1.לפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי להורות על ביטול פיטורי עובד, שלטענת המבקשת, נעשו על רקע פעילותו בוועד העובדים. לטענת המעסיקה פיטוריו נעשו בין השאר בשל האשמתו כי היא עוברת על החוק.
רקע עובדתי
2.המבקשת 1 (להלן – המבקשת), הינה ארגון עובדים כללי הפועל לקידום זכויותיהם של העובדים.
המבקש 2 (להלן – המבקש), עבד בפרויקט רכבת דרום במשך 6 שנים כמאבטח. תחילה הועסק באמצעות חברת ג'י.פור.אס בע"מ, לאחר מכן באמצעות קבוצת אבידר בע"מ, והחל מ- 1.2.2016 החל לעבוד באמצעות המשיבה 1.
המשיבה 1 (להלן – המשיבה או החברה) הינה חברה פרטית המספקת שירותי ניקיון ושמירה.
המשיבה 2 (להלן – הרכבת) הינה חברה ממשלתית המפעילה רכבות להסעות נוסעים ולהובלת מטענים. הרכבת פרסמה בחודש מרץ 2016 מכרז פומבי דו שלבי למתן שירותי אבטחה בתחנות הרכבת, ברכבות ובמסילות באזור הצפון והדרום. החברה זכתה במכרז ומאז פברואר 2016 מוצבים ברכבת 350 עובדים בתפקידי ביטחון, ביניהם המבקש.
3.עוד לפני תחילת עבודתו של המבקשת ברכבת, באמצעות החברה, היה חבר בוועד העובדים מטעם ההסתדרות הכללית החדשה. לטענת המבקש,בהמשך 2016 החליף את מר חנן גלטר בתפקידו כיו"ר ועד העובדים. מתוקף מעמדו, כחבר ועד קיבל המבקש פניות רבות של עובדים בקשר לתנאי עבודתם.
4.ביום 25.2.2016 פנה יו"ר הוועד לשעבר, מר גלטר לסמנכ"ל החברה, מר רפי דיין, במכתב ובו פורטו מספר תנאי עבודה שנפגעו מאז כניסת החברה לרכבת. מר גלטר ציין כי האווירה מתוחה, וכ-200 מאבטחים שוקלים להתפטר. על כן, מר גלטר הציע כי ההנהלה תשב ותפתור את הבעיות (נספח ג'-3 לבקשה המתוקנת).
5.ביום 11.4.2016 פנה עו"ד סלבה פיקוס, בשם המבקש – בתוקף היותו חבר ועד, לחברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת. במכתב צוין כי חברות כוח האדם הפועלות ברכבת מתעמרות בעובדים ופוגעות בזכויותיהם. כך צוין שחברת אבידר והחברה, מאחרות בהסעות עובדים בלילה, ללא קבלת תגמול על כך; המשמרות צמודות; העובדים שהינם בעיקר סטודנטים נדרשים לוותר על לימודיהם; משכורת פברואר 2016 שולמה באיחור; קיימות טעויות בתלושי השכר, ועוד (נספח ג'-5 לבקשה המתוקנת).
6.ביום 16.6.2016 פנה המבקש לחברה ולהסתדרות הכללית החדשה בבקשה להתערב בעניין תלונות של עובדים שהתקבלו בעניין ניכויי שכר שלא כדין, אי מסירת תלושי שכר במועד, אי העברת הפקדות לקרנות, אי חישוב ותק, אי תשלום דמי הבראה, אי הזנת נקודות זיכוי, חוסר בתשלום שעות נסיעה ועוד (נספח ג'-6 לבקשת המתוקנת).
7.בתאריך 11.7.2016 הודיע המבקש להסתדרות הכללית החדשה ולסמנכ"ל החברה, מר דיין, כי הוא מתפטר מתפקידו בוועד העובדים. במכתב הביע המבקש את אכזבתו מארגון העובדים שלא פעל לשמור על זכויות העובדים מני המעסיק שעובר על החוק מדי יום(נספח ד' לבקשה המתוקנת).
8.למחרת ב12.7.2016, חתם המבקש על טופס הצטרפות למבקשת (נספח ה' לבקשה המתוקנת). באותו יום, נקרא המבקש לשיחה במשרדו של ראש המשמרת, מר חגי רייס. במשרד המתינו למבקש מר דיין – סמנכ"ל החברה ומר בני מרזוק – הנשק של החברה. מר דיין הודיע למבקש כי בשל הכפשותיו של המבקש במשך ארבעת החודשים האחרונים, הוא מפוטר מיידית. מר מרזוק נטל ממנו את נשקו.
ב- 12.7.2016 נמסר למבקש מכתב פיטורים בו צוין בין השאר, כי המבקש פגע בשמה הטוב של החברה (סעיף 44 לבקשת הצד המתוקנת; נספח ז' לתגובת החברה).
9.המבקשת הגישה ביום 13.7.2016 בקשת צד בסכסוך קיבוצי, בה ביקשה לבטל את פיטורי המבקש ולהשיבו לעבודה (ס"ק 28359-07-16). בדיון שהתקיים ביום 17.7.2016, בוטלו פיטורי המבקש תוך שצוין כי לא הוכח כי המבקש פוטר בשל פעילותו במבקשת.
10.ביום 18.7.2016 מונה המבקש כיו"ר נציגות העובדים בחברה מטעם המבקשת, והודעה על כך נמסרה למנהלי החברה (נספח ו' לבקשה המתוקנת). באותו היום קיבל המבקש הזמנה לשימוע בו הופנה המבקש להליך שהתקיים בבית הדין בכל הקשור לעילות הפיטורים (נספח ז' לבקשה המתוקנת). יחד עם זאת, צוין כי העילות המרכזיות הינן "פגיעה בשמה הטוב של החברה" ו"התנהגות בלתי הולמת".
11.השימוע התקיים ביום 20.7.2016. ב"כ המבקש ציינה כי המבקש פעל כחבר ועד והציף בעיות של עובדים וכל עוד עשה כן, לא התלוננו על פעילותו. המבקש חזר על דברים אלו והדגיש כי לא היתה לו כוונה לפגוע בחברה, ובמידה שמישהו נפגע, הוא מתנצל (פרוטוקול השימוע צורף כנספח ט' לבקשה המתוקנת).
12.ביום 24.7.2016 הודיעה החברה למבקש על פיטוריו. במכתב מפורט צוין כי החברה הינה שומרת חוק, שנבדקת באופן קפדני ע"י מזמיני שירותים וגורמי אכיפה ורגולציה. היא מעולם לא נקנסה ע"י משרד הכלכלה ולא הוטלו עליה עיצומים כספיים. ביקורות שנערכו ע"י רואי חשבון חיצוניים המשמשים כבודקי שכר, העלו כי החברה מכבדת את זכויות עובדיה. בנסיבות אלו, אמירות המבקש שהוא לא חזר מהן, פוגעות בשמה הטוב ותדמיתה (נספח י' לבקשה המתוקנת).
13.ביום 28.7.2016 הגיש המבקש בקשת צד מתוקנת בסכסוך קיבוצי, להורות על ביטול פיטוריו. בדיון שהתקיים ביום 3.8.2016, אוחד הדיון בסעד הזמני עם דיון בסעד העיקרי. ניתנה אפשרות למבקשת להצטרף להליך וכן התבקשה עמדת ההסתדרות הכללית החדשה. בהודעת ההסתדרות הכללית החדשה נמסר כי המבקש לא פנה לסיועה בעניין פיטוריו ויותר מזה, התנגד לכך. בנסיבות אלו, אין לה כל מידע רלוונטי בקשר לפיטוריו.
טענות הצדדים
14.המבקשת טוענת כי המבקש שימש שופרם של העובדים ברכבת אף טרם כניסת החברה והיה פעיל מרכזי מטעם ההסתדרות הכללית החדשה. פעילותו זו שבקשר אליה פוטר, מוגנת על פי הדין. עם התפטרותו מוועד העובדים, בחרה החברה לפטר את המבקש ללא שפנתה לארגון העובדים, תוך ניסיון להסדיר את היחסים מולה. גם לאחר שהפיטורים בוטלו, החברה היתה מודעת לכך שהמבקש הפך להיות פעיל בהתארגנות במסגרת המבקשת, וגם הפעם החברה התעלמה מההגנה העומדת למבקש כחבר ועד ופיטרה אותו בשנית.
המבקש פנה למשרד הכלכלה ולכנסת, שהם גופים האמונים על שמירת החוק, וגם להסתדרות הכללית החדשה. המבקש לא פרסם את הפניות ועל כן, לא היה בהן כדי לפגוע בשמה הטוב של החברה.
המבקשת טוענת כי ההגנה שיש לחבר ועד על פעילותו, אינה נפסקת עם תום כהונתו ובוודאי שהיא קיימת לו כאשר הוא הפך להיות חבר במבקשת.
15.החברה טוענת תחילה כי הבקשה לא הוגשה כלל ע"י הארגון היציג מכוחו פעל המבקש. המבקשת אינה הארגון היציג ועל כן, אינה יכולה לטעון בקשר לפעילותו של חבר ועד שלא פעל כלל בשמה.
המבקשת לא הביאה ראיות נוספות המלמדות כי המבקש פוטר על רקע חברותו במבקשת, שעה שכבר בהליך קודם נקבע כי הוא לא פוטר בשל כך. אין גם לכך משמעות שעה שהמבקשת היא לא ארגון יציג.
החברה טוענת עוד כי הראתה שלא היתה כל הפרה של זכויות, זאת שעה שעדי החברה שמסרו תצהירים בנוגע לכך, לא נחקרו.
פיטורי המבקש נעשו גם בשל כך שהתנהג באופן ברוטלי כלפי סמנכ"ל החברה, מר דיין, והחזרתו לעבודה אינה סבירה, לאחר כארבעה חודשים וזאת לאחר שמצא עבודה אחרת.
הכרעה
16.סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים התשי"מ – 1957 (להלן – החוק) קובע איסור פגיעה בעובד לעניין חברות או פעילות בוועד עובדים או בארגון עובדים, בזו הלשון:
"33י. (א) מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:
(1) חברותו או פעילותו בארגון עובדים;
(2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים;
(3) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים;
(4) חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לעניין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת;
(5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.
(ב) בסעיף זה, "תנאי עבודה" – לרבות קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה".
כעולה מהוראות החוק וההלכה הפסוקה, לעובד קיימת הגנה מפני פגיעה בהעסקתו בכל הנוגע לפעילותו בארגון עובדים או בועד עובדים; אין הדבר מקנה חסינות לעובד מפני פיטורים מטעמים ענייניים שאינם קשורים לפעילות בארגון או בוועד עובדים ככל שהמעסיק יוכיח זאת (עס"ק (ארצי) 24/10 הוט טלקום בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית (16.3.10)).
בכל הקשור לנטל ההוכחה, נקבע בפסיקה כי במקרה של טענה לפיטורים על רקע פעילות בוועד עובדים, על המעסיק רובצת חובת ההוכחה כי בחירת המועמדים לפיטורים נעשתה מנימוקים ענייניים ולא מטעמי השתייכותו לארגון עובדים או פעילות בו (עס"ק (ארצי) 1003/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – אי.סי.איי טלקום בע"מ, פד"ע ל"ו עמ' 298).
17. על רקע זה, נפנה לבחון את עילת הפיטורים של המבקש כעולה ממכתב החברה מיום 24.7.2016 (נספח י' לבקשה המתוקנת). מפאת חשיבות האמור במכתב נביא את הקטעים הרלוונטיים ממנו:
"3. אלכס התקבל לעבודה בחברה במהלך חודש 2/2016 כמאבטח במתקני "רכבת ישראל".
4. במהלך תקופת העסקתו בחברה שימש אלכס כנציג בוועד פעולה של עובדי החברה בפרויקט הרכבת, מטעם הסתדרות העובדים הכללית החדשה.
5. במהלך תקופת עבודתו זו, בחר אלכס לפנות לגורמים שונים לרבות חברי כנסת ועוד, תוך השמצת והכפשת החברה והצגת טענות משוללות יסוד כלפיה.
6. נושא זה טופל ומטופל על ידי החברה, במלוא החומרה.
7. ביום 11.7.2016 החליט אלכס לפנות אל גורמים בכירים ביותר בהסתדרות העובדים הכללית החדשה, לרבות מר אבי ניסנקורן – יו"ר ההסתדרות, מר יוסי ברבי – מחזיק תיק השמירה והניקיון בהסתדרות, גברת ברכה רן – מזכירת אג"מ בהסתדרות המקיימת קשרים רציפים עם החברה, וגורמים נוספים לרבות נציגי רכבת ישראל ועובדי החברה, במסגרת מייל מפורט בו טען אלכס כי 'החברה מבצעת עבירות', וכי הוא נכשל בתפקידו (להלן: "המייל המשמיץ").
8. מדובר בפנייה לגורמים הבכירים ביותר מטעם ארגון העובדים היציג בענף ובחברה, גורמים עימם עומדת החברה בקשר רצף, תוך הצגת טענה קשה ופוגענית מאין כמותה ולפיה חברת שלג לבן הינה חברה "המבצעת עבירות", ואשר עובדיה זקוקים לגורמים אשר יגוננו עליהם מפניה(!!).
9. מצב דברים זה חייב את החברה לנקוט בצעד מיידי, וממשי ובהתאם לכך כבר למחרת היום, 12.7.2016, התייצב סמנכ"ל החברה מר רפי דיין (להלן: מר דיין), בפרויקט הרכבת על מנת לשוחח עם המבקש.
10. מר דיין אשר ביקש לשוחח עם המבקש, נתקל בהתנהלות פרובוקטיבית ומזלזלת, ולאור זאת ובהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי הענפי, נאלץ לסיים את העסקתו של המבקש באופן מיידי.
11. בהקשר זה יש לציין כי התנהלותו של אכלס, אשר הוקלטה על ידו, כללה סירוב מופגן להתיישב ולשוחח עם מר דיין, התבטאויות מזלזלות כלפי מר דיין הכוללות תנועות יד מופגנות ואמירות אשר הביעו זלזול בוטה במר דיין.
12. מכאן, כי סיום העבודה נבע מחשש אמיתי ומוחשי לפגיעה נוספת בחברה, תדמיתה, ושמה הטוב, ולאור התנהלות ברוטלית וכוחנית של אלכס, וזאת כאשר מדובר בעובד אשר הועסק בחברה תקופה לא ממושכת של כחמישה חודשי עבודה, ותוך שקדמה להודעת פיטורין שיחה וניסיון כנה לברר את הדברים....
33. מדובר בעובד אשר אין מחלוקת כי טען וטוען כי מעסיקתו, חברת שלג לבן, מבצעת עבירות באופן יומיומי ובמסגרת זו אף בחר לפנות אל גורמים בכירים ביותר ולטעון בפניהם כי החברה הינה חברה עבריינית.
34. העובד עומד על אמירותיו אלה, ואינו חוזר בו מהם לא במעמד הדיון, וגם לא לאחריו.
35. העובד בוחר לזלזל באופן בוטה בארגון בו הוא מועסק, והתנהל באופן מזלזל ביותר ופוגעני כלפי סמנכ"ל בכיר בחברה, אשר הגיע אל מקום העבודה על מנת לשוחח עימו.
36. אדרבא, עם קבלת הזימון לשימוע טען אלכס כי כלל אינו יודע כיצד פגע בשמה הטוב של החברה וכיצד התנהג באופן בלתי הולם – טענה אשר הינה אבסורדית ביותר, וממחישה היטב עד כמה מזלזל אלכס בחברה, בעובדיה, ובפועלה ואינו מפנים את חומרת הדברים וחשיבותם.
37. שלג לבן הינה חברה הפועלה מזה 30 שנה בתחום אספקת שירותי אבטחה וניקיון לגופים רבים במשק הישראלי, לרבות מוסדות, גופים ציבוריים, לקוחות פרטיים ועוד. החברה מעסיקה כ-6000 עובדים (!!).
38. מדובר בחברה שהינה חברה שומרת חוק, לרבות שמירה הדוקה על זכויות העובדים שלה. החברה נבדקת באופן קפדני ושיטתי על ידי מזמיני השירותים, בודקי שכר, וגורמי אכיפה ורגולציה, כאשר פעם אחר פעם ממצאי הבדיקות מעלים כי החברה מכבדת את זכויות עובדיה, ומשלמת אותם באופן מלא, כדין.
39. שלג לבן מעולם לא נקנסה על ידי משרד הכלכלה ולא קיבלה עיצומים כספיים כלשהם, עובדה חריגה ביותר בתחום השירותים בכללותו, ובפרט בתחומי השמירה והניקיון.
40. יתירה מזו, ביקורות שונות אשר בוצעו על ידי משרדי רו"ח חיצוניים, מתוקף תפקידם כבודקי שכר של משרדי הממשלה (ביקורות המבוצעות בפיקוח הדוק של החשב הכללי במשרד האוצר), העלו כי החברה מכבדת באופן מובהק את זכויות עובדיה, כאשר החברה קיבלה ציונים גבוהים ביותר בביקורות אלה.
41. בנסיבות אלו, ברור עד כמה חשוב לחברה שמה הטוב, תדמיתה, וכל אמירה המייחסת לה פגיעה בזכויות עובדים, פוגעת קשות בחברה – בוודאי כאשר מדובר באמירות הנאמרות על ידי עובד החברה, אשר בוחר לעמוד מאחוריהן ואינו חוזר מהן לא במעמד הדיון (ראו הציטטות דלעיל), ואף לא לאחריו בעת קבלת הזימון לשימוע, בשיחת השימוע, ובפרק הזמן הנוסף אשר ניתן לו על מנת לשקול הדברים ולהציג טיעוניו בעל פה.
42. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי מדובר בעובד, המועסק בחברה תקופה קצרה.
43. לא נעלמו מעיני טיעוניו של אלכס בעניין תפקודו, ויתר הטענות אותן העלה אלכס במסגרת הליך השימוע, ואולם לאור חומרת הדברים לא מצאתי בטיעונים שהועלו בשימוע, ובהתנצלות הרפה אשר הועלתה רק במעמד השיחה שבעל פה, נימוק שיש בו כדי להביא למסקנה שונה" (ההדגשות במקור – א.ס.).
18.העילה המרכזית לפיטורי המבקש, כעולה ממכתב החברה, הוא פניות המבקש לגורמים שונים ובהם חברי כנסת, ההסתדרות הכללית החדשה, רכבת ישראל בהן השמיץ את החברה וטען כי היא מבצעת עבירות בכל הקשור לעובדיה.
אין חולק כי פניותיו של המבקש נעשו במסגרת תפקידו כחבר ועד עובדים מטעם ההסתדרות הכללית החדשה. לכאורה, די בכך כדי להקנות למבקש את ההגנה מפני פיטוריו, ובשל כך, יש להורות על ביטול פיטוריו. אולם הצדדים בחרו להביא במסגרת ראיותיהם עדים שיכולים לשפוך אור על התנהלות החברה כלפי עובדיה.
מצד אחד, הובאו מטעם המבקשת עובדים שהלינו על כך שהחברה לא התחשבה בנקודות זיכוי, תלושי שכר שלא נמסרו בזמן, מענק מילואים שלא שולם בזמן, אי תשלום עבור החזק דלק, אי קבלת מענה, אי העברת תשלומים לקרן פנסיה וקרן השתלמות, אי חתימה על חוזה עבודה ועוד.
19.כל העובדים שהעידו בפנינו ציינו באופן שלא נסתר בתצהירים, כי פנו למבקש בטלפונים ובמיילים, על מנת שיטפל בבעיותיהם (סעיף 5 לתצהיר מר שניר ונונו, - אשר המייל שכתב למבקש צורף לתצהירו; סעיפים 5-6 לתצהירו של מר מתן גוזל והמיילים שכתב לאלכס שצורפו לתצהירו; סעיף 6 לתצהיר מר מרלן ריינולדס; סעיף 6 לתצהיר מר יבגני ליפץ; סעיף 6 לתצהיר מר יעקב אברמוב; סעיף 11 לתצהיר מר נתנאל אנגדה).
כל העובדים שהעידו לפנינו ציינו שחלק מהבעיות ולעיתים מרביתן נפתרו בעקבות ההתערבות של המבקש. בכך אין כדי לשנות מנכונות התלונות.
20.החברה במסגרת תצהיריה וחקירותיהם הנגדיות של עובדי המבקשת, ניסתה להראות כי כל הבעיות טופלו, ככל שהיו.
כך נטען כי תלושי השכר נשלחו במיילים לעובדים, נוסף על מסירתם, בקשר לדיווחי שעות חסרים, תשלומים הועברו לקרנות, ותשלומי שכר הועברו. יחד עם זאת, עם החברה הודתה כי עם כניסת החברה לרכבת, היו קשיים שנבעו מתחילת עבודתה, מכך שנכנסה לתפקידה חשבת שכר שהיתה האחראית על כך בחברה, ובעקבות כך נתונים כמו ותק קודם של עובדים, נמסרו ועודכנו באיחור.
בכל אלו יש כדי ללמד כי לחברה היו "קשיי קליטה" עם תחילת עבודתה ברכבת, אשר לא מפחיתים כלל מצדקת טענות העובדים.
21.בנקודה זו העיד המבקש באופן עקבי, סדור ואמין, כי בזמן אמיתי מעולם לא קיבל את התשובות שצויינו בתצהירי החברה (עמ' 16 שורות 13-15; עמ' 17 שורות 16-17; עמ' 22 שורות 16-19), הדברים גם לא הובאו ע"י החברה בפגישות עם נציגיה (עמ' 17 שורות 1-3). המבקש הופנה שוב ושוב לעניינים נקודתיים שקשורים בבעיות שכר של העובדים אך השיב באופן עקבי כי מעולם לא קיבל תשובה במיוחד כאשר ריכז את הבעיות (עמ' 23 שורות 3-7; עמ' 25 שורות 4-7).
לא נעלם מעינינו כי המכתב אשר נשלח מטעם ב"כ המבקש ביום 11.4.2016 זכה לתשובה מטעם ב"כ החברה (נספח 2 לתגובת החברה, ואף לווה באיגרת לעובדים שדחתה את כל האמור במכתב). בכל אלו אין כדי לשנות מהעובדה, שהמבקש קיבל פניות פרטניות מעובדים וכעולה מעדותו המהימנה, לא קיבל עליהן תשובות.
עדותו של המבקש אף הרשימה אותנו כאשר גילה כי בבעיותיו שלו בחר שלא לטפל. כך למשל, לא קיבל שכר עבור זמן המתנה להסעה שאיחרה מטעם החברה (עמ' 25 שורות 18-24), הוותק של המבקש לא תוקן על אף שהציג תלוש שכר מהמעסיק הקודם (עמ' 26, שורות 2-7). דברים אלו מלמדים עד כמה פעל המבקש שלא מאינטרסים אישיים, אלא בתום לב, ומתוך שליחות שלקח על עצמו בתוקף תפקידו כחבר ועד. ואם לא די בכך, ניתן לעיין ביומנו האישי של המבקש (נספח ב' לבקשה המתוקנת), המתעד עשרות פניות של עובדים אליו.
22.גם אם נבחן את הפניות בכתב שיצאו מהמבקש או בשמו, נגלה שכולן עוסקות במקרים נקודתיים שהועלו ע"י העובדים:
מכתב מיום 11.4.2016 – לחברי ועדת העבודה בכנסת (נספח ג' 5 לבקשה המתוקנת), מביא דוגמאות כמו עבודה במשמרות בנות 12 שעות, הסעות מתאחרות ללא קבלת גמול, משמרות צפופות, טעויות בשכר, ועוד.
מכתב מיום 16.6.2016 – (שנשלח לחברה ולהסתדרות וחתומים עליו גם שאר חברי הוועד) (נספח ג' 6 לבקשה המתוקנת), מביא דוגמאות שסטודנטים לא מקבלים חופשה לבחינות, הורדות בשכר, אי מסירת תלושי שכר בזמן והתעלמות מתמשכת מפניות של עובדים במשך כל ארבעת החודשים שבהם החברה פועלת ברכבת.
מכתב מיום 11.7.2016 – (מכתב התפטרות של המבקש) (נספח ד' לבקשה המתוקנת). המכתב מופנה בעיקרו להסתדרות העובדים אך גם לחברה ולרכבת. מפאת חשיבותיו נביאו במלואו:
"לכל הגורמים הרלוונטיים, בזאת אני מגיש את התפטרותי מכל תפקידי הוועד והחברות בו תחת הארגון היציג הסתדרות הכללית החדשה.
הסיבות לעזיבת הוועד נובעות מחוסר הטיפול שלכם בעובדי יחידת האבטחה ברכבת ישראל, התעלמות ממצבם העגום של העובדים השייכים למגזר "הנחות" במשק, עובדי הקבלן. לאחר מיצוי מרב האפשרויות והבעת אמון מלאה לאורך כל הדרך בארגון היציג הסתדרות כללית ולאחר 'אכילת' כל ההבטחות לכיסוי ולהגנה מפני מעסיק שממשיך לעבור על החוק באופן יום יומי וכל זה תחת השגחתכם, הגעתי למסקנה שלעובדים מגיע הרבה יותר ממה שאתם מספקים כביכול. מאחר ואני כחבר ועד ויו"ר לא מצליח להביא לשיפור תנאי העבודה ושמירה על זכויות עובדים בסיסיות ביותר וכל זה תוך שיתוף פעולה עמכם ברצוני לוותר על תפקידי בוועד. הוועד עומד קפוא במקומו ללא שום כוח וגיבוי מכם, כאשר אתם פתחתם אותו והבטחתם עולם ומלואו לעובדים.
בפועל שאר הוועדים המצליחים ו"הרווחיים" שלכם ממשיכים לקבל תנאים מצוינים הרבה מעבר למה שאולי מגיע להם אך אנו עובדי הקבלן זוכים להתעלמות באופן בוטה מצידכם כנגד הפרות המעסיקים וכל יום נתונים למרות ולגחמות המעסיק על מנת שיוכל לחסוך עוד כמה שקלים על גב העובדים.
הוצאתי כסף רב על הגנת העובדים וטיפול בהם מכיסי הפרטי על מנת שיקבלו יחס הולם ואנושי לכל הפחות, השקעתי את מרב המאמצים וזמני בשביל לנהל מעקב אחר תלונות העובדים וטיפול בהם. אני בתור עובד קבלן לא יכול לספק לעובד את ההגנה הנחוצה ולבצע את עבודתכם. הגעתי לגבול היכולת שלי ואין בכוחי להמשיך בוועד הכושל מלכתחילה שהוקם למראית עין ויופי בשביל לספק את החוק ותו לא.
תודה רבה לכם על כלום ושום דבר, נוכחתי לדעת שהגורם (ב'ה' הידיעה) שאמור לגונן על העובד מפני עבירות מעסיק ולדאוג לו, נכשל בתפקידו באופן חד משמעי
בזאת הנני מתפטר מתפקידי כחבר ועד ויו"ר בפועל".
23.במכתב האחרון אין כל חדש אלא יש בו טרוניה המופנית לארגון העובדים היציג, מכוחו המבקש פעל. החברה בחרה להיתפש לאמירתו של המבקש כי החברה עוברת על החוק מידי יום.
נציין כבר עכשיו כי את מכתבו של המבקש שהופנה בראש ובראשונה להסתדרות, יש לראות בהקשר של כל המכתבים הקודמים. בעדותו בתיק הקודם, הסביר המבקש כי התייאש מהארגון היציג לאחר שפנה שוב ושוב, ולא קיבל מענה (עמ' 4-5 לדיום מיום 17.7.2016 בתיק ס"ק 28359-07-16).
על רקע זה, ניתן להבין את דברי המבקש שבמסגרת פעילותו כחבר ועד, נוכח לדעת, שתלושי שכר אינם מועברים בכלל או בזמן, שתשלומים לקרנות לא מועברים בזמן, שחלק מהשכר משולם באיחור – ולאחר פניות ובירורים רבים.
כל אלו היו קשים שבעתיים למבקש, עת הארגון הייציג לא עמד מאחוריו.
24.שאלה זו מעוררת את תיחום גבולות חופש ביטוי ביחסי עובד מעסיק. בעניין זה נפסק בפרשת פלאפון כי "הזכות החוקתית של חופש הביטוי, עומדת על רגליה היא במשפט העבודה כזכות אובייקטיבית תת-חוקתית, הן ביחסי עובד מעסיק במישור האינדיבידואלי, והן במישור הקיבוצי. חופש הביטוי ביחסי העבודה נגזר מן הזכות לכבוד ולאוטונומיה אישית' מחובות תום הלב וההגינות, החלות על הצדדים ליחסי עבודה, במהלכם ולאחר סיומם, וכפועל יוצא מחוזה היחס ביניהם...
במערך יחסי הצדדים לשיח קיבוצי, החל מן השלב שלאחר כינון ארגון עובדים יציג, התבטאויות המעסיק וארגון העובדים, במסירת מידע או בהבעת דעה, בכתב או בעל פה, יכול וייחשבו כבעלות עניין ציבורי – חברתי בר הגנה, ככל שיימצאו להיות רלבנטיות לציבור העובדים, לשם קבלת מידע וגיבוש עמדתם...
הזכות לחופש הביטוי היא יסוד מוסד ביחסי עבודה העומדת למעסיק ולעובדיו על מגוון פניהם: בין המעסיק לבין עובדיו במישור האישי; בין העובדים לבין עצמם, ובינם לבין ארגון העובדים בו הם מאורגנים; בין המעסיק לבין ארגון עובדים במישור הקיבוצי; בין המעסיק וההנהלה במפעלו, וביחסיו עם ארגון המעסיקים בו הוא מאורגן.
על מימוש הזכות לחופש הביטוי חלות חובות מוגברות של הגינות, תום הלב וגילוי, כמו גם חובות הנובעות מן ההתקשרות החוזית ביניהם והדין הכללי החל, לרבות הימנעות מהתנהגות פלילית אסורה, ומנקיטה בכפיה, לחץ והטעיה, איומים, אילוץ או לשון הרע של צד כלפי משנהו.
עם זאת, חופש הביטוי אינו עומד לעצמו כזכות מוחלטת ביחסי עבודה. ככל שמתבררת התנגשות בערכי היסוד של ובאינטרסים הלגיטימיים של הצדדים, יש לקיים את האיזון הנדרש בין הזכויות המתנגשות, ובהתאם לקבוע את היקף ההגנה על חופש הביטוי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון (עסק (ארצי) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף להתאגדות עובדים - פלאפון תקשורת בע"מ( 2.1.2013))
בנסיבות כאלו, האמירה לפיה החברה עוברת על החוק מידי יום –צריכה להתפרש על רקע פניות המבקש לחברה שלא נענו. אף לא אחד מהחברה כיבד את המבקש בתשובה בה פורט כיצד הבעיות טופלו. יתרה מכך, המכתב מופנה לכל הגורמים הישירים להעסקה: להסתדרות הכללית החדשה שהיתה מאז ותמיד צד למכתבים ובמקרה זה הנמענת הישירה. החברה שהינה המעסיקה והרכבת שהינה המזמינה שיש לה אינטרס ברור לדעת כיצד זכויות עובדי הקבלן שלה נאכפות.
אין צורך לבחון אם הבסיס העובדתי לטענת המבקש הוכח מעל ומעבר לכל ספק סביר. לפי שמה שהובא לפנינו, אמירה זו בהמשך למכתבים קודמים – הינה אפשרית, זאת בשים לב לכך כי במכתב אשר כאמור מופנה להסתדרות הכללית החדשה, מצויין בשוליו כי תפקידה של ההסתדרות להגן על העובד מפני עבירות של המעסיק. אין ספק כי כי לחברה יש זכות לשם טוב, אך במסגרת הצרה שבה נשלח המכתב לגורמים הקשורים באופן ישיר לעובדים, ולא לכולי עלמא, פעל המבקש כפי שחשב לנכון שנדרש ממנו כחבר ועד. במקרה זה בתוך המתחם המצומצם בו הופץ המכתב ובהמשך למכתבים קודמים, זכותו של חבר הוועד להתבטא גוברת על זכותה של החברה לשם טוב. כמו כן,אינטרס המבקש המייצג את העובדים הינו בר הגנה בנסיבות המיוחדות של המקרה שלפנינו.
עוד נציין כי לדעתנו הפרסום מוגן מכוח סעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה 1965 לפיו "היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום". תפקידו של המבקש כחבר ועד עובדים הטיל עליו חובה מכוח חוק לפעול בשם העובדים ולומר את אשר על ליבו, שעה שהדברים נעשו בתום לב.
25.ראוי לציין כי מכתבים אלו של המבקש לא שונים ברוחם ממכתב של יו"ר הועד מר חנן גלטר מיום 25.2.2016 (נספח ג' 3 לבקשה המתוקנת), שהופץ גם להסתדרות, וגם לרכבת, שעוסק בפגיעה בתנאי עבודה, שעובדים מוזמנים לשימועים לפני פיטורים, על כך שהאווירה מתוחה, ושכ-200 עובדים מתכננים להתפטר; במכתב צויין ש"העובדים אינם עבדים" ומגיעים להם תנאים.
החברה לא פיטרה את מר גלטר בעקבות מכתבים אלו, כשם שלא פיטרה את המבקש לאחר המכתבים מ-11.4.2016 ומ-16.6.2016.
מר גלטר חזר ופנה לחברה וכיתב את ההסתדרות ב-18.3.2016 (נספח ג' 4 לבקשה) וביקש לטפל בעניינים נוספים כמו איחור בהסעות, אי השתתפות באגרה על נשק, אי קבלת דו"ח שעות, אי תשלום עבור אימונים, אי מתן מענה מצד חשבת השכר, אי עדכון של ותק ועוד.
26.כאמור, לא יבש הדיו על מכתב ההתפטרות ,ואצה רצה החברה לפטר את המבקש.סמיכות זמנים זו, להתפטרות המבקש מחברותו, מעידה כמו אלף עדים, כי החברה חיכתה שהמבקש יסיים את תפקידו כדי שתוכל לבוא איתו חשבון על כל פניותיו בעבר, כאשר האחרונה כאמור לא היתה שונה מקודמותיה, גם אם הופנתה לנציגי הרכבת וההסתדרות. כלומר, החברה פיטרה את המבקש רק בשל התבטאויותיו כחבר ועד עובדים מטעם ארגון יציג, התבטאויות שעשה בתום לב וללא כוונה לפגוע בחברה אלא מתוך שנואש מיחס החברה והארגון הייציג.
27.החברה טענה כי ההחלטה בהליך הקודם יש בה כדי להשליך על התיק הנוכחי. בהליך הקודם נקבע במסגרת הבקשה לסעד זמני, כי פיטורי המבקש לא נעשו על רקע חברותו במבקשת.
דברים אלו נכונים גם היום. פיטורי המבקש נעשו על רקע חברותו בועד עובדים מטעם ארגון העובדים הייציג, הוא ההסתדרות הכללית החדשה. מעבר לכך, יש לציין כי ההחלטה בהליך הקודם נוגעת למעשה הפיטורים הקודם ולא הנוכחי שנעשה לאחר שימוע.
בתוך כך העלתה החברה כי המבקשת אינה יכולה להיות צד להליך משום שאינה הארגון היציג. בעניין זה, יש להתחשב בכך כי לפנינו מקרה בו הארגון היציג בחר שלא לעמוד מאחורי חבר הוועד לשעבר. יתרה מזו, המבקשת היא מי שיכולה להיות צד להסכם קיבוצי מיוחד, גם אם קיים במקום ארגון יציג (סעיף 24(א)(2)לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט 1969).
28.אין חולק כי במועד פיטוריו הראשון, המבקש כבר עבר להיות חבר במבקשת, ואף נבחר כיו"ר ועד העובדים, אך יש לזכור כי המבקשת היא לכל היותר ארגון מתחרה בארגון היציג. ומכל מקום, פיטורי המבקש נעשו ללא כחל ושרק על רקע פעילותו כחבר ועד מטעם ההסתדרות הכללית החדשה.
29.בנסיבות אלו, לא ראינו מקום להתייחס לעילה השניה הנוגעת לפיטורי המבקש, שהיא התנהגות בלתי הולמת, ועניינה תגובתו של המבקש כלפי סמנכ"ל החברה, מר דיין, בשיחה מיום 12.7.2016, שכן די בעילת הפיטורים הפסולה, הקשורה בהתבטאויותיו עת היה חבר ועד, כדי להכתים את כל ההחלטה. מה עוד, שהחברה לא הוכיחה כלל את התנהגותו החריגה של המבקש.
30.גם לא ראינו מקום לדון בשאלה, האם המבקש הפך להיות יו"ר הוועד כטענתו, לאחר שלא קיבל כתב מינוי רשמי לכך, שעה שהוא לא הוסיף את התואר במכתביו כאשר חתם עליהם למעט במכתב ההתפטרות (עמ' 13 שורות 6-9).
לטענת המבקש בעדותו, במהלך הרמת כוסית בחג הפסח, מר גלטר – היו"ר היוצא – העביר לו את התפקיד (עמ' 13 שורות 12-14). בהרמת הכוסית נכחו גם נציגי החברה וגם נציגי הרכבת. יחד עם זאת, התרשמנו מעדויות העובדים כי הם התייחסו אליו כיו"ר ועד.
לטעמנו, ההגנה המוקנית בחוק לחבר ועד מספיקה לצורך הדיון, ואין בשאלה אם המבקש היה גם יו"ר ועד כדי לשנות מהתוצאה אליה הגענו.
סוף דבר
31.פיטורי המבקש נעשו בשל פעילותו כחבר ועד.
משכך, פיטורי המבקש בטלים.
בבקשה המתוקנת, עתרה המבקשת גם לסעדים כספיים, אך לנוכח ויתורה על סעדים אלה במסגרת סיכומיה, לא ראינו מקום לפסוק פיצוי בהתאם לחוק.
כמקובל בסכסוכים קיבוציים – אין צו להוצאות.
ניתן היום, ח' ח' חשוון תשע"ז, (09 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
נציגת ציבור (עובדים)
גב' בת שבע זיידמן
|
|
אילן סופר
סגן נשיאה
|
|
נציג ציבור (מעסיקים)
מר חיים נוסן הנגבי
|