ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
18514-11-09
18/07/2011
|
בפני השופט:
מרדכי בן-חיים
|
- נגד - |
התובע:
1. יעקב עבודי 2. ישראל עבודי 3. דבשי ניסים
|
הנתבע:
אוהד בלו
|
פסק-דין |
פסק דין
א.התביעה וטענות הנתבעים
1.תחילתה של תובענה זו בבקשה לביצוע שטר על סך 50,000 ₪ שהגישו התובעים נגד הנתבעים.
2.בתצהיר שנלווה לבקשת ההתנגדות טענו הנתבעים כי השטר ניתן כביטחון להבטחת התחייבויותיהם על פי הסכם שכירות שנחתם בין בעלי הדין ביום 4.10.06 (להלן: "הסכם השכירות") בגדרו שכרו הנתבעים קומה א' של בנין בעלות התובעים (להלן בהתאמה "המושכר"-"הבנין") לצורך ניהול של פאב/בית-קפה.
3.להלן טענו הנתבעים כי נזילות חמורות ותופעות רטיבות שהתגלו בבנין בחורף 2008, גרמו לפגיעה במערכת החשמל של המושכר, נסיבה שחייבה ביצוע שיפוץ במושכר והחלפת לוח החשמל המשרת אותו (להלן: "לוח החשמל") בעלות של כ-30,000 ₪.
4.הנתבעים טוענים כי דרישתם לקבל מן התובעים החזר בגין לוח החשמל לא נעתרה; סירוב זה וחוסר נכונותם של התובעים לשפץ את הבנין הביאה את בעלי הדין לידי הסכמה לפיה הנתבעים יפנו את המושכר ביום 1.12.09 וכי יהיו פטורים מתשלום דמי שכירות במשך חודשיים כנגד נשיאתם בעלות החלפת לוח החשמל (להלן: "ההסכמה").
5.הנתבעים מוסיפים וטוענים כי בלחץ התובעים, וחרף ההסכמה הם שילמו דמי ארנונה בסך 3,000 ₪ שלא חלה עליהם. לא זו אף זאת, התובעים החלו להעלות דרישות כספיות נגד הנתבעים בניגוד להסכמה, ומשאלו לא נענו הגישו התובעים נגד הנתבעים את הבקשה לביצוע השטר.
6.להלן מוסיפים הנתבעים וטוענים כי במענה לדרישתם, העבירו אליהם התובעים את פירוט החוב מושא שטר החוב וזה הסתכם לסך 48,500 ₪. בבדיקת פירוט החוב הסתבר לנתבעים כי בניגוד להסכמה התובעים דורשים מהם תשלום דמי שכירות בגין החודשים אוקטובר ונובמבר 2008, ריבית פיגורים בשיעור של 18% לשנה ודמי שכירות של חודשיים בעבור מחסן והוצאות פרסום.
7.הנתבעים כופרים בזכותם של התובעים לגבות מהם את הסכומים הנ"ל.
ב.הליכים מקדמיים ועמדתם של התובעים
1.בקשת ההתנגדות של הנתבעים התקבלה בהחלטה מיום 18.1.10 ואף הותר להם להגיש כתב הגנה.
2.הנתבעים הגישו כתב הגנה, ובגדרו כללו גם תביעה שכנגד על סך 38,826 ₪ המהווה את סכום עלות ההחלפה של לוח החשמל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 24.1.08.
3.במהלך ישיבת קדם משפט מיום 11.7.10 ובעקבות שאלות שהציג בית המשפט לב"כ הנתבעים באשר לתביעה שכנגד, הסכים ב"כ הנתבעים כי יש להפחית סך 34,000 ₪ מסכום התביעה שכנגד באשר סכום זה קוזז כנגד הפטור שניתן לנתבעים מתשלום דמי שכירות לחודשיים על פי ההסכמה.
4.במהלך אותה ישיבה כפר ב"כ התובעים הן בגירסת הנתבעים בדבר החלפת לוח החשמל והן באשר להסכמה הנטענת על ידי הנתבעים.
ג.הסכמה דיונית
בעלי הדין הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו בבית המשפט ביום 2.3.11. בסיום אותה ישיבה הודיעו ב"כ בעלי הדין על הסכמתם לפיה בית המשפט יתן פסק דין בפשרה מכח סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 ועל יסוד החומר שבתיק.
ד.הכרעה
לאחר שנתתי דעתי לחומר שבפני, לטענות בעלי הדין ולאופי ההכרעה המתחייבת מפסק הדין בפשרה, אני פוסק כדלקמן:
1.אני מקבל את גירסת הנתבעים לפיה נאלצו מחמת פגעי הרטיבות להחליף את לוח החשמל במושכר בעלות של 34,419 ₪ כפי שהוכחה בחשבונית שצורפה לתצהיר הנתבעים.
2.הגם שלא הוכחה להנחת דעתי ההסכמה לה טוענים הנתבעים, סבורני כי הן מכח הוראות סעיף 7 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 והן על יסוד שיקולי תום לב בעמידה על זכויות חוזיות, יש מקום לקיזוז מסויים של עלות התקנת לוח החשמל כנגד חוב דמי השכירות.