י' מ' נ' מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ

לפנינו תביעתו של התובע כנגד הנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת") במסגרתה מבוקשים הסעדים הבאים:

• חיובה של הנתבעת בתשלום פנסיית נכות רטרואקטיבית החל ממועד הפיכתו של התובע לנכה ועד למועד הגשת התביעה.

• סעד הצהרתי לפיו התובע זכאי לפנסיית נכות החל ממועד הפיכתו לנכה ועד לפברואר 2018 (כולל) וכי הוא משוחרר מתשלומי פרמיה לנתבעת במשך תקופה זו.

• סעד הצהרתי לפיו התובע זכאי לזקיפת דמי תגמולים לנכה בשיעור הנקוב בתקנון קרן הפנסיה החל על התובע החל ממועד הפיכתו לנכה ועד לחודש פברואר 2018 (כולל).

• סעד הצהרתי לפיו זכאי התובע או מי משאריו ממועד הפיכתו של התובע לנכה ועד לחודש פברואר 2018 (כולל) לזקיפת דמי תגמולים בהתאם לשיעור הנקוב בתקנון קרן הפנסיה החל על התובע ועל יסוד הכנסתו המובטחת.

   

  יצוין, כי בהודעתו בדיון מיום 7.10.18, מסר התובע כי חזר לעבודתו ביום 1.3.18 ועל כן הסעדים המבוקשים לעיל הם ביחס לתקופה שמנובמבר 2016 ועד פברואר 2018 (כולל) (להלן: התקופה) . בנסיבות אלה מתייתרים הסעדים שהתבקשו הרלבנטיים למועדים שמעבר לתקופה.

   

  רקע כללי

  1. התובע עבד אצל הנתבעת 1 (להלן: "המעסיקה") בתפקידי שמירה ואבטחה במלון "רמדה" בירושלים מיום 1.1.02 ועד לסוף שנת 2016.

  2. הנתבעת ניהלה את קרן הפנסיה "מבטחים החדשה" (להלן: "קרן הפנסיה"), אליה היו מופרשים כספי הפנסיה של התובע מאת המעסיקה.

  3. במהלך תקופת עבודתו של התובע, המעסיקה נהגה שלא להעביר את הדיווח והתשלומים לנתבעת באופן תדיר. מתיעוד שהציגה הנתבעת, עולה כי החל מתאריך 17.4.16 ועד לחודש ינואר 2017 כלל לא בוצעו הפקדות על ידי המעסיק.

  4. לגרסת התובע, ביום 10.11.16, בעת מילוי תפקידו, עבר אירוע מוחי בעטיו הרגיש סחרחורות תוך פגיעה קשה בראייתו (להלן: "התאונה"). בעקבות התאונה לתובע נגרמו בעיות תפקודיות קשות, המקשות עליו ביצוע פעולות פשוטות ביותר בחיי היום יום.

  5. בעקבות מצבו הרפואי, הגיש התובע לנתבעת תביעה לקבלת פנסיית נכות, שהתקבלה אצל הנתבעת ביום 6.3.17 (ר' אישור המסירה מדואר ישראל – צורף כנספח ה' לכתב התביעה).

  6. ביום 21.3.17 השיבה נתבעת 3 לתובע במכתב מטעמה (ר' נספח ו' לכתב התביעה) כי היא דוחה את תביעתו בנימוק כי –

     "תקנה 67 לתקנון קרן פנסיה קובעת כי: "עמית 'לא פעיל' לא יהא זכאי לפנסיית נכות".

     בהתאם לרישומי הקרן, במועד האירוע בנטען על ידך לא היית "עמית פעיל" כהגדרה זו בתקנון הקרן, ואינך זכאי לפנסיית נכות"

  7. יצוין, כי התובע תבע את הסעד לקבלת פנסיית נכות גם מהמעסיקה. ביום 9.5.18 הוגשה הודעה מטעם המעסיקה לפיה הושג הסדר פשרה בין הצדדים (שלתוכנו לא נחשף בית הדין) ובהתאם לכך התביעה נגד הנתבעים 1-2 נדחתה.

      

     טענות הצדדים

  8. לטענת התובע על הנתבעת היה ליידע אותו בדבר הפסקת תשלומי הפנסיה מאת המעסיקה, ואף להגיש במידת הצורך תובענה נגדה בשל אי העברת התשלומים או הפיגור בתשלום, ומשלא עשתה כן היא אינה ראשית להתנער מתביעתו לפנסיית נכות. התנהלות הנתבעת מהווה הפרת חובה חקוקה לפי חוק חוזה הביטוח והתקנות שהוצאו מכוחו.

  9. אליבא דנתבעת במועד קרות התאונה, לאור היעדר ההפקדות מצידה של המעסיקה עובר לקרות התאונה התובע לא נחשב כ'עמית פעיל' – ומתוקף כך הוא אינו זכאי לקבלת פנסיית נכות. הנתבעת הפנתה בעניין זה לתקנה 62 לתקנון קרן הפנסיה (להלן: "התקנון") שקובע כדלקמן -

     "עמית פעיל יהיה זכאי לפנסיית נכות, בכפוף להוראות לתקנה 13(ג) ולהוראות פרק זה, או התקיימו בו כל אלה יחד:

     א. הוא היה עמית פעיל בכפוף לפני מועד קרות האירוע המזכה והוכר ככזה לפי הוראות התקנון.

     [...]"

     'עמית פעיל' מוגדר בתקנון כ-

     "עמית ששולמו בעדו דמי גמולים לקרן (לרבות דמי גמולים מופחתים לפי הוראות תקנה 20), במשך חודש אחד לפחות בתכוף לפני קרות אירוע מזכה שאירע לאחר מועד ההצטרפות לקרן, או עמית בתקופת ארכת הביטוח, מלוא סכומי מרכיב תגמולי המעסיק ומרכיב תגמולי העובד"

  10. לטענת הנתבעת, האחריות על העדר ההפקדות מוטלת על המעסיקה, שאיחרה פעמים רבות בהעברת התשלומים לקרן. כמו-כן, כבמקרים של איחורים, הנתבעת שלחה לתובע מכתבי התראה בנוגע לכך שזכויותיו עלולות להיפגע כתוצאה מהאיחור באותן הפקדות. בנוסף, התובע יכול היה להבחין באיחורים או החיסורים בהפקדות המעסיקה בדו"חות התקופתיים שנשלחו אליו.

      יתירה מכך, בגין הפסקת ההפקדות שאירעה בשנת 2016, לפני מועד קרות התאונה, נשלח לתובע בחודש מאי 2016 מכתב התראה שבו צוין כדלקמן (צורף כנספח ו' לכתב ההגנה – להלן: "מכתב ההתראה"):

      "בהתאם להוראות הדין, אנו מחויבים להודיע לך שהפסקה בתשלומים לקרן הפנסיה במשך תקופה העולה על (5) חמישה חודשים רצופים (תקופת ארכת הביטוח כאמור) תגרום לפגיעה בכיסוי הביטוחי שלך, בתור עמית בקרן הפנסיה:

      אם חלילה וחס יארע לך אירוע נכות במועד שעד למועד חידוש ההפקדות (גם אם תגיש תביעה לאחר חידוש ההפקדות) הקרן לא תכסה אירוע שכזה"

      משהתובע לא שעה להתראות הקרן והסתמך על המעסיק בעניין זה, הוא איבד את הכיסוי הביטוחי שלו.

       

      דיון והכרעה

  11. הצדדים אינם חלוקים כי על פי לשון התקנון התובע לא היה מוגדר כ"עמית פעיל" בעת קרות האירוע, זאת לאחר שההפקדות לקופת הגמל הופסקו על ידי מעסיקו בתחילת שנת 2016 (שגם על כך אין חולק), כך שבמועד קרות התאונה חלפו למעלה משישה חודשים מאז ההפקדה האחרונה.

  12. המחלוקת שלפנינו עוסקת בשאלה האם הנתבעת הפרה את חובתה כלפי התובע ביידוע מצבו המשפטי, וככל שהתשובה לכך חיובית, האם תוצאת מחדלה היא שמירה על זכויותיו של התובע חרף הפסקת ההפקדות מצד המעסיקה.

  13. נעיר כבר עתה, כי שאלת זכאותו של התובע לקבלת פנסיית הנכות אינה נובעת רק מהכרתו כ'עמית פעיל' אלא מהוכחת עובדות נוספות כגון, קרות אירוע התאונה, מצבו הרפואי של התובע (לרבות מצבו הרפואי הקודם) וכו' וכן עמידתו של התובע בתנאים נוספים בהתאם לתקנון. משאלו כלל לא נדונו בהליך דנא, הרי שככל שנמצא כי יש ממש בטענות התובע, וכך ייקבע - לא ניתן יהא ליתן צווים כבקשתו, אלא, חלף כך, יהא על הנתבעת לבחון זכאותו נוכח התקיימות יתר הוראות התקנון שמעבר למוכרע להלן.

       

      המסגרת הנורמטיבית

  14. עסקינן במערכת היחסים משולשת שבין קופת הגמל (הנתבעת), המעסיקה והעובד (התובע). את היחסים בין קופת הגמל והעובד מסדיר תקנון הקופה, שלמעשה מהווה חוזה ישיר בין הצדדים. יחד עם זאת, זכויותיו של העובד למול הקופה אינן נגזרות מהתקנון אלא גם ממנגנוני ההגנה שהוסדרו בחוקים שונים המגנים על זכויותיו של התובע.

  15. במקרה של התנגשות בין הוראות התקנון לבין הוראות חוקים אחרים, יגברו האחרונים, בייחוד בכל הנוגע לשמירה על זכויותיו של העובד, כך גם נלמד מס' 16 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005:

      (א) קופת גמל תתנהל על פי תקנון שאישר לה הממונה.

      (ב) הוראות התקנון כפופות להוראות לפי חוק זה, ולהוראות כל דין אחר החלות על ניהול קופת גמל; הוראה בתקנון קופת גמל הסותרת הוראה לפי חוק זה או הסותרת הוראת כל דין אחר כאמור, לא ינהגו לפיה, ויראו כאילו נקבעה במקומה ההוראה לפי חוק זה או הוראת הדין, לפי העניין.

      (ג) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), זכויות וחובות עמיתים בקופת גמל לא ייקבעו אלא בתקנונה, וחברה מנהלת לא תקנה לעמיתי קופת גמל זכויות ולא תטיל עליהם חובות, שלא בהתאם לתקנונה.

      ר' לענין זה גם הוראות סעיף 19ג לחוק הגנת השכר התשי"ח -1958 , (להלן: "חוק הגנת השכר").

  16. בחוק הגנת השכר קבע המחוקק מנגנוני הגנה על זכויות העובד למול קופת הגמל, שתפקידם למנוע מצב בו יקופחו זכויותיו של העובד כתוצאה ממחדליו של המעסיק. הוראת המפתח בעניין זה קבועה בסעיף 19א(ד) לחוק הגנת השכר:

      (ד) סכום שמעסיק חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לעניין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו.

      הגנה זו אינה מוחלטת. ביכולתה של קופת הגמל להשתחרר מחובתה כלפי העובד במידה ואינה מקבלת את התשלומים מאת המעסיק, וזאת בהתקיים תנאים מסויימים אשר נקבעו בסעיף 19א(ח) לחוק הגנת השכר:

      "(ח)עברו ששה חודשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ולא שולם חובו של המעביד לקופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב לעובד, עם עותק למעביד, ומשעברו ששה חודשים נוספים מיום מסירת ההודעה ולא שולם החוב לקופת הגמל, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף קטן (ד) אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את הקופה".

  17. לאור האמור, על מנת שקופת הגמל תוכל להשתחרר מחובתה כלפי התובע, צריכים להתקיים שלושה תנאים: הראשון, חלוף שנה מהיום שהמעביד חדל לשלם את חובו לקופה. השני, מסירת הודעה לעובד שישה חודשים מהמועד בו הפסיק המעביד לשלם את חובו לקופה. השלישי, קביעה של בית הדין לעבודה כי קופת הגמל לא התרשלה בגביית החוב מהמעסיק או שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות שחרור הקופה מהתחייבויותיה כלפי העובד. ביחס לתנאי השלישי נקבע, כי עצם משלוח ההודעה בהתאם לחובתה של פי חוק, אינו מספיק על מנת לקבוע כי קופת הגמל לא התרשלה, ועליה לפעול לגביית החוב - ר' ענין איילון (דב"ע נו/10-6 איילון - אנוך  פד"ע ל"ב 629, בעמ' 638) :

      "נמצא כי חבותה של קופת הגמל כלפי העובד, כאמור בסעיף 19 א' (ד) לחוק הגנת השכר, שרירה ותקפה כל עוד לא נקבע אחרת על ידי בית הדין. קביעה זו תעשה בדרך כלל בהליך שנפתח על ידי קופת הגמל אך יכול והיא תעשה במסגרת הליך אחר כגון בהליך התביעה של העובד נגד קופת הגמל... נמצא כי על קופת הגמל לפעול לשם גביית החוב מעבר למשלוח ההודעות כמפורט בסעיף על מנת שלא תחשב רשלנית...".

  18. יחד עם זאת, בהתאם להוראות ס' 19א(ט) לחוק הגנת השכר, הרי שבתוך התקופה של השנה מיום הפסקת התשלומים על ידי המעסיק, חבותה של קופת הגמל כלפי העובד הינה מוחלטת, ללא תלות בצעדים בהם נקטה קופת הגמל –

      (ט) נוצרה הזכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל לעובד או לחליפו בתקופה שבין המועד שנקבע בסעיף קטן (א) לבין תום ששת החדשים הנוספים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), לא תהא קופת הגמל זכאית להשתחרר מחבותה על-פי סעיף קטן (ד) אף אם הפיגור חל שלא עקב רשלנות הקופה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה.

      וכן ר' את פסיקת בית הדין הארצי ביחס לסעיף זה, בע"ע (ארצי) 1137/02 יוליוס אדיב - החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ (19.1.03):

      "אם הוראת סעיף קטן (ח) נועדה לאפשר לקופה להשתחרר מאחריותה כלפי העובד המבוטח, הרי בא סעיף קטן (ט) ומורה לנו כי אין הקופה יכולה להשתחרר מחובתה כלפי העובד הזכאי, הוא העובד שנולדה זכאותו לקבל תשלומים מן הקופה (למשל עובד - כמו בענייננו - שמצב בריאותו מזכה אותו בפנסיית נכות או עובד שהגיע לגיל פרישה), זאת אם נוצרה זכאותו בתוך תקופת השנה שמיום שחדל המעביד לשלם את חובו לקופה. הוראה זו מוחלטת ונועדה להבטיח את זכויותיו של העובד הזכאי, אף אם הקופה נקטה בכל הצעדים הדרושים כלפי המעביד לגביית החוב".

  19. אולם בכך לא סגי. ס' 19י(1) לחוק הגנת השכר, מחריג את הוראות ס' 19(ד) ו-19(ט) לחוק, בהתקיים שלושה תנאים: הראשון – על יחסי הצדדים בין העובד למעסיק חל הסכם קיבוצי המחייב אותו לבצע הפרשות לקופת גמל, השני - "המעביד לא מסר לקופת גמל פרטים שנקבעו בתקנות לגבי העובד"; השלישי – המעביד "לא שילם סכום כלשהו בשל העובד". בפסיקה נקבע כי התנאים השני והשלישי הינם תנאים מצטברים (ר' ע"ע (ארצי) 201/09 ג'ורג' טורעני - חנא ראשד ז"ל [פורסם בנבו](19.12.13)) -

      "זאת ועוד, אפילו היה מתקבל הפירוש לו טוענת קרן הבניין לא היה בכך ולא כלום. שכן לטעמי את התנאים הקבועים בסעיף 19א' (י)(1) להחרגת הוראת סעיף 19א' (ד) יש לפרש כתנאים מצטברים. שהרי נאמר "והמעביד לא מסר לקופת גמל פרטים שנקבעו בתקנות לגבי העובד ולא שילם סכום כלשהו בשל העובד" (הדגשה הוספה – א.א.). דהיינו, כדי שהאמור בסעיף 19א' (ד) לחוק הגנת השכר לא יחול על קופת הגמל נדרשים שני תנאים מצטברים: הן שלא ימסרו הפרטים והן שלא שולם לה "סכום כלשהו". משאין מחלוקת ששולם לקרן בניין "סכום כלשהו" בעד העובד, הרי שאין קרן הבניין יכולה לחסות תחת ההחרגה שנקבעה בסעיף 19א' (י)(1) לחוק האמור".

       

      ומן הכלל אל הפרט

  20. בהתאם לדו"ח ההפקדות שהוצג על ידי הנתבעת (ר' נספח א' לכתב ההגנה), ההפקדה האחרונה שבוצעה על ידי המעסיקה נעשתה ביום 17.4.16, וזאת עבור חודש 03/2016. כמו-כן, מכתב התראה על הפסקת העברת התשלומים על ידי המעסיקה נשלח לתובע ביום 15.5.16. מועד האירוע המזכה אירע לתובע ביום 10.11.16, דהיינו בטרם חלפו להם שישה חודשים ממועד ההודעה על ידי הנתבעת ובטרם חלפה לה שנה ממועד ההפקדה האחרון – על כן, ובהתאם להוראות ס' 19(ד) ו-19(ט), יש לראות בחובות המעסיק כלפי הקופה כאילו הופקדו במועדם.

  21. בהתאם לאמור, לנוכח העובדה כי לנתבעת שולם "סכום כלשהו", הרי שבניגוד לטענתה (ר' פרוטוקול בעמ' 2 ש' 28-30), היא אינה חוסה תחת ההגנה האמורה בס' 19א(י)(1) לחוק הגנת השכר.

  22. למעלה מן הצורך, מצאתי לנכון לציין כי אף במידה והיה צורך להידרש לשאלה האם הנתבעת התרשלה באופן בו פעלה לגביית החוב – ספק רב אם קביעתי הייתה משתנה. בהתאם לפסיקה שהובאה לעיל, אין במשלוח ההודעות לבדו כדי להוציא את הנתבעת ידי חובתה.

      לא זו אף זו, ספק רב אם הנתבעת במקרה זה קיימה את חובתה למשלוח ההודעות בהתאם להוראות ס' 5(ב) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014, שכן אז, בהיעדר תגובה מצד המעסיק או העובד, היה עליה לשלוח הודעה פעם נוספת בחלוף שלושה חודשים. בניגוד לטענת הנתבעת (ר' עמ' 2 ש' 10-11 וכן במסגרת הודעתה מיום 28.10.18), הרי שלשון החוק מחייבת להודיע לעובד על הפסקת השפעת התשלומים על זכויותיו.

  23. על כן אנו קובעים כדלקמן:

      • ניתן בזאת סעד הצהרתי לפיו התובע היה זכאי לפנסיית נכות בגדר "עמית פעיל". כן זכאי לזקיפת דמי גמולים ביחס לתקופה.

      • הנתבעת תבחן את זכאותו של התובע לפנסיית נכות בהתאם ליתר תנאי התקנון נוכח האמור בס' א'. 

         

        ניתן היום, ו' ניסן תשע"ט, (11 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

        יוסף קשי, עובדים		שרה ברוינר ישרזדה, שופטת		צמח יעקבסון, מעסיקים