סע"ש
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
37416-05-15
24/05/2017
|
בפני השופט:
צבי פרנקל
|
- נגד - |
התובע:
הרצל יוסף עו"ד דרור אורן עו"ד דני אליגון
|
הנתבעת:
מדינת ישראל/ רשות האוכלוסין וההגירה - מדינת ישראל/ נציבות שרות המדינה עו"ד מירן ספר מפרקליטות מחוז דרום
|
פסק דין משלים |
לפני: כב' השופט צבי פרנקל
נציג ציבור עובדים מר יוסף רחמים
נציג ציבור מעסיקים מר יורם סדן
פסק דין משלים
1.ביום 14.7.15, קבענו במסגרת סעד זמני שהתובע יעמוד בפני ועדת קליטה, ואם הוועדה תקבע שהתובע מתאים להיקלט כאחראי משמרת, הוא ייקלט כממלא מקום מנהל מעבר עד למתן החלטה בהליך העיקרי. כן קבענו שהמדינה תשלם לתובע תמורה מלאה עבור עבודתו ברשות האוכלוסין מיום 1.1.15 בכפוף להוראות חוק שירות המדינה (גמלאות). בהחלטה חייבנו את המדינה בהוצאות התובע ובשכ"ט בא כוחו בסך כולל של 4,500 ₪.
2.ביום 24.4.17 הגישו ב"כ הצדדים הסכם פשרה לפיו הגיעו הצדדים להסכם פשרה שהמדינה תשלם לתובע בגין תקופת עבודתו מיום 1.11.14 ועד למועד חתימת ההסכם סך של 52,810 ₪, וכן יילקח בחשבון הוותק המקצועי של התובע מיום 1.1.15, לאחר שביום 19.1.17 נבחר התובע במכרז לתפקיד סגן מנהל אשכול וביקורת גבולות אשכול אשדוד. הצדדים ביקשו שניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה והסמיכונו לפסוק בשאלת ההוצאות וזאת לאחר שהונחו לפנינו סיכומי הצדדים בשאלה זו. ביום 24.4.17 נתנו תוקף של פסק דין להסכם הפשרה והצדדים הגישו סיכומיהם בעניין ההוצאות.
כאמור נותרה לפנינו שאלת ההוצאות להן זכאי התובע.
3.התובע טוען כי יש לפסוק לזכותו את גובה ההוצאות הריאליות אותן נאלץ להוציא עת נאלץ להגיש צו מניעה להשבתו לעבודה – סעד בו זכה במסגרת ההליך הזמני וכן בהגשת התביעה, אשר התנהלה משך שנתיים כשהנתבעת איתנה בעמדתה שלא לשלם את שכרו ורק לאחר שנתיים הסכימה להגיע לפשרה. לטענתו הוא עשה כל שביכולתו להימנע מהגשת ההליכים בבית הדין וכי הסכים לוותר על שאר תביעתו במסגרת הסכם הפשרה תוך שיוכל לטעון להוצאותיו הריאליות על מנת שחס וחלילה לא יצא ניזוק כספית מכל ההליך אשר נכפה עליו. לטענתו הוצאותיו הריאליות הסתכמו בסך כולל של 112,042 ₪ לפי הפירוט הבא: א. אגרת פתיחת תיק בית משפט – 4,046 ₪; ב. חוות דעת אקטואר - 2,360 ₪; ג. שכר טרחת עו"ד – 105,636 ₪. לטענתו על בית הדין להתחשב בעובדה כי התובע נגרר בעל כורחו לניהול ההליך בשל התנהלותה הקלוקלת של המדינה; כי לא ייתכן שהוא ייאלץ לשאת בהוצאות מכיסו הפרטי מקום בו היתה זו התנהלות המדינה שגררה אותו להגשת ההליך.
4.מנגד טענה המדינה כי אין מקום לפסוק לתובע את מלוא ההוצאות שהוציא, כאשר על בית הדין לשקול את גובה הסכום שנפסק, התעריף המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, סוג ההליך, מורכבותו ומשכו של ההליך, פעולות הצדדים לקידומו וכיו"ב. לטענת המדינה התנהלותם בהליך שבכותרת כמו גם בהליך הזמני היתה בתום לב כאשר כבר בראשיתו, ביום 21.6.2015 הודיעה לתובע כי עומדת לו הדרך להתמודד על משרת האחמ"ש וכי מוסכם עליה שהשכר ישולם לו מיום 1.1.2015 ועד 15.4.2015 ובהמשך הסכימה כי יתמודד על משרה בתקן בכיר מזה שביקש במסגרת התביעה – התנהלות שיש לזקוף לזכותה ולא לחובתה והיא כשלעצמה מצדיקה אי חיוב בהוצאות.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת