובדת לסלמה, הביעה את רצונה לסיים את העבודה, וביקשה שיסייע לה על מנת שתוכל לזכות בקצבת אבטלה כמו גם לקבל לידיה את הסכומים שנצברו לזכותה בקרן הפיצויים. על רקע בקשתה של העובדת הוכן המסמך.

בסופו של דבר, ולאחר שסלמה ביקר בביתה ודחק בה שלא לסיים את עבודתה, העובדת בחרה להמשיך ולעבוד, וכך עשתה.

אלא שמאותו מועד ואילך עשתה העובדת דין לעצמה, החסירה שעות עבודה רבות והתלוננה תכופות על קשיים רפואיים. לאחר שהתעורר חשדו, הזמין סלמה דו"ח חקירה שהעלה, כמפורט בדו"ח החקירה מיום 8.8.19 (נספח ד' לתצהיר סלמה; להלן – דו"ח החקירה) שהעובדת פתחה עסק מתחרה העוסק באספקת שירותי קייטרינג, ושעבדה באותו עסק באותם המועדים בהם נעדרה מעבודה באמתלה של מחלה.

בדו"ח החקירה צוין שהעובדת ערכה פרסום ברשתות החברתיות תפריט של "קייטרינג אנאל בת שבע", בין השאר ליום 7.8.19, תאריך לגביו מסרה דיווח למעסיקה כי היא חולה. באותו תאריך השיבה העובדת לשיחת טלפון של החוקר, סיפרה לו כי היא מכינה את האוכל וקיבלה הזמנה שהוכנה ונאספה מביתה בשעות הצהריים באותו יום. בשיחה נוספת שנערכה באותו יום אישרה העובדת באוזני החוקר כי פתחה את העסק שלושה חודשים קודם לכן. כן מסרה העובדת לחוקר צילום של התפריט, מגנט פרסומי וחשבונית של העסק "אנאל בת-שבע קייטרינג ואוכל לשבתות, ע.מ. xxxxxxxx", הוא מספר הזיהוי של העובדת.

אשר לאירועי יום 14.8.19, גרסה המעסיקה כי באותו יום העובדת פנתה והתלוננה שאינה חשה בטוב זמן לא רב לאחר שהופיעה לעבודתה. סלמה אישר שהגיב בכעס לפניה והודיע לעובדת שהוא מבקש לשוחח איתה (סע' 12 לתצהירו). על-פי תיאורו, בתגובה לדברים התובעת הודיעה "לפני כל העובדים" כי היא עוזבת את מקום העבודה ומאותו יום לא שבה לעבודתה.

מכאן, כך טוענת המעסיקה, שהעובדת לא פוטרה אלא התפטרה חרף רצון המעסיקה להמשיך ולהעסיק אותה.

8.העובדת אישרה שפתחה "מטבח ביתי" וכי העסק פעל במשך כארבעה חודשים (סע' 29 ואילך לתצהיר העובדת). לפי גרסתה העסק נפתח בתחילת חודש 7/19, וממילא סלמה ידע על פתיחתו, ביקר במטבח שנפתח במחסן בית חמותה של העובדת, ואף איפשר לעובדת לרכוש סחורה מהעסק של המעסיקה. העובדת צרפה לתצהיר אישור עוסק פטור מיום 1.7.19 (נספח ג') וחשבונית של רכישת סחורה (חלקי עופות ודגים) מהמעסיקה ביום 10.7.19 כנגד תשלום סך 547 ₪ (נספח ד' לתצהירה).

בהתייחס לביצוע עבודה בעסק המתחרה במועד בו נעדרה מהעבודה אצל המעסיקה בשל מחלה, צרפה העובדת לתצהירה אישור רפואי (נספח ה') נושא תאריך 27.8.19 בו מאשרת מרפאת השיניים שהעובדת ביקרה במרפאה בתאריכים 31.7.19 ו- 7.8.19.

9.אנו מתקשים לקבל את גרסת העובדת בנוגע לאירועים שקדמו ליום 14.8.19 ובעניין זה אנו מעדיפים את גרסת המעסיקה.

גרסת העובדת בדבר הנסיבות הקשורות להקמת העסק הפרטי שלה היא גרסה כבושה שלא נזכרה בכתב התביעה. טענתה כי העסק נפתח רק ביום 1.7.19 אינה מתיישבת עם הדברים שמסרה לחוקר הפרטי (באוזניו סיפרה כי פתחה את העסק שלושה חודשים קודם לכן), וממילא אינו יכולה להישען על אישור עוסק פטור (נספח ג' לתצהירה) שהופק ביום 2.7.19. בתצהירה (סע' 30) ציינה שהעסק פעל ארבעה חודשים, בעדותה בפנינו ציינה כי העסק פעל חודשיים בלבד (פרו: 10; ש: 8-9).

טענת העובדת לפיה סלמה ידע על הקמת העסק לא הוכחה. בעניין זה אין להסתמך על אותה חשבונית מיום 10.7.19, שכן כעולה מראיות המעסיקה העובדת עצמה ועובדים אחרים נהגו לרכוש מוצרי מזון או סחורה מהמעסיקה (נספח ז' לתצהיר סלמה). הטענה לפיה סלמה ביקר באותו מטבח שפתחה נטענה באופן כללי מבלי שפורט מה מועד אותו ביקור.

