החלטה
1. המשיבים הנם דיירים מוגנים בחמש דירות בבניין המנוהל ע"י המבקשת (עמידר) כשלוחתו של מינהל מקרקעי ישראל ומצוי ברח' אל זיסו 20 חיפה. בדיון במעמד הצדדים איחדתי 5 התביעות שבכותרת (תביעה בגין כל דירה).
2. ב 3.11.09 הגישה עמידר 5 בקשות, אחת בכל תיק. למעשה הסעד העיקרי שבתביעות טפל לסעד הזמני (לא להיפך) וזהה לו. תוכן 5 הבקשות זהה. בית המשפט מתבקש ליתן כנגד המשיבים צו עשה המורה על סילוק ידם מן הדירות שבבניין כך לאלתר , ותוך מתן הוראה לפיה אין להיזקק להליך הפינוי הקבוע בדין באמצעות ההוצל"פ תוך מתן אזהרה בת 20 יום והמצאת הודעת פינוי הקוצבת זמן נוסף (וראה סע' 7 ו 64 לחוק ההוצאה לפועל, ותקנה 97 לתקנות ההוצאה לפועל) . התבקשתי להורות כי המבקשת רשאית ליתן התראה בכתב ובחלוף 3 ימים בלבד, אם לא פינו המשיבים את הדירות, לפנותן בכוח תוך קבלת סיוע מהמשטרה.
3. ב 30.10.08, היינו שנה לפני הגשת הבקשה, התקבלה בעמידר הודעת עיריית חיפה לפי סע' 3א לחוק העזר חיפה (מבנים מסוכנים), התשמ"ג – 1983 (להלן: "חוק העזר").
ההודעה מתריעה על הצורך לתקן ליקויים בבניין שעשויים לסכן המחזיקים בו, הציבור או נכסים סמוכים. בהודעה מצויין שנמצאו ממצאים של סדקים, ברזל חשוף ונשירת בטון וטיח מן התקרות, מהקורות העמודים והקירות של חדר המדרגות. וכן כי מדרגות העליה לבנין שבורות ומתפוררות. להודעה צורפה חוו"ד מהנדס. התובעת נדרשה בתוך 30 יום לתקן הליקויים, היינו להסיר הסכנה. ההודעה מפרטת, כמקובל, שבמידה ולא יתבצע הדבר תשקול העיריה אם ובאילו אמצעים תנקוט כדי להסיר או למנוע הסכנה ותוך הטלת העלויות על נמען המכתב. כמו כן מתריע המכתב על האפשרות לנקוט בהליך פלילי , קנס וכן קנס יומי נמשך לכל יום בו נמשכת העבירה.
4. ב 2.2.09 , בחלוף 3 חודש, התקבלה הודעה נוספת מטעם העיריה בדבר חובת ביצוע תיקונים להסרת צו סכנה במבנה, שוב בצירוף חוו"ד מהנדס. אוזכרו הליקויים של סדקים ונשירת אבנים מקירות חוץ של הבנין, ונשירת בטון וברזל חשוף בעמודי הבנין. בחוות דעת המהנדס שצורפה אוזכר שיש סדקים עמוקים ונשירת טיח מקירות פנים וחוץ בדירת משפחת הנאבזה ויש לתקן קירות הפנים והחוץ בדירה זו (מדובר בחוות דעת קצרות שלפי חוק העזר העירוני שמצרף משרד מהנדס העיר ובו מפורטים בתמצית הליקויים, והפעולות שיש לבצע להסרת סכנה).
5. ב 13.9.09 שלח ב"כ עמידר מכתב למשיבים לפעול באופן מיידי למציאת חלופת מגורים בבניין אחר, מחשש לפגיעה בנפש, והפנה אותם לרכזת הנכסים של עמידר לשם אפשרות להשתתפות בשכ"ד בסכום של "עד 250 דולר" לדירה, עד למציאת פתרון קבוע. בבקשה צוין כי התובעת כבר מסכימה להעלות סכום זה ל 500 דולר לחודש, עד למציאת פתרון קבוע של דיור חלופי או דמי פינוי בהתאם לזכויות הקיימות בדירה.
6. התובעת הזמינה חוו"ד הנדסית . אותה חוו"ד, מיום 22.10.09 צורפה לבקשה וציינה כי מדובר במבנה שהוקם לפני 80 עד 100 שנה, מצבו כיום מסוכן ביותר עד סכנת קריסה במועד לא ידוע , וחובה לפנות הדיירים ולשקם או להרוס המבנה. בין היתר צוין כי הסידוק בקירות הפנימיים מצביע על שקיעות דיפרנציאליות ותזוזת היסודות עליהם מבוסס המבנה. כמו כן צוינה סכנה של קריסת גג המבנה. צורפו צלומי הסידוק.
7. לנוכח הנטען קבעתי דיון בטווח של ימים מספר, במעמד הצדדים. במהלך הדיון שאלתי את ב"כ עמידר היכן בחוק קנויה הסמכות לערכאה זו ליתן הצו במתכונת שהתבקשה, תוך התעלמות ממועדים והליכי פינוי מחויבים בדין, ולא נעניתי. השאלה אינה נוגעת למקור הסמכות ליתן צו לסילוק יד אלא לייתור הליכי הפינוי המחויבים בדין מרגע שניתן הצו. כאמור עמידר לא הצביעה על מקור הסמכות שבחוק.
איני מקל ראש במצב, ואולם בנינים אינם הופכים למסוכנים מהיום למחר, יש תהליכים עליהם ניתן לעמוד מבעוד מועד, וההתראה הראשונית על מבנה מסוכן נשלחה כאמור לעמידר , שנה לפני הגשת הבקשה. יש לציין כי עמידר מנהלת הנכס הנ"ל כבר משנות הששים של המאה הקודמת.
מהנדס עמידר מר יזהר הבר טען כי הסדקים התרחבו לאחרונה, והרצפות הגיעו לניתוק כמעט מוחלט מן המעטפת, ולפיכך בתחילה, עם קבלת התרעת העיריה הראשונית, עדיין לא היתה עמידר מודעת לחומרת הסכנה, כאשר בתחילה דובר על סדקים נימיים וכיום ברור שהבעיה שגורמת לסדקים היא קונסטרוקטיבית. אולם אין בכך מענה ממשי לסוגית השיהוי בטיפול, שמביאה בסופו של דבר לבהילות בהגשת הבקשה.
8. לפי חוק העזר, הן המבקשת והן המשיבים באים בגדרו של "בעל הבניין" עליו חלה החובה להסיר הסכנה. סע' 3 לחוק העזר מקים סמכות ראש העירייה לדרוש מבעל הבניין לבצע העבודות להסרת הסכנה. במקרה ש"בעל הבניין" כהגדרתו בחוק העזר, לא פעל להסרת הסכנה, מקים סע' 5 לחוק העזר את סמכות העירייה לבצע העבודות להסרת הסכנה בעצמה, תוך הטלת ההוצאות על בעל הבנין.
9. סע' 6 לחוק העזר קובע כי מקום שמהנדס לפי חוק העזר אישר שבניין נתון במצב של סכנה מיידית למחזיקים, לציבור או לנכסים סמוכים, רשאי ראש העיר או הממונה על המחוז ליתן צו לסגור מייד את הבנין, ולפנות ממנו הדיירים. במקרה של סירוב מצד הדיירים לפנות הבנין, ניתן לפנותם באמצעות המשטרה. גם במצב זה רשאית העיריה לבצע בעצמה העבודות הדרושות לשם סגירת הבנין או הריסתו, ולגבות ההוצאות מבעל הבניין; אלא שלא תבוצע הריסה בטרם נמסרה הודעה וניתנה אפשרות ל"בעל הבניין" כהגדרתו, להגיש השגה לראש העיר. סייג זה אף לא חל משעה שמהנדס מכוח חוק העזר אישר כי בניין נתון בסכנת התמוטטות מיידית. במקרה אחרון זה קובע סע' 6(ד) לחוק העזר כי רשאי המהנדס או ראש העירייה לצוות על פינוי , סגירה או הריסה מיידיים, תוך הסתייעות במשטרה במידת הצורך ותוך גביית הוצאות הביצוע מבעל הבניין.
9. במידה ומבוצעות עבודות הסרת הסכנה ע"י עמידר או ע"י הדיירים, הרי ביחסים הפנימיים שבין עמידר לדיירים, המשטר הקבוע בסע' 68 לחוק הגנת הדייר [ נוסח משולב] , תשל"ב – 1972 מחיל ההוצאות בחלקים שווים על עמידר והדיירים. כך, הואיל ומדובר בעבודות להסרת הסכנה הנוגעת לבנין כולו , ולא לחלק שבשימוש ייחודי של דייר זה או אחר. ראה גם תקנות הגנת הדייר (החזקת הבית ותיקונים). שוב – ביחסים הפנימיים שבין עמידר והדיירים - החובה הראשונית לביצוע התיקונים היא על עמידר. אלא שביחסים מול העיריה רובצת החובה הן על הדיירים והן על עמידר.
10. המשיבים הצהירו כי הם מתנגדים לפינוי במתכונת הצו שביקשה עמידר, חרף הסכנה הנטענת, וביקשו הזדמנות לבדוק אפשרות שיבצעו עבודות הסרת סכנה בעצמם, ללא צורך בפינויים למשך ביצוע העבודות, ותוך נשיאה במחצית העלויות, כאשר אם יתברר שלא ניתן הדבר, נחזור למתווה הפינוי המוצע על ידי עמידר.
הודגש גם הקושי למצוא דירה חלופית בפרק זמן קצר, וכן שלפחות אחד הדיירים הנו נכה שדירתו הותאמה לנכותו, על דרך יצירת מעברים רחבים לכסא גלגלים ברוחב של 88 ס"מ.
מטעם הדיירים הוגשה חוו"ד ראשונית של מהנדס בנין. באותה חוו"ד צוין כי בחדר המדרגות אכן ניתן לראות שנפלו גושי טיח ופלדת הזיון גלויה וחלודה, בקירות החוץ ניתן לראות במקומות בודדים פלדת זיון גלויה. מאידך בשתי דירות בהן ביקר המנדס לא נראו סדקים ברצפות ובתקרות או שברים בריצוף המעידים על שקיעות או תזוזות ברצפות או בתקרות, כאשר פנים הדירות עבר שיפוץ לא מזמן.
כן נצפו סדקים אלכסוניים המעידים על שקיעות בקירות בשני מקומות בקירות הדירה שבקומה א' ובקיר החיצוני של דירה אטומה בקומת הקרקע. המומחה ציין שיש לבדוק הסיבות לשקעים אלה כאשר נמסר לו שלא מזמן בוצע ע"י הדיירים שינוי בדירות האטומות שבקומת הקרקע, כולל הריסות ופינוי פסולת בנין. המהנדס מטעם הנתבעים גורס כי יש להכין מיידית חוו"ד ותכנית קונסטרוקטור ויועץ קרקע לשיקום המבנה, תוך בדיקת אפשרות לביצוע העבודות הנ"ל ללא פינוי הדיירים עד להסרת הסכנה ומסירת האישורים הנדרשים על הסרתה.
11. מהנדס עמידר הציג במהלך הדיון חוו"ד הנדסית מפורטת (שלא הוצגה קודם – נטען שהתקבלה אך באילו הימים, ואני מורה לעמידר לשלוח אותה למשיבים בתוך 7 יום) של חברה מומחית לשיקום מבנים. מחווה"ד עולה שנדרשות עבודות יסודיות המצריכות פינוי, ולא ניתן לבצען תוך המשך נוכחות של הדיירים בדירות. חווה"ד נשענת גם על דו"ח יועץ קרקע . העבודות כוללות הרחבת יסודות המבנה וחיזוק המעטפת שלו.
12. ב"כ עמידר הודיע כי אין לו התנגדות עקרונית שהסרת הסכנה תבוצע ע"י קבלן מטעם הדיירים, ובלבד שיהא קבלן רשום (תנאי שהיה מקובל אף על הדיירים) ובפיקוח מהנדס מטעם עמידר. אלא שלשיטת מהנדס עמידר אין סיכוי ראלי שהעבודות תוכלנה להיות מבוצעות כאשר אין פינוי של הדיירים וחפציהם.