עיריית רחובות נ' ישר ואח'

פסק דין

התובעת הגישה ביום 10/10/05 תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום הסך של 146,714 ₪, בגין חיובי ארנונה ומיים אשר לא שולמו. הנתבעים, בני זוג, לא התגוננו כנגד התביעה ועל כו ניתן כנגדם פס"ד בהעדר הגנה. הנתבעים הגישו בקשה לביטול פס"ד וביום 26/8/07 בוטל פסק הדין. ביום 6/12/07 הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן וביום 27/5/08 ניתנה להם רשות להתגונן כנגד התביעה.

החוב נשוא התביעה מתייחס ל2 נכסים האחד, דירה הנמצאת ברח' הרא"ה 25/1 ברחובות , כאשר החוב בגינה נצבר משנת 1995 ועד שחדלו הנתבעים להחזיק בה . דירה זו רשומה בספרי התובעת כנכס מס' 5102640005.השני, דירה הנמצאת ברח' הלחי 5/5 ברחובות,כאשר החוב בגינה נצבר משנת 2001 ועד מועד הגשת התביעה. דירה זו רשומה בספרי התובעת כנכס מס' 5400832105.

הנתבעים התגוררו בדירה ברח' הרא"ה בין השנים 1975 ועד לשנת 2001. דירה זו הייתה בבעלות הגב' חתון שלום זאדה ז"ל ,אמה של הנתבעת,וחמותו של הנתבע.הגב' חתון שלום נפטרה ביום 17/10/1995, והנתבעים המשיכו לגור בדירה זו לאחר פטירתה.

ביום 15/07/1999 נחתם חוזה מכר בין הנתבעת 2 לבין יפרח דויד ושלי למכירת הזכויות בדירה ברח' הרא"ה. בסעיף 8 להסכם המכר התחייבה הנתבעת 2 להמציא לקונים אישורים לצורך העברת הזכויות ובין היתר התחייבה להמציא עד לתאריך 22/8/99 אישור עירית רחובות לפיו שולמו כל מסי העיריה לרבות ארנונה החלים על הנכס.

לטענת התובעת, הנתבעים פנו בבקשה לקבל את אישור הזכויות והיא התנתה את מתן האישור בתשלום כל החובות הרובצים על הנכס. עוד לטענתה ביום 30/8/2001 הוסכם בין הצדדים כי הנתבעים ישלמו סך של 30,000 שש"ח ובנוסף יחתמו על הסכמה להעברת יתרת החוב בגין הדירה ברחוב הרא"ה לחשבון הדירה ברח' הלח"י (סעיף 12 לתצהיר מר בניהו שרעבי מטעם התובעת). בהתאם להסכמה זו חתם הנתבע 1 במועד זה על הסכמתו להעברת יתרות הנכס ברח' הרואה לנכס ברח' הלחי 5/5 ברחובות (ת/1).

הנתבעים טוענים כי הוסכם בינם לבין התובעת כי ישלמו לה סך 30,000 ₪ וזו תמחוק את יתרת החוב מספריה. בהתאם להסכמה זו שולם הסכום לידי התובעת וזו מסרה לידיהם אישור להעברת הזכויות. לטענתם בהסדרת החוב מול העירייה טיפל מר ג'קי כהן אשר הראה לנתבעים רישומים בכתב יד המאשרים לדבריו את איפוס החוב. לטענתם הוא זה שחתם וסגר עם התובעת את ההסדר ולא הם.

הנתבע מכחיש את חתימתו על ת/1 ולטענתו החתימה על גביו זויפה.

אשר על כן, לטענתם, יש להפחית מהסכום הנתבע כל חוב המתייחס לדירה ברח' הרא"ה.

עוד טוענים הנתבעים כי חלק מסכום החוב התיישן. עוד נטען כי החוב לשנים 2003-2004 עמד על הסך של 32,620 ₪ והם שילמו ביתר סך של 49,548 ₪, ולכן אינם חייבם עוד בגין שנים אלו.

עוד נטען כי דרישת החוב שגויה שכן בדרישות התשלום ששלחה התובעת לגב' חתון צוין מס' ת.ז. של אדם אחר שמתגורר בג'נין. בנוסף נטען כי החיובים הנדרשים בגין צריכת המיים הינם מופרזים.

טענת ההתישנות

9.התובעת פירטה את סכום החוב הנתבע ע"פ שנים לטענת הנתבעים ניתן היה לכלול בכתב התביעה רק חובות שהתגבשו עד ליום 10/10/98, 7 שנים לפני הגשת התביעה ועל כן יש לדחות את החובות הנתבעים בגין התקופה שבין 1995 ועד 10/98 וכפועל יוצא יש להפחית מסכום החוב סך קרן של 47,872 ₪.

התובעת משיבה כי כנגד הנתבעים התנהלו הליכי גביה מנהליים שנים רבות לפני הגשת התביעה הנתבעים ידעו על חוב זה ועל כן הם מנועים מלטעון כי התביעה התיישנה. התובעת מפנה בעניין זה לאמור בעת"מ 1766/07 משה ציציאן נ. עירית הרצליה ולאמור בעת"מ 97/08 גור בן ציון נ. המועצה המקומית כפר תבור, שם נקבע כי נישום מנוע מלטעון טענת התיישנות כנגד הליכי גביה מנהלית כאשר הודעת הדרישה שנשלחה אליו בעת פתיחת ההליך המנהלי כוללת חובות שהתגבשו בשבע השנים שקדמו לדרישה.התובעת מציינת כי ננקטו הליכי גביה מנהליים ועל כן יש לדחות את טענת התיישנות.

10. ספק בעיני אם פסקי הדין הנ"ל רלוונטיים לנתבעים שבפני, שכן התובעת הגישה תביעה לבית המשפט ואלו פסקי הדין הנ"ל עסקו בהליכי גביה מנהלית. איני סבורה כי בעת הגשת תביעה לבית המשפט ניתן למנוע מהנתבע לטעון כי חלפו שבע שנים ממועד היווצרות החוב , בשל קיומו של הליך גביה מנהלית אשר קדם להגשת התביעה.גם לזכות התביעה של רשות מקומית יש סופיות ככל מתדיין אחר.

11. יחד עם זאת , באם יקבע כי אכן הנתבע חתם על הסכמתו להעברת החוב של הדירה ברח' הרא"ה לדירה ברח' הלחי יש לראות הסכמה זו כהודאה בקיום החוב ויש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד זה;

סעיף 9 לחוק ההתיישנות קובע:

"הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.

בסעיף זה, "הודאה" - למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות."

בע"א 1017/91 פסח משה נ' הכפר הירוק על שם לוי אשכול בע"מ, נקבע ע"י כב' השופט זמיר כי: