עו"ד סנדרוביץ נ' כהן

החלטה

בפניי בקשה מטעם התובע (להלן: "המבקש") לתיקון כתב תביעתו באופן שסכום התביעה יעמוד על סך של 2,060,000 ₪ במקום 1,060,000 ₪.

עסקינן בתביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין, כשרכיב התביעה העיקרי בו הינו עסקת מקרקעין בה טיפל משרד המבקש.

לטענת המבקש, לאחר שעמד על טענותיו המפותלות של המשיב, הרצופות בבדיות והזיות, הגיע למסקנה כי נוכח טענות נפסדות אלה, אין זה מן הראוי להניח למשיב לחמוק מתשלום שכר הוגן מינימאלי על עבודת המשרד.

מסקנת המבקש הנ"ל התחזקה לאחר שנתקבלה בעניין חוות דעת מומחה – של עו"ד אלי זוהר, אשר לפיה: "כיון שהסכם לא נחתם ואף טרם נוסח, אך נעשתה רוב ככל העבודה והושקע בה הרבה יוקרה ומוניטין על ידי עוה"ד משה ניסים, שכר הטרחה הראוי בגין העבודה המתוארת לעיל, וזו שכבר נעשתה, צריך לעמוד על סכום שבין 1% ממחיר הרכישה הצפוי (100 מיליון דולר), דהיינו 1 מיליון דולר ולא פחות מ- %½ , דהיינו ½ מיליון דולר"

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי, אין עניין חדש שבעובדה ו/או בחוק אשר מצדיק רשות לתיקון התביעה, ובפרט בשיהוי כה ניכר. כמו-כן, אין בענייננו עניין של תיקון כתב תביעה בשל טעות חישובית טכנית כלשהי, אלא משיקולי אגרה בלבד – התלויים במבקש אותם הוא בחר.

נמצא כי המדובר בגחמה של המבקש להכפיל את ה"איום" הרובץ לפתחו של המשיב , בד בבד עם הגשת התצהירים מטעם הצדדים ולאחר שבוצעו הליכים מקדמיים בין הצדדים והכל במטרה להתעמר בו ולהפחידו תוך פגיעה בצפיות ובהסתמכות שלו ביחס למשקל התביעה אשר עומדת על מחצית סכום התביעה אשר מבוקש לתקנו.

בנוסף ציין המשיב כי; היות והפחתת סכום התביעה נעשתה מלכתחילה משיקולי אגרה בלבד, לפיכך אין כל רלוונטיות לחוות דעת המומחה בענייננו.

בתשובה לתגובה מוסיף המבקש וטוען כי, אמנם נכון הוא שהמבקש אכן צמצם את משיקולי אגרה את תביעתו הראשונית, אך גם אם טעה בכך, והמסקנה כי טעה התחזקה לאחר קבלת חוות דעתו של עו"ד אלי זוהר בעניין השכר הראוי לעבודה שביצע משרד המבקש, אין לאפשר למשיב להנות מכך, ולחמוק מתשלום חלק ניכר מחיובו, על אף שתיקון כתב התביעה לא ייגרום כל נזק דיוני למשיב.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות, מהנימוקים כדלקמן:

תקנה 92 לתקסד"א קובעת כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין; תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

כאשר נדרש בית המשפט להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות, עליו להביא בחשבון, בין היתר, גורמים כגון התנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון, והשלב בו מובאת הבקשה לפניו.

לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה. במקרים שבהם נקט המבקש שיהוי רב או נהג בחוסר תום לב, לא ייעתר בית המשפט לבקשת התיקון. (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו (3) 214).

בענייננו, תיקון התביעה המבוקש, בדרך של הכפלת סכום התביעה, איננו בגין נתונים ועובדות אשר לא היו בידיעת המבקש בעת שהוגשה התביעה; המבקש "מטעמים שבאגרה" בחר להעמיד את סכום התביעה על סך של 1,000,000 ₪ חרף טענתו (בסעיף 56 לכתב התביעה) כי על המשיב לשלם 3% מסכום העסקה ששוויה 100 מיליון דולר.

בנוסף, כפי שמציין ב"כ המשיב, הגשת הבקשה בנסיבות דנן, כאשר חלפה למעלה משנה מיום הגשת התביעה וכאשר חלפו למעלה מ-11 חודשים מיום שהציג המשיב את קו הגנתו, מהווה הגשה בשיהוי ניכר.

זאת ועוד; ניהול ההליך דנן מצוי בשלב מתקדם – נוהלו ההליכים המקדמיים ואף הוגשו תצהירי עדות מטעם המבקש. לפיכך, התיקון המבוקש עלול לגרום לסרבול ההליך ואף לנזקים למשיב.

בנסיבות המתוארות לעיל, לא קיימת כל הצדקה להתיר את תיקון כתב התביעה.

לסיכום:

לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.