עבאס(עציר) ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

ארבעת העוררים הגישו ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט זאיד פלאח) מיום 18/08/2011 בתיק מ"ת 21880-08-11 שבה הוא קבע, בגדר דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, כי העוררים יישארו במעצר עד אשר יוגשו בעניינם תסקירי מעצר וזאת עד למועד קבלת תסקירי המעצר ודיון בשאלת חלופת המעצר שאותו הוא קבע ליום 25/09/2011.

באי כוח העוררים הרחיבו את הטעון על מה שלדעתם חולשת הראיות והעדר תשתית ראייתית המצדיקה את השארתם במעצר והם טענו, זה בכה וזה בכה, כמשקף פרוטוקול זה, כי תשתית כזו לא קיימת כלל או כי היא לא מספיקה כדי להקים עילה למעצרם של העוררים.

בעניין זה טען ב"כ המשיבה כי אין צורך להידרש לשאלת התשתית הראייתית מן הטעם הפשוט שלנושא זה הייתה התייחסות בהחלטה קודמת של בית משפט זה, שניתנה ע"י כב' השופטת ר. למשטרייך-לטר ביום 10/08/2011 בתיק 18735-08-11, שבה היא קבעה שמסקנתו של בית משפט השלום שדן בבקשה להאריך את מעצרם של העוררים עד יום 14/08/2011 שקיימות ראיות לכאורה, היא סבירה ואין להתערב בה. כב' השופטת בהחלטתה הסבירה מדוע לדעתה קיימת תשתית ראייתית כנגד העוררים ואני רואה להביע את מורת רוחי מן העובדה שבאי כוח כל אחד מן העוררים, בתורו, לא ראה לנכון להזכיר ולו ברמז את דבר קיומה של החלטה זו ואת הנאמר בה לעניין התשתית הראייתית. אני ער לעובדה שהחלטת כב' השופטת למשטרייך-לטר ניתנה בגדר דיון אחר ובערר על החלטה שאיננה ההחלטה שאליה מוסב ערר זה, אבל משניתנה הדעת לשאלת התשתית הראייתית, היה מקום שלכל הפחות יוזכר הדבר ע"י באי כוח העוררים ולא היה מקום להניח, כפי שנטען, שממילא יוזכר הדבר ע"י ב"כ המשיבה. יחד עם כל זאת, אני סבור שיש לקבל את הערר בחלקו, בלי קשר לשאלה אם צודקים באי כוח העוררים בעניין התשתית הראייתית אם לאו והסיבה לכך היא שתוצאת החלטתו של בית המשפט קמא פוגעת בעוררים בצורה מידתית והיא מנוגדת לכלל שנקבע בסעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו-1996. על פי הוראת סעיף זה, על מנת לעצור נאשם, צריך שיתקיים התנאי שלא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של נאשם פחותה מאשר שהותו במעצר.

העוררים טוענים, ולדעתי הם צודקים בכך, שההחלטה אם ניתן לשחרר את העוררים בערובה ובאילו תנאים יכולה הייתה להינתן ע"י בית משפט קמא על אתר או בסמוך למועד הדיון ולא נתקיימו נסיבות שהצריכו קבלת תסקיר מעצר כתנאי מוקדם לבחינת חלופת המעצר.

נטען היום ודומה שהדבר לא היה שנוי במחלוקת, שבגדר הדיון בפני בית משפט קמא הובאו עובדות ונתונים המאפשרים את בחינת החלופה שהוצעה, אלא שמטעם כלשהו, שלא נומק, לא שקל בית המשפט קמא חלופות אלה ולא נתן דעתו עליהן ותחת זאת הורה על הגשת תסקיר, כאשר הוא קובע את הדיון הבא ליום 25/09/2011, היינו מעל חודש ימים ממועד מתן ההחלטה.

אין צורך לומר שבמצב עניינים זה נגרמת לעוררים פגיעה בלתי מידתית אשר אינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 21(ב)(1) ודומה כי הדרך לתקן זאת היא ע"י כך שהדיון יוחזר לבית המשפט השלום בחיפה על מנת שיקוים, מוקדם ככל הניתן, דיון בפני השופט התורן, באפשרות שחרורם של העוררים לחלופת מעצר בתנאים שאותם ייקבע לאחר שיישמע טענות בעניין זה. למען הסר ספק, אין בהחלטה זו כדי לקבוע שעל בית משפט השלום לשחרר את העוררים בתנאים כאלה או אחרים וכאמור הוא יחליט בעניין לפי שיקול דעתו ולפי הטענות שיובאו בפניו.

התוצאה היא, אפוא, שהחלטת בית המשפט קמא מיום 18/08/2011 מתבטלת.

החלטת בית משפט השלום מיום 14/08/2011 המורה על מעצרם של העוררים תעמוד בעינה עד למתן החלטה אחרת.

ניתנה והודעה היום כ"ו אב תשע"א, 26/08/2011 במעמד הנוכחים.

אלכס קיסרי, שופט

הוקלד על ידי: שחר אליאס