ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
|
30962-01-13
27/05/2013
|
בפני השופט:
נועם רף
|
- נגד - |
התובע:
1. בנימין עזני 2. אהובה עזני
|
הנתבע:
בן חור&אפרתי משרד עורכי דין
|
פסק-דין |
פסק דין
1.התובע החליק ונפגע לטענתו בחנות איקאה. התובע פנה לקבלת ייעוץ משפטי מהנתבע ושכר את שירותיו בעניין זה. הסוגיה אשר נדונה לפניי הינה באם הפר הנתבע את חובותיו כעו"ד כלפי התובעים בכך ששלח מכתב לחברת ביטוח שאינו משקף לטענתם את הגרסה הנכונה לנסיבות האירוע שבעקבותיו דחתה חברת הביטוח את הדרישה וכן האם הובא לתשומת לבו של הנתבע לכך שהתובע מסר גרסה ביום האירוע לעובד איקאה והמשמעות של כך.
טענות התובע:
2.על פי הנטען בכתב התביעה ביום 24.1.11 הגיע התובע למשרדי הנתבע כדי לבדוק אפשרות הגשת תביעה נזיקית נגד חברת ביטוח כלל בגין תאונה שאירעה לו לטענתו במתחם איקאה בראשל"צ.
3.התובע התכוון לשלוח מכתב באופן אישי אך חשב שעדיף לו להגיש את התביעה דרך עו"ד. התובע נפגש עם עו"ד בן חור, סיפר לו את אשר אירע לו כפי שכתוב במכתב ושאל אותו אם יוכל לטפל בתביעה בשמו. הנתבע ביקש לא לשלוח את המכתב ושיתן לו לטפל בנושא וביקש ממנו סך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין ששולם לנתבע.
4.לאחר מספר ימים שלח הנתבע לתובע טיוטה של "כתב התביעה". התובע הודיע לנתבע שהמכתב אינו תואם לגרסה שמסר לתחקירן באיקאה והנתבע ביקש ממנו שלא לדאוג.
5.חברת הביטוח דחתה את התביעה וזאת גם על אף שנשלחה גרסה מטעם התובעת. לפיכך, מבקש התובע את כספו בחזרה.
טענות הנתבע:
6.התובע הגיע למשרד של הנתבע. תיאר את השתלשלות האירוע לפיו נפל באזור המסעדה של חנות הרהיטים איקאה עת הלך לקחת כוס שתיה נוספת מהשירות העצמי ולפתע ועקב כך שהרצפה הייתה רטובה ממים/מיצים החליקה רגלו הימנית של התובע, הוא איבד את שיווי משקלו, מעד ונפל על הרצפה ונחבל בכתפו השמאלית.
7.במהלך הפגישה הציג התובע בפני הנתבע מכתב וציין מפורשות שמכתב זה טרם נשלח לחנות הרהיטים. המכתב של התובע שונה באופן מהותי מתיאור הנסיבות כפי שתיאר התובע בפני הנתבע. התובע חזר מפורשות ואמר שלא שלח המכתב לחנות הרהיטים והתאונה התרחשה בדיוק כפי שתיאר הנתבע ולא כפי שצוין במכתבו.
8.ביום 13.2.11 יצא מכתב דרישה לחברת הביטוח כלל לאחר שנתקבלו מסמכים רפואיים וביום 27.4.11 נתקבלה תשובה מחברת הביטוח כלל לפיה מכתב הדרישה אינו תואם את אופן השתלשלות האירועים כפי שדווח על ידי חנות הרהיטים איקאה.
9.בנסיבות אלו, הוסכם שיימסר תצהיר נסיבות לעניין הנסיבות מטעם התובעת בטרם חברת הביטוח תגבש את עמדתה בתיק ובהתאם להסכמה כאמור הוכן תצהיר מטעמה ונשלח מכתב נוסף לחברת הביטוח בצירוף התצהיר. ביום 25.8.11 שלחה חברת הביטוח כלל מכתב דחייה. הנתבע הודיע לתובע שעדיין באפשרותו להגיש תביעה נזיקית כנגד חנות הרהיטים וכן כנגד חברת הביטוח.
10.לטענת הנתבע ישנן 3 גרסאות לעצם קרות התאונה והוסבר לתובע שיהיה קושי להוכיח כיצד התרחשה התאונה באם תוגש תביעה נזיקית לביהמ"ש. התובע בחר שלא להגיש תביעה באמצעות הנתבע.
דיון והכרעה:
11.הבסיס העיקרי לחובתו של עו"ד כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. עו"ד מתחייב ליתן ללקוח שירות של עריכת דין בתמורה לשכ"ט שמשלם הלקוח. נקודת המוצא היא שהוא מקבל על עצמו את ייצוג הלקוח ונדרשת ממנו חובה של נאמנות, מיומנות, התנהגות שביושר וכן חובה להפעיל את כישוריו אלו לטובת הלקוח. התרשלות בהצגת עניינו של הלקוח או בהפרת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות שגורמת נזק ללקוח עשויה לשמש עילת תביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי הלקוח או במסגרת תביעה נזיקית.
12.התובע הגיע למשרדו של הנתבע שבאמתחתו מכתב שלדבריו לא נשלח מיום 17.11.11 בגין האירוע מיום 28.8.10 (להלן: "המכתב"). במכתב כאמור מתאר התובע את נסיבות האירוע כדלהלן:
"לקראת סיום הארוחה אשתי ביקשה עוד כוס קולה נוספת, ואני קמתי ממקומי. תמרנתי בין השולחנות. המקום היה מפוצץ בסועדים והיה צפוף מאוד. הגעתי למכונת המשקאות ולקחתי כוס קולה. בדרכי חזרה לשולחננו, מרוב שהיה צפוף נדחפתי קלות על ידי אחת מהמבקרים במסעדה, החלקתי ונתקעתי באחד מרגלי הכסאות ברגלי הימנית, ניסיתי להתיישר, הושטתי את רגלי השמאלית קדימה ונתקעתי ברגל כיסא נוספת ואז איבדתי את שיווי משקלי, עפתי קדימה כשבידי השמאלית עדיין כוס הקולה וצנחתי עם ידי המקופלת על המרפק, השתטחתי על הרצפה והרגשת כאב עז בכתפי השמאלית".
13.במכתבו של עו"ד בן חור לחברת הביטוח מיום 9.2.11 נרשמו נסיבות האירוע כדלהלן:
"לקראת סיום הארוחה, כאשר קם מרשי להביא כוס שתייה נוספת מהשירות העצמי, היה עליו לפלס דרכו בין קהל רב שהיה במקום ולפתע עקב כך שהרצפה הייתה רטובה ממים/מיצים החליקה רגלו הימנית של מרשי, הוא איבד את שיווי משקלו, מעד ונפל על הרצפה ונחבל קשות בכתפו השמאלית (להלן: "התאונה")".
14.טוען התובע שלא שלח את מכתבו מיום 17.1.11 לחברת הביטוח כלל. טוען מנגד הנתבע שנמסר לו מחברת הביטוח כלל שהמכתב כאמור נמצא ברשותה, אך הנתבע לא הביא לכך כל ראיה שהיא.