ס"ע 49978-02-12 בר לבב נ' שערי צדק - מרכז רפואי

רקע כללי

1.האם יש לכלול את תוספת משמרות הלילה (להלן: "תוספת משמרות") בבסיס חישוב הפנסיה המשולמת לתובעת. זוהי השאלה לה אנו נדרשים.

2.התובעת עבדה בבית חולים שערי צדק כאחות מחודש נובמבר 1978 ועד פברואר 2011, עת פרשה לפנסיה. התובעת מקבלת פנסיה תקציבית מהנתבעת. התובעת עבדה למעשה במהלך שנות העבודה הארוכות, במשמרות לילה. בגין עבודה במשמרות הלילה שולמה לה תוספת משמרות. היקף עבודתה השתנה במהלך השנים. בגין תוספת המשמרות הפרישו עבור התובעת לקופת גמל הואיל ותוספת זו לא נלקחה בחשבון הפנסיה התקציבית, המשולמת על ידי הנתבעת. הסדרי הפנסיה הקיימים אצל הנתבעת מעוגנים במסגרת הסכמית, ובפרט בהסכמים הקיבוצים מיום 7.10.99 ומיום 1.1.03.

טענות הצדדים

3.לטענת התובעת עבודתה הרגילה היתה במשמרות לילה. התוספת ששולמה לה בגין משמרות אלה היתה אפוא חלק מהשכר הרגיל לו היתה זכאית. לנוכח האמור בהסכם הקיבוצי משנת 1999 הרי שזכאית היתה לפרוש בהתאם לכללים הנהוגים בבתי חולים ממשלתיים. בבתי חולים ממשלתיים אחות שעובדת באופן קבוע, כמותה, רק במשמרות לילה זכאית שתוספת המשמרות תובא בחשבון הפנסיה לה היא זכאית.

לנוכח זאת אף היא זכאית שתוספת המשמרות תובא בחשבון הפנסיה לה היא זכאית. כמו כן טענה כי בהתאם להסכם הקיבוצי משנת 99 ובפרט סעיף 13.1.3 עובד המועסק לפחות 10 שנים בנתבעת ברציפות במשמרת מוגדרת, לא יועבר לעבוד במשמרת אחרת אלא בתיאום עם הוועד. הואיל ועד אותה עת עבדה למעלה מ-10 שנים במשמרת לילה הרי שלא ניתן היה להעבירה למשמרת אחרת ובכך היא שונה מאחיות אחרות. הואיל ולא ניתן היה להעבירה למשמרת אחרת הרי שקמה לה זכאות שתוספת המשמרות ששולמה והיתה מרכיב מרכזי בשכרה, וחלק מעבודתה הרגילה, תובא בחשבון הפנסיה לה היא זכאית.

עוד טענה כי יש לדחות את טענות הנתבעת לפיהן הועסקה במשמרות לילה מתוך התחשבות במעמדה במסגרת המחלקה. היה זה מכוח מחויבות חוזית בהסכמים הקיבוציים. העובדה שאין הגדרה של "אחות משמרת לילה" מדגישה את מחויבות הנתבעת, לנוהג לפיו נהגו הצדדים במשך שנים ארוכות (עוד בטרם נחתמו ההסכמים הקיבוצים וזה הפך להיות זכות אישית שלה) - לעבוד רק משמרות לילה. היא זכאית לקבל עבור משמרות הלילה תוספת משמרות, שאותה יש לראות כחלק מהשכר הרגיל הואיל וזו היתה עבודתה הרגילה להלכה ולמעשה.

ההפרשות שהפרישו לקופת גמל ביחס לתוספת המשמרות, נעשו בטעות, הואיל ויש להביא בחשבון הפנסיה התקציבית, רכיב זה – של תוספת משמרות. לפיכך מודה התובעת כי יש לקזז את הסכום שהופרש ממה שיפסק לה.

4.לטענת הנתבעת היא אינה בית חולים ממשלתי ואין זכאות לזכויות פנסיה בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל – 1970 (להלן: "חוק שירות המדינה גמלאות"). הזכאות הינה מכוח ההסכמים שיש בין הצדדים. מדובר בהסכמים הקיבוציים משנת 1999 ומשנת 2003. ההסכם משנת 2003 קובע את המעבר לפנסיה צוברת, ביחס לעובדים חדשים. ביחס לעובדים ותיקים, כמו התובעת, הרי שיש הסכמה בהסכם הקיבוצי משנת 2003 מהם הרכיבים הפנסיונים שיובאו בחשבון הפנסיה התקציבית ולעומתם רכיבים אחרים שאינם מבוטחים בפנסיה התקציבית יופרשו עבורם הפרשות, לפנסיה צוברת או לקופת גמל כפי שנעשה ביחס לתובעת. הסכם 2003 קובע כי הוראותיו גוברות על הסכמים קודמים והוא ממצה את תביעות הצדדים בקשר להכללת רכיבי שכר לפנסיה. הואיל ואותה עת לא נחשבה "תוספת המשמרות" כרכיב שיש להביאו בחשבון הפנסיה התקציבית, הופרש בגינה לקופת גמל ולפנסיה צוברת. התובעת עצמה ביקשה בכתב כי תבוצע עבורה הפרשה לפנסיה צוברת, בגין אותם רכיבים שלא נכללו בפנסיה התקציבית ובתוכם תוספת המשמרות.

עוד טענה הנתבעת כי התובעת חתמה על הסכמה להיקרא לכל משמרת שתידרש, בהתאם לאופי העבודה בבית החולים הכולל שלוש משמרות. בכל אופן קבלת טענתה זו של התובעת, אם תתקבל, עשויה להיות לה השלכה משמעותית על כלל העובדים לנוכח העובדה שפעילות בית החולים משתרעת על פני כל שעות היממה.

ההליך

5. התובעת נדרשה להגיש כתב תביעה מתוקן. בין הצדדים גובשה רשימת מוסכמות ופלוגתאות כמפורט בפרוטוקול מיום 18.12.13. הצדדים הגישו תצהירים. הצדדים ויתרו על חקירות בהמשך לרשימת המוסכמות והפלוגתאות כמפורט בהודעה שמסרו לבית הדין ביום 1.9.14 וביקשו לבטל את הדיון שנקבע ליום 4.9.14. להסכמתם זו ניתן תוקף של החלטה והצדדים הגישו סיכומיהם מבלי שקוימה למעשה פרשת הוכחות הואיל והמחלוקת בעיקרה הינה משפטית.

הכרעה