הראיות שהוצגו בדבר פתיחת העסק הפרטי של העובדת מחזקים את גרסת המעסיקה לפיה העובדת היא שביקשה לסיים את יחסי העבודה על רקע הקמת אותו עסק.

10.בחקירתה הנגדית העלתה העובדת גרסה חדשה לפיה המניע לפיטוריה נעוץ בכך שהמעסיקה שכרה עובדת חדשה במקום, וכי גילתה את הדבר לאחר שחזרה מחופשה (פרו: 5; ש: 28 ואילך), ואז הודיע לה סלמה כי היא "לא מתאימה לו" (פרו: 6; ש: 1 ואילך). מדובר בגרסה מאוחרת שלא הוכחה.

גרסת העובדת בדבר מועד אותה חופשה לא היתה אחידה, שכן בתחילה העידה שהיתה בחופשה בחודש 7/19 ולאחר מכן תארה שהיתה בחופשה בחודש 6/19. הטענה בדבר יציאה לחופשה נסתרת מהאמור בדו"חות הנוכחות (נספח ג' לתצהיר סלמה), מהם עולה כי העובדת אמנם החסירה שעות עבודה בחודשים 6-7/19, אך עבדה באופן מלא (20 ימים בחודש 6/19; 21 ימים בחודש 7/19). לא ניתן כל הסבר מדוע הטענה בדבר העסקת עובדת חדשה או בנוגע לאמירה פיה היא "אינה מתאימה" הועלתה לראשונה בחקירה הנגדית.

יצוין כי בהמשך עדותה תארה העובדת כי ביום 14.8.19 פיטר אותה סלמה במילים "תלכי מפה, את מפוטרת, את לא מתאימה לי" (פרו: 9; ש: 31 – 32), בעוד בתצהירה (סע' 6) תארה את הדברים שנאמרו לה באופן שונה ולא הזכירה שבאותו מעמד אמר לה סלמה שהיא אינה מתאימה.

11.בעדותה בפנינו אישרה העובדת ששוחחה עם סוכן הביטוח של המעסיקה על מנת לברר מה הסכומים שנצברו לזכותה בקופת הביטוח או מה התנאים הנדרשים לשם שחרור הכספים. יש באמור כדי לחזק את גרסת המעסיקה לפיה העובדת שקלה לסיים את יחסי העבודה ביוזמתה. תשובותיה של העובדת בהקשר זה הוסיפו לפגוע במהימנותה, שכן בתחילה העידה ששוחחה עמו רק כחודשיים לאחר שנאמר לה שאינה זכאית לפיצויים כלומר לאחר סיום יחסי העבודה (פרו: 6; ש: 11 – 13), ובהמשך אישרה שדיברה עם סוכן הביטוח בעניין זה עוד במהלך תקופת העבודה, באותו יום בו הוכן המסמך (פרו: 7; ש: 22 ואילך).

12.לאחר שהעובדת עזבה את מקום העבודה ביום 14.8.19 התכתבו סלמה והעובדת (נ/2):

"סלמה:עזבת את העבודה והודעת בנוכחות כל העובדים כי את עוזבת וגרמת נזק כמו כן את כל משקרת בימי מחלה ועובדת במקום אחר. הדברים מתועדים דרך חברת חקירות בתמונות והקלטות. לאור זאת אני רואה זאת התפטרותך!!

העובדת:אני לא התפטרתי. אמרתי לך שאני לא מרגישה טוב.

סלמה:את כל הזמן לא מרגישה טוב ועובדת אצלך יש לי הוכחות מצולמות ומוקלטות דרך חברת חקירות

העובדת:ואיך שאתה מתנהג זה גועל נפש

סלמה:אני???

את נשבעת בילדים שלך ומשקרת כל יום. שהודעת שאת חולה אני יודע איפה היית ומה עשית זה לשקר ולכנוב את המעסיק!!!

[ תמונה ]

זו רק דוגמית קטנה לכל החלה שלך אז מי השקרן??? באותו זמן הקלטתי אותך בטלפון שחזרת מהרופא

העובדת:אתה לא מתבייש כולה בקשתי ממך כדור נגד כאבים ואת פתחתה את הפה שלך בצורה מגעילה ואמרתה לי ללכת משם, אבל לא נורא תודה רבה לך.

סלמה:תמשיכי עם השקרים שלך את שקרנית!!! מזל שהיו עדים. יש לי דו"ח עם שיחות וצילומים שאת...."

מהילוכה של ההתכתבות עולה ששני הצדדים הטיחו זה בזה כי הצד השני יזם את סיום ההעסקה. עדותה של העובדת לפיה נאמר לה כי היא מפוטרת או שאינה מתאימה למעסיק, לא נתמכת באופן ישיר באמור באותה התכתבות.

13.גם עדותו של סלמה לא היתה נקיה מספקות.

מההתכתבות בין הצדדים עולה שלשיטתו של סלמה היו לאירוע ההתפטרות של העובדת עדים, וכך ציין סלמה בעדותו (פרו: 18; ש: 23 – 26), אלא שאלה לא זומנו לעדות.

בחקירה הנגדית תאר סלמה שמספר ימים לפני מועד ההתפטרות העובדת סיפרה לו שפתחה עסק עצמאי ובאותה הזדמנות מסר לה שהדבר כבר ידוע לו, ובהמשך ביקר בבית העסק (פרו: 20; ש: 9 ואילך) וכי אותה שיחה התקיימה לאחר שכבר נמסר לו דו"ח החוקר מיום 8.8.19. בנסיבות אלה לא ברור מדוע לא שוחח עם העובדת על כך מיד כשהדברים נודעו לו, והמתין עד שהדברים צפו ועלו בעקבות וויכוח שהתעורר בין הצדדים ביום 14.8.19 לאחר שהעובדת התלוננה שאינה חשה בטוב. לעניין זה הסביר סלמה כי לא היתה לו התנגדות עקרונית לעבודה נוספת ובלבד שהדבר לא יפגע בעבודה בשירות המעסיקה. לא ניתן הסבר מדוע גרסה זו בדבר ידיעתו על אודות העסק גם מפי העובדת עצמה לא נזכרה בתצהירו.

14.הלכה היא כי על הצד הפועל על מנת להביא את יחסי העבודה לידי סיום ליתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו זו, בין בכתב, בעל-פה או בהתנהגות. בבחנו את השאלה מי הצד היוזם על בית הדין לבחון את כלל נסיבות המקרה, ואת מעשיהם של שני הצדדים, לרבות השאלה מי מהצדדים היה מעוניין להביא לניתוק יחסי העבודה. כן יש לזכור כי הנטל להוכיח כי התקיימו התנאים לתשלום פיצויי פיטורים מוטל על הטוען לפיטורים, היינו על העובדת.

בנסיבות המקרה כאן, לאחר שבחנו את הראיות והעדויות כמפורט לעיל אנו קובעים שהעובדת לא עמדה בנטל להראות שהמעסיקה היא זו שיזמה את ניתוק יחסי העבודה. העובדת נמנעה מלתאר במדויק את הרקע לדברים ומהראיות עולה שלתובעת היה עניין בניתוק יחסי העבודה. בנוסף, נפלו בגרסתה של העובדת סתירות ואי דיוקים ועדותה לא הותירה רושם מהימן כך שלא ניתן להעדיף את גרסתה בדבר נסיבות סיום העבודה. אין בקשיים בגרסת המעסיק כמפורט לעיל כדי להוביל לקבלת התביעה שכן הנטל להוכיח את טענת הפיטורים מוטל על התובעת, וזה לא הורם.

לאור האמור, נדחית התביעה לתשלום פיצויי פיטורין, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והודעה מוקדמת.

15.אשר לשכר חודש 8/19, העובדת טענה (סע' 34 ו- 24 לתצהירה) כי היא זכאית לתשלום סך 5,000 ₪. בתצהירה אין פירוט או הסבר מדוע נתבע סכום זה בגין עבודתה עד ליום 14.8.19, בהתחשב בהיקף שעות וימי העבודה באותו חודש כמו גם בהתחשב בשכר השעתי. בסיכומים מטעמה (סע' 63) נטען כי יש להעמיד את הסכום לתשלום בגין שכר חודש 8/19 על סך 4,571 ₪.

מתלוש השכר לחודש 8/19 (נספח ה' לתצהיר סלמה) עולה כי התובעת עבדה באותו חודש 9 ימי עבודה/ 52 שעות, מה שזיכה אותה בשכר עבודה בסך 1,650 ₪. במהלך החודש נעדרה בשל מחלה וניצלה שעות חופשה מעבר למכסת ימי החופשה שנותרה לניצול. על-פי האמור בתלוש השכר נערך גמר חשבון במסגרתו נזקפו לזכות העובדת סך 1,324 ₪ בגין הבראה וקוזז סך 3,815 ₪ בגין אי מסירת הודעה מוקדמת להתפטרות בגין 18.17 ימים.

לאחר שנקבע כי העובדת התפטרה, הרי שבדין נוכה מהשכר האחרון סך 3,815 ₪ בגין אי מסירת הודעה מוקדמת להתפטרות, סכום העולה על זכאותה של העובדת לשכר עבודה בגין חודש העבודה האחרון. לאור האמור, נדחית התביעה ברכיב זה.

16.בכתב התביעה עתרה העובדת לחיוב המעסיקה בפיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה ובדמי הבראה. לכתב ההגנה צורפה הודעה על תנאי עבודה. הטענות נזנחו בסיכומי התובעת ולפיכך אין מקום לדון בהן.

17.סוף דבר - התביעה נדחית.

בנסיבות העניין ובהתחשב בתקופת העבודה הממושכת אנו פוסקים הוצאות בסכום סימלי בלבד, כך שעל התובעת לשלם לנתבע כהשתתפות בשכ"ט ב"כ בסך 3,000 ₪.

ניתן היום, י"ד אייר תשפ"ב, (15 מאי 2022),  בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.