עאוני נ' אסמאעיל ואח'

פסק דין

1.אין עוררין כי ביום 22.6.10 היו התובע והנתבע 1 (להלן – "הנתבע") מעורבים בתאונת דרכים, שעה שנהגו במכוניותיהם בכפר ראמה. בעלי הדין חלוקים באשר לנסיבות אירוע התאונה האמורה. כל אחד מהם, בגרסתו, מייחס את האחריות לגרם התאונה ותוצאותיה, למשנהו. הונחו בפניי תצהירי עדויות ראשיות.

2.ב"כ הצדדים הסכימו להצעת בית המשפט כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות, הגם שאף על דרך זו רשאי בית משפט לקבל או לדחות תביעה במלואה. בעקבות הגשת סיכומי הטענות האמורים הוריתי לב"כ הצדדים להמציא לי מסמכים. רק ב"כ התובע פעל בהתאם להחלטתי זו, כעולה מהחלטתי מיום 14.4.13.

3.מכלול הנסיבות שבפניי, אף התנהלותם הדיונית של הנתבעים לכל אורך הדרך, מטה את הכף באורח ברור לזכות התובע.

4.לגרסתו של התובע לאחר שעצר בצומת ומצא שהדרך פנויה הוא פנה שמאלה לתוך נתיב ימני של הכביש בצד שמאל. אותה שעה הנתבע עקף משאית אשר עצרה לפניו וחדר, איפוא, לתוך נתיב נסיעתו של התובע. כך התרחשה התאונה.

לגרסתו של הנתבע הוא היה בנתיב נסיעתו הימני ובעצירה, לפני אותה צומת רחובות. בהיותו בעצירה הגיח לפתע רכב התובע כאשר הוא פונה שמאלה, אך בפנייה צרה, ותוך כדי כך סטה לנתיב נסיעתו הנגדי. כך, לשיטתו, ארעה התאונה.

5.גרסתו של התובע נתמכה הן בהודעה שנמסרה למבטחתו, הן בתצהירו והן בתצהיר אחיו שהיה לצידו. אכן התובע אינו משכנע שהוא שלח מכתב דרישה לנתבע. שהרי זה לא הונח בפניי.

מנגד, הונח בפניי תצהיר הנתבע שהגם שהוא חתום, אינו מאומת. הגם שנטען בכתב ההגנה שצורפה לו הודעה של הנתבע למבטחתו, זו לא צורפה. גם חליפת המכתבים הנטענת לא צורפה. גם הזדמנות שניתנה לב"כ הנתבעים להמציא טיעון משלים ומסמכים, לא נוצלה.

6.בתצהיר עדותו, שכאמור חתום ואינו מאומת, מטיח הנתבע בתובע כי הגם שהתאונה ארעה באשמתו, והוא אף התנצל כתוצאה מכך, הרי בהמשך היום פנה אליו אביו של נהג רכב התובע וביקש ממנו ליטול אחריות על האירוע הואיל ואין לו ביטוח מקיף. טענה חמורה זו, לא נכללה במפורש בכתב הגנתם של הנתבעים. כתוצאה מכך, מטבע הדברים, לא יכול היה התובע להגיב עליה. טענה חמורה זו, כאמור, לא זו בלבד שלא נתמכה בתצהיר, שהרי הוא לא אומת, אף לא נתמכה בהודעה על תאונה או בחליפת מכתבים, כמבואר מעלה. ועל כל אלו: עניין זה, שאמור היה לעמוד בלב טיעונם של הנתבעים, לא צוין כל עיקר בסיכום טענותיהם, וממילא נזנח.

7.הנזק הישיר שנגרם לתובע עולה לסך של 7,391 ₪. ב"כ התובע, בסיכום טענותיו, השאיר לשיקול דעתי את פסיקת יתר ראשי הנזק הנטענים. לנוכח נתון זה, אף לנוכח הסמכתי ליתן פסק דין על דרך הפשרה, בדעתי לחייב את הנתבעים רק בסכום הנזק הישיר האמור.

8.לפיכך הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 7,391 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 27.12.10 ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% על הסך הנ"ל. הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

9.המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ב סיון תשע"ג, 31 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא