ענבר ואח' נ' רהיטי לובלינר בע"מ

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 28.8.11 (כב' השופט ירון בשן).

בפסק הדין נדחה תובענת המבקשים כנגד המשיבה לביטול עסקת רכישת ריהוט לחדר שינה שביצעו המבקשים אצל המשיבה.

במסגרת התובענה טענו המבקשים שלאחר הרכבת הריהוט בחדר השינה בביתם חשו בריח רע שנבע מהריהוט שנרכש, ריח אשר הפך את השימוש בחדר לבלתי אפשרי ואשר לא חלף ובגינו אינם מתגוררים בחדר. בתביעתם עתרו המבקשים להשבת הסכום ששילמו למשיבה על סך 21,000 ₪ עבור פריטי הריהוט שהוזמנו ולהחזר הוצאות שונות ופיצוי בגין עגמת נפש.

הבר"ע שהוגשה על פי נט המשפט ביום 18.9.11 הובאה לפני לדיון רק ביום 30.11.11 כאשר לא הובהרה סיבת העיכוב.

ע"פ סמכותי הקבועה בתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אני דוחה את בקשת רשות הערעור ללא צורך במתן תשובה.

המבקשים מלינים על ממצאים שבעובדה - אותם קבע בית משפט קמא לאחר ששמע את העדים ובחן את הראיות - על התרשמות בית המשפט מן העדויות והמשקל שניתן לראיות, בהם אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן (ראו גם: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ [פורסם בנבו], 21.9.09).

במקרה הנדון, כפי שעולה מפסק הדין, לא הובאה על פניו כל ראיה חיצונית שבנקל ניתן היה להביאה מגורם כלשהו שנחשף לריהוט שנרכש ומצא בו פגם כנטען.

בנסיבות אלה קביעתו של בית המשפט לפיה המבקשים לא הרימו כדבעי את נטל הראיה המוטל עליהם להוכחת טענותיהם בדבר ריח רע שנבע מהריהוט שנרכש - היא סבירה על פניה ומנומקת התבססה על חומר הראיות שבא לפניו, ואין למצוא בה כל טעות גלויה על פניה.

לציין, שבמסגרת הבר"ע הפנו המבקשים לפרוטוקול בתיק אחר, שהתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה בו נתבעה המשיבה על ידי תובעת אחרת לביטול עסקת רכישת ריהוט בגין ריח רע שנדף לטענת התובעת מריהוט שרכשה מהמשיבה. