עווידה נ' עווידה

החלטה

המדובר בבקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

טענות התבוע בתביעתו: התבוע טוען להסכם "ג'נטלמני" (בעל פה) בין הצדדים משנת 2003. הנתבע, בזמנים הרלוונטיים לתובענה זו, היה המחזיק בקומה א' ברכוש משותף אשר קיבלו הצדדים בירושה. לבקשת הנתבע סוכם בין הצדדים לבנות קומת קרקע ברכוש המשותף, להשקיע ולגור 10 שנים בהקפדה על תשלומי המיסים מדי שנה. לאור זאת הזמין התובע בעלי מקצוע ושילם להם כספים. התובע גר בבית החל מחודש 6/2004 ועד חודש 5/2008. הנתבע פגע בתובע ובבת זוגו פגיעה ממשית, על כך הוגשה תלונה במשטרת כרמיאל. בעקבות זאת הוציא הנתבע את התובע ומשפחתו מן הבית. התובע נאלץ לשכור דירה בשפרעם על מנת למזער את הריב ואת אי הנעימות שנגרמה לו ולבני משפחתו. התובע דורש בתביעתו זו מהנתבע כספים אשר לטענתו השקיע בבית בסך 104,950 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

הנתבע הכחיש את טענות התובע וטען כי הקרקע עליה נבנה ביתו נרכשה על ידו לאחר פטירת אביו ז"ל, ולכן קרקע זו אינה חלק מהעזבון ואין היא מהווה רכוש משותף של היורשים על פי דיני הירושה. כ"כ צוין כי התובע לא הציג צו ירושה. כן נטען כי התובע הגיש את התביעה בשמו בעוד שחלק מטענותיו העיקריות נובעות מכוח היותו "יורש" על אף שלא תבע בשם העיזבון, בניגוד לתקסד"א. נטען כי הטענות מכוח היותו שותף כיורש אינן בסמכות העניינית של בית המשפט השלום. בנוסף נטען כי בניית הדירה נעשתה מכספי ההתבע בלבד והוא זה אשר הזמין אנשי מקצוע ושילם תמורת הבניה. התובע שכר חלק מדירה שבבעלות ובחזקת הנתבע, לא שילם דמי שכירות ולא דאג לתשלום ארנונה למועצה, ועל כן נאלץ הוא לשלם את כל ההיטלים לרבות ארנונה מכיסו הפרטי בגין תקופת שכירותו של התובע בדירה. לטענת הנתבע התביעה מוגשת בהיעדר עילה ובחוסר תום לב והינה תביעה קנטרנית.

התובע טען בתגובתו לטענת הדחיה על הסף כי תביעתו הינה כספית בלבד. על אף שהוזכר הרכוש המשותף, הרי שהמחלוקת הינה כספית. לטענת התובע הוא נוצל על ידי הנתבע, שכן הנתבע הבטיח לו שהכול יהיה בסדר, שיוכל לגור בבית עם בני משפחתו והנכסים אשר השאיר אביו ז"ל הינם רכוש משותף. על כן השקיע התובע בתמורה למגורים בקומת הקרקע למשך 10 שנים, ובתמורה לתשלומים ששולמו לרבות שכרם של בעלי המקצוע, יגור התובע אף מעבר לשנים שסוכם עליהם. התובע הוא זה ששילם בגין החומרים ואף מחזיק ברוב הקבלות. כן נטען כי הנתבע בעצמו, לרבות שכנים וקרובים אשר שלח אל התובע על מנת ליישב את הסכסוך נדחו על ידי התובע, לאור נזקים שהינם מעבר לסכום כספי, שכן משפחתו ניזוקה, נשמעו איומים כלפי אשתו ובני משפחתה, כתוצאה מכך נאלצה המשפחה להתרחק מהכפר ולעבור לשפרעם, על ילדיהם, לשכור דירה ולשלם הוצאות מיותרות.

לטענת התובע בקשת הדחיה נועדה להשיג פשרה עם אשתו ועימו, וכי אין כתב ההגנה נסמך על עובדות אמיתיות ומסמכים כלשהם ועל כן דין הבקשה לדחיה להידחות.

הנתבע טען בתגובה כי עילת התביעה הינה סכסוך בתוך המשפחה, סכסוך אחים אודות חלוקת רכוש להחזקה אשר גרם לעילות נוספות, סכסוך כאמור בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק בית המשפט לעניני משפחה"). לטענת הנתבע כתב התביעה מעיד על סכסוך בתוך המשפחה שמקורו במשפחה והקרבה המשפחתית. באשר לטענת בעלות והוכחת הבעלות- די בהצגת היתר בניה, בנוסף לחזקה של הנכס והבנין, כפי שעולה מאישורי המועצה המקומית ומופיע בספרי מס שבח מקרקעין.

סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה:

בחוק זה, "עניני משפחה"- אחת מאלה:

(1)...

(2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה אשר יהא.

עפ"י לשון החוק נדרשים קיומם של שני תנאים ע"מ שהתובענה תידון בביהמ"ש לעניני משפחה:

שהתובענה האזרחית תוגש ע"י אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו.

שעילת התובענה תהא סכסוך בתוך המשפחה.

במקרה זה אין מחלוקת כי המדובר בצדדים שינם בני משפחה, התובע והנתבע הינם אחים. באשר לסכסוך- האם זהו "סכסוך בתוך המשפחה"?

כב' הנשיא ברק ברע"א 6558/99 חבס נ. חבס, פד"י נד (4) 337, פיסקה 10:

"... די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה".

כב' הש' גרוניס חזר על הלכת חבס הנ"ל בפסק דינו מיום 29/11/04 (ע"א 2846/03 ריצ'ארד ב' אלדרמן נ. דן ארליך, דינים עליון, כרך ע', 32).

מעיון בכתבי הטענות של שני הצדדים ניתן ללמוד כי שניהם סבורים שמדובר בסכסוך משפחתי. סעיפים 11-12 לתגובה מטעם התובע מביעות את הרגשות שנגרמו לאור הסכסוך, שהינם חלק מזערי לעומת הטענות הכספיות:

"התובע יטען כי הנתבע בעצמו, מקורביו, שכניו, וקרובי המשפחה אשר הנתבע שלח אותם לענין ישוב הסכסוך ו/או המחלוקת נדחו על הסף מצד התובע, כאשר דחה הזדמנות הסדר ללא תשלום סכום כסף מכובד אשר ירפא חלק מזערי מהנזק אשר נגרם לתובע, משפחתו כתוצאה מהתנהגותו הלוא הולמת עם אחיו להלן התובע, כמו כן ההתבטאויות אשר נאמרו נגד אשתו של התובע, האיומים על חייה וחיי משפחתה אלצה את המשפחה להתרחק מהכפר למקום אחר... אשתו אשר ניזוקה קשות מהתנהגות הנתבע הבוטה...".