עבד אל חי נ' בנק הפועלים סניף 506

החלטה

בבקשה זו, לגריעת שלושה שיקים מרשימת הגבלה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן – החוק), אין ממש.

חשבונה של המבקשת בבנק המשיב (חשבון מס' 218803) הוגבל ביום 18.1.2012 למשך שנה בגין החזרת תריסר שיקים מסיבת א.כ.מ., בין התאריכים 6.6.2011 – 1.1.2012. עד ליום 30.1.2012 החזיר המשיב (להלן – הבנק) בחשבון ארבעה שיקים נוספים מאותה סיבה (נספח ד' לתשובה). על יסוד עובדה זו טען הבנק כטענה מקדמית כי יש לדחות את הבקשה. המבקשת לא ניצלה את זכותה להשיב לטענת הבנק.

במצב דברים זה הסעד לו עותרת המערערת הוא סעד תיאורטי גרידא, שכן גם אם יקבל בית המשפט את מלוא טענותיה ביחס לשיקים שסורבו ויגרע את כולם, לא יהא בכך כדי למנוע את הגבלת החשבון. בית המשפט אינו דן ברגיל בעניינים תיאורטיים, ודי בכך על מנת לדחות את הבקשה [י' עמית, "חוק שיקים ללא כיסוי", הפרקליט מד, 449, 460; ה"פ (קריות) 188/03 ויטקו 1995 בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד (9.5.2005); עש"א (חי') 6048-09-09 רוזנברג שמש את רבינו בע"מ נ' בנק לאומי סניף נשר (26.1.2010); עש"א (כ"ס) 3560-11-11 "פרח ירוק" נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15.1.2012)].

למעלה מן הדרוש אעיר כי אין ממש בערעור גם לגופו.

לקוח מוגבל המבקש מבית המשפט לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו צריך להראות כי מתקיימת אחת העילות המנויות בסעיף 10(א) לחוק. לענייננו רלבנטית רק העילה בדבר קיום יסוד סביר להנחת הלקוח כי הייתה חובה על הבנק לפרוע את השיקים.

בחשבון הייתה מסגרת אשראי מאושרת בגובה 300,000 ₪ (נספח א' לתשובת הבנק). אין חולק כי שלושת השיקים מושא בקשה זו הוצגו ביום 1.1.2012 לפירעון בחריגה משמעותית מן המסגרת המאושרת. סכומם המצטבר של שלושה שיקים אלה עומד על 407,300 ₪. לוּ היה הבנק מכבד את השיקים הללו, יתרת החובה בחשבון הייתה גדלה לכדי 700,361.60 ₪.

המבקשת טענה כי הבנק נהג לכבד שיקים שלה גם מעל מסגרת האשראי המאושרת. עיון בדפי החשבון אכן מעלה כי לעיתים הסכים הבנק להגדיל באופן זמני את המסגרת, אך המבקשת לא סתרה בשום דרך את טענת הבנק כי הדבר נעשה לבקשתה המפורשת.

כידוע, גם אם הבנק מאפשר, מעת לעת, ללקוח לחרוג ממסגרת האשראי המאושרת, אין די בכך כדי לקבוע כי הלקוח הניח באורח סביר שהייתה על הבנק חובה להמשיך לעשות כן בכל מצב ובכל תנאי. כדי להוכיח קיומו של הסכם בהתנהגות יש להצביע על דפוס התנהגות מתמשך ועקבי ביחסים בין הצדדים, ובמצב הדברים הרגיל קיים קושי מובנה להוכיח כאמור כאשר הבנק מתרה בלקוח כי לא יכבד שיקים שנמשכים ללא כיסוי ואף מחזיר שיקים שכאלה [ראו רע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, החלטה מיום 23.12.2007); ע"א (מחוזי י-ם) מ.צ.י.ג.ה. בנין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 27.12.1998)]. כך היה בענייננו והבנק אף שלח למבקשת ביום 19.9.2011 התראה כדין לאחר שהחזיר חמישה שיקים בחשבון.

במקרה דנן לא הונחה תשתית מתאימה לקיומו של נוהג מן הסוג הנזכר לעיל.

סיכומו של דבר, דין הבקשה להידחות. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 3,500 ₪. העירבון (בסך 3,500 ₪) יחולט לטובת המשיב. הפיקדון יושב למבקשת.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ב, 08 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.