עמ"א
בית משפט לענינים מקומיים כפר סבא
|
14407-01-14
15/12/2014
|
בפני השופט:
עמית פרייז
|
- נגד - |
מאשימה:
עירית רעננה עו"ד מיכל סער
|
נאשמים:
1. ישראל פלדמן ייצור ושיווק מוצרי בשר בע"מ 2. ישראל מאיר פלדמן 3. רחל פלדמן
עו"ד גד כרמי
|
החלטה |
לפני בקשה למחיקת כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק, מטעמי אכיפה בררנית.
נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של הכנסת בשר שלא עבר בדיקת משנה וטרינרית ומכירתו, עבירה לפי סעיפים 70 ו-71 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), הכנסת מוצרי עוף מבלי שעברו בדיקת משנה וטרינרית ומכירתם, עבירה לפי סעיפים 2 ו-8 לחוק העזר לרעננה (בדיקת בשר עוף ומוצריו), הכנסת מוצרי דגים מבלי שעברו בדיקת משנה וטרינרית ומכירתם, עבירה על תקנות 4 ו-5 לתקנות בריאות הציבור (מזון)(בדיקת דגים).
על פי עובדות כתב האישום, הנאשמים הינם יצרנים, מוכרים ומשווקים של מוצרי מזון מן החי (בשר, עוף, דגים ומוצריהם) אשר מספקים מוצרים, בין השאר, למסעדת "הטבון והמנגל" ולמטבח בבית חולים לוינשטיין ברעננה. נטען כי בין התאריכים 29/9/2013-30/9/2013, בעת שנערכה ביקורת בשני גופים אלה, נמצאו תעודות משלוח המעידות שהנאשמים סיפקו להם כמות מסחרית כוללת של כ- 903 ק"ג מוצרי מזון מן החי, מבלי שעברו בדיקת משנה על ידי רופא וטרינרי של המחלקה הוטרינרית ברעננה.
בדיון שהתקיים ביום 22/9/14, ב"כ הנאשמים טען לאכיפה בררנית מבלי לפרט הטענה, בד בבד ביקש מהמאשימה לפרט האם הוגשו כתבי אישום נגד הגופים המוזכרים בכתב האישום וכן מעורבת נוספת בשם "ברכת דוד החזקות בע"מ".
בהתאם לכך, ביום 19/10/14 הוגשה הודעה מטעם המאשימה ממנה עולה כי בשנת 2014 הוגשו למעלה מ-20 כתבי אישום בגין עבירות תברואה כגון אלה המיוחסות לנאשמים בכתב האישום, בין השאר הוגשו גם כתבי אישום כנגד מסעדת "הטאבון והמנגל" ו"ברכת דוד החזקות בע"מ". באשר להגשת כ"א כנגד בית חולים לוינשטיין, נטען כי טרם הוכרעה הסוגיה ושהנושא מצוי בבחינה.
לאחר קבלת ההודעה ולנוכח האמור בה, הנאשמים הגישו את הבקשה שלפניי.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המאשימה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט טעמיי.
הסנגור המלומד צודק בטענה לפיה על פי הפסיקה כתב אישום יכול שיפסל בשל קיומה של אכיפה בררנית היכולה להקים "הגנה מן הצדק" (בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר שבע, פ"ד נג(3)289 (1999)). יחד עם זאת, לא כל אכיפה שאינה מלאה, היא אכיפה סלקטיבית (ע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ (31.3.05)), והנטל הוא על הנאשם להציג תשתית ראייתית לטענתו (בג"ץ זקין לעיל; ע"פ (מחוזי חיפה) 21440-07-09 המרוב נ' הוועדה לתכנון ולבניה שומרון (14.12.09)). בנוסף, לא כל אבחנה היא אפליה, ולא כל אפליה תביא לביטול כתב אישום, לעיתים הדבר ישפיע אך על העונש ולעיתים יהיה הדבר במסגרת שיקול הדעת הסביר של הרשות ואף על העונש הדבר לא ישפיע.
כדי להוכיח שהאכיפה החלקית פסולה, בהעדר ראייה ישירה למניע פסול, יש להראות שהאכיפה בעניין הנאשם נעשתה בניגוד למקובל, הלכה למעשה, על ידי הרשות האוכפת, במקרים דומים או חמורים יותר. אז הנטל יעבור לרשות ליתן את ההסברים. בהעדר הסבר מניח את הדעת, וכאשר נסיבות העניין מעוררות חשד למניע פסול, או לפחות שרירות לב בלתי מוסברת, אכן יהיה מקום לפסול את כתב האישום.