החלטה 4004-07-13, 41876-01-14

1.בתאריך 9/10/14 הגישו הנתבעים הודעה, במסגרתה הבהירה מדוע לא קיימו את החלטת בית הדין, מיום 2/10/14, במלואה (החלטה שעניינה גילוי והמצאת מסמכים, אשר התבקשו כבר בחודש מאי 2014 ואשר בשל מחדלים ועיכובים מצד הנתבעים, חייבו החלטה כאמור).

במסגרת הודעה זו ציינו הנתבעים כי השקיעו זמן ומשאבים בהמצאת מסמכים רבים לתובע, המתייחסים לתקופה של שמונה שנים, כאשר ביחס לשנים קודמות, ציינו כי מסמכים אלו אינם ברשותם.

בכל הקשור למסמכים אחרים שנדרשו הנתבעים להמציא, כשהכוונה לאישור מטעם רואה חשבון ולטופס רכוש ואשר, בהודעה או הודעות קודמות שהגישו, הבהירו כי אלו מצויים אצל רואה החשבון מטעמם וכי המצאתם תחייב זמן רב ומשאבים ניכרים, הם הבהירו כי אלה אינם ברשותם ואין ביכולתם לחייב את רואה החשבון להמציאם.

כן ביקשו הנתבעים במסגרת הודעתם כי בית הדין יבטל את ההוצאות שפסק כנגדם, בהחלטותיו הקודמות.

2.במסגרת תגובת התובע, אשר הוגשה ביום 20/10/14, בעקבות החלטת בית הדין מיום 19/10/14, הוא הבהיר כי אין הוא מוכן לוותר לנתבעים על ההוצאות שנפסקו כנגדם וכן ציין כי התחמקות הנתבעים מלהמציא לו את המסמכים שביה"ד חייבם להמציא לו, נועדה להתיש אותו וכן נועדה למנוע ממנו להוכיח טענותיו לענין חלות צו ההרחבה בענף החקלאות על היחסים שבין הצדדים.

התובע הבהיר כי הוא עומד על כך שהמסמכים יומצאו לו שאם לא כך, הוא מבקש שביה"ד ייעתר לבקשתו למחיקת כתב ההגנה.

3.בתאריך 22/10/14 התייחסו הנתבעים לתגובת התובע (למרות שלא ביקשו לעשות כן ולמרות שביה"ד לא הורה להם להגיש התייחסות שכזו) וציינו כי התובע אינו יכול לחייבם להמציא מסמכים שאינם ברשותם כאשר את טענותיו המשפטיות יוכל להעלות בטרם יינתן פסה"ד.

כן ציינו הנתבעים כי התנגדות התובע לוויתור על הוצאות ככל שהן מתייחסות לנתבעים מס' 2 ו - 3 שכלל לא היו צריכים להיות מצורפים להליך, ראוי שתימצא ביטוי בפסק הדין.

הנתבעים הוסיפו וציינו כי אין להעתר לבקשת התובע למחוק את כתב הגנתם.

4.ראשית יצויין כי מקום שלנתבעים היו טענות כנגד החלטות כאלה או אחרות של בית הדין (אם בענין חיובם בהוצאות ואם בענין חיובם בהמצאת מסמכים), הרי שהם היו יכולים להגיש בקשת רשות ערעור.

5.לגופם של דברים - למרות הטעם לפגם שמצאתי בטענת הנתבעים כי הם אינם יכולים לחייב את רואה החשבון שלהם להמציא מסמכים שביה"ד חייבם להמציא (על בסיס מצג שהציגו בטרם ניתנה ההחלטה מיום 2/10/14), החלטתי כי בסיטואציה שנוצרה ובכדי לא להמשיך בעיכוב תביעתו של התובע, אין מקום להמשיך ולחייבם לעשות כן, אולם זאת תוך הבהרה כי הם לא יורשו להמציא, בהמשך ההליך את המסמכים הנ"ל והתובע יוכל לטעון, במסגרת סיכומיו, כל שימצא לנכון ביחס לסירובם להמציאו לו מסמכים אלו (ככל שהדבר יהיה רלוונטי לענין חלות צו ההרחבה בענף החקלאות).

6.בכל הקשור לבקשתו החוזרת והנשנית של התובע למחיקת כתב ההגנה - כפי שחזר ביה"ד ושנה, מדובר בסנקציה חריפה שאין מקום למהר ולהפעילה, במיוחד כשלא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי טענות ההגנה שהעלו הנתבעים, חסרות כל בסיס. כאשר התנהלותם ומחדליהם של הנתבעים, זכו לתגובה באמצעות ההוצאות שנפסקו כנגדם עד כה וכן יוכלו למצוא ביטוי בפסה"ד וזאת ככל שיבקש זאת התובע, במסגרת סיכומיו וככל שלנתבעים לא יהא מענה שישכנע את ביה"ד שאין לעשות כן.