סע"ש
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
3875-11-12
26/11/2014
|
בפני השופטת:
אורית יעקבס
|
- נגד - |
התובע/ הנתבע שכנגד:
לוי קליין עו"ד אביעד גמליאל
|
הנתבעת מס'1/ התובעת שכנגד:
1. אגודת זבח בע"מ ח.פ. 510910482 2. הנתבעת מס' 2: עוף הגליל בע"מ ח.פ. 510242159
עו"ד עודד פורת עו"ד עידית בצר
|
פסק דין |
1.התובע, עבד כשוחט עופות מטעם הנתבעת 1, אגודת זבח בע"מ, (להלן: "הנתבעת") אשר סיפקה שירותי שחיטה במפעלה של הנתבעת 2, עוף הגליל בע"מ (להלן: "המפעל"). כאשר, לטענתו, במשך כל תקופת עבודתו, לא שולם לו שכרו ולכן עזב את מקום העבודה.
הנתבעת, הכחישה את טענות התובע וטענה כי היא השקיעה משאבים יקרים בהכשרתו ולאחר שזו הושלמה הוא עבד תקופה קצרה ואז עזב מיוזמתו, בפתאומיות וללא מתן כל הודעה מוקדמת.
משכך ארע, תבעה הנתבעת את התובע לתשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת ובגין החזר העלויות שהשקיעה בהכשרתו ובגין נזקים שגרם לה, לטענתה, בשל התפטרותו פתאומית.
המפעל מצידו ביקש לדחות את התביעה כנגדו, על הסף, בטענה, כי בינו לבין התובע לא התקיימו יחסי עובד- מעסיק וכי התובע האחרון הועסק על ידי הנתבעת ולא על ידו.
2.מהלך הדיון
ביום 03.03.2013 התקיים, דיון מוקדם, בפני כבוד השופט חיים ארמון. במהלך דיון זה גובשה רשימת מוסכמות ופלוגתאות.
במהלך ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 01.06.2014 נחקר רק התובע על תצהירו, לאחר שהודיע, בפתח הישיבה, כי הוא מוותר על תצהירו של העד הנוסף מטעמו - מר אשר חזיזה, אשר לא התייצב לדיון על אף שזומן, וכן על חקירתם של יתר העדים שזומנו מטעמו, היות והם עדין עובדיה של הנתבעת.
מטעם הנתבעת הצהירו והעידו; הבעלים של הנתבעת - הרב ברוך פכטר (לחלן: "הרב פכטר") ורב המשחטה בנתבעת - מר יעקב חן (להלן: "מר חן"). כן נחקר סמנכ"ל התפעול במפעל - מר אורן לוי (להלן: "מר לוי").
בסיום ישיבת ההוכחות קצבנו לצדדים מועדים לשם הגשת סיכומיהם ולאחר שאלו הוגשו (סיכומי התובע ביום 01.07.2014, סיכומי הנתבעת מס' 1 ביום 23.09.2014 וסיכומי הנתבעת מס' 2 ביום 30.09.2014), הבשיל התיק למתן פסק דין.
3.ואלו עיקר העובדות הרלוונטיות, כפי שהן עולות מרשימת המוסמכות, מכתבי הטענות ומעדויות הצדדים:
א.הנתבעת, הינה חברה הרשומה כדין, עוסקת במתן שירותי שחיטה והשגחת כשרות ומצויה בבעלותו של הרב פכטר.
ב.המפעל, הינו חברה לפירוק, לעיבוד, לאריזה ולשיווק עופות ומוצריהם.
ג.התובע, הוכשר ועבד כשוחט עופות מטעם הנתבעת, בתקופה שמיום 23.10.2011 והוא סיים את עבודתו ביום 21.03.2012. לאחר מכן חזר לעבוד, לתקופה שמיום 16.04.2012 עד ליום 04.07.2012.
ד.בסיומן של שתי התקופות, היה זה התובע שעזב את עבודתו וזאת עשה, לטענתו, בשל אי תשלום שכרו.