האם יש לעכב את ביצוע פסק הדין שניתן על ידי ביום 24.7.12 ובו קבעתי כי על המבקשות להשיב למשיבה סך של מעל 382,000 דולר ארה"ב?
1. כידוע, בדונו בבקשה לעיכוב ביצוע, על בית המשפט לבחון את סיכויי הערעור ואם יימצא כי הערעור אינו משולל יסוד, עליו לבחון את מאזן הנוחות של הצדדים.דהיינו,מחד, את הנזק שייגרם מאי מתן הצו ומאידך, עד כמה ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור.
2. במקרה דנן, החיוב בפסק הדין הוא כספי ובדרך כלל, לא יעוכב ביצועו של פסק דין כספי שהרי ניתן ככלל, להשיב את המצב לקדמותו.
3. מטבע הדברים, לא אדון בשאלת סיכויי הערעור. אומר רק שלא ניתן לאמר שהוא משולל כל יסוד ואין מדובר אך ורק בטיעון עובדתי.
4. המבקשות טוענות בין היתר, כי במקרה דנן, יש לעכב את ביצוע פסק הדין היות והמשיבה היא תושבת חוץ ואין לה כל נכסים בישראל. כמו כן, על פי הצהרותיה שלה, מצבה הכלכלי קשה ביותר ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, שעה שהיא תושבת חוץ.
5. המבקשים טוענים גם, כי מדובר בסכום כספי גבוה מאוד וכי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, יימכרו דירות מגורי המבקשות בהליכי הוצאה לפועל ולא יהיה להם היכן להתגורר. צויין גם, כי המבקשת 1 היא אישה מבוגרת וחסויה.
6. המבקשות צירפו מסמכים מתוך הצהרות האישה לרשויות בארה"ב על הכנסותיה ורכושה בשנים האחרונות. מהמסמכים עולה, כי אין למשיבה רכוש והיא חבה כספים בגובה עשרות אלפי דולרים לאנשים שונים.
7. המשיבה טוענת כי סיכויי הערעור קלושים. כמו כן לטענתה, המבקשות לא פירטו כלל את מצבן הכלכלי ביחס לרכושם ולא הוכח כלל כי אין להם כספים שמהם ניתן יהיה לפרוע את הסכום שנפסק. לא הוכח כלל כי יהיה צורך למכור את דירות מגורי המבקשות לצורך פירעון החוב.
8. המשיבה מפנה לבקשה שהגישו המבקשות לביטול עיקול מיום 13.8.12 ובמסגרתו הן טענו כי מצבם הכלכלי שפיר. בבקשה זו טענו המבקשות בין היתר כי "אין כל חשש שהמבקשות לא ישלמו את החוב" (סעיף 1.4), כי: "מעולם לא הוטלה בספק יכולתן הכלכלית של הנתבעות" (סעיף 2.3) וכי: "המשיבה בעצמה אף מאשרת הלכה למעשה כי מצבן הכלכלי של המבקשות איתן" (סעיף 4.5).
9. המשיבה אף מציינת כי ההליך בתיק זה נמשך יותר משש שנים וייגרם לה עיוות דין אם היא תצטרך להמתין פרק זמן נוסף על מנת לקבל את הכספים המגיעים לה.
10. לטענת המשיבה, המבקשות לא הוכיחו כי היא במצב כלכלי אנוש. לטענתה, "המדובר במידע עד לשנת 2011 ובשנים שקדמו לשנה זו ואין המדובר במידע עדכני, אשר עשוי לבסס ממצא בדבר "מצב כלכלי נואש" וגם לא קרוב לכך" (סעיף 16 ד').
11. אכן ככלל אין לעכב ביצועו של פסק דין כספי. ואולם, שונה הדבר כשמדובר בתושב חוץ שאין לו כל נכס בישראל.
12. במקרה דנן, המשיבה לא צירפה כל תצהיר לתגובתה. המשיבה אף לא הציגה כל מסמך המעיד על מצבה הכלכלי. מאידך, היא לא הכחישה את הטענות בדבר מצבה הכלכלי הקשה ורק טענה כי אין להוכיח ממצבה בשנת 2011 על מצבה כיום. אין די בטענה זו והיה על המשיבה להתכבד ולהוכיח מה מצבה הכלכלי היום. המשיבה לא הביאה ולו בדל ראייה אודות מצבה הכלכלי העדכני והאם ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם פסק הדין יבוטל.
13. בע"א 4705/06
יונה אטלנוב נ' שמואל חורש ואח' (1.8.06) אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי שעיכב גביית מחצית מהסכום הפסוק, מאחר והזוכה היה תושב חוץ. בית המשפט העליון קבע כי:
"
נראה לי כי פתרון בינים זה הנו ראוי, ויש בו משום איזון נכון בין האינטרס של המשיבים בביצוע מידי של פסק הדין לבין האינטרס של המבקש להיפרע מהם, אם וכאשר יזכה בערעורו".
ראו גם: רע"א 363/04
משה גלוגר נ' מוחמד מחמוז ג'אזי (ניתן ביום 24.4.04)
ע"א 2871-05-12
יוסף עדאוין נ' שרכת אלמשרובאת אלווטניה בע"מ (מיום 17.5.12).
14. לעיתים, מתנה בית המשפט את ביצוע פסק הדין כשהזוכה הוא תושב חוץ, במתן ערובה (ראו למשל: ע"א 6824/97
יעקב בן שחר נ' גיל סוחה ואח' מיום 26.3.98 וכן ת"א (חי) 1436/98
אשל הירדן ואח' נ' שמילוביץ זאב ואח' מיום 19.12.08). במקרה דנן, המשיבה לא הציע כל ערובה להבטחת השבת הכספים אם המבקשים יזכו בערעור.
15. בצדק מסתמכים המבקשים על טענת המשיבה בסיכומיה בתיק העיקרי, שבו היא טענה כי היא ניצלה לצורכי ההליך את "
משאביה הכספיים האחרונים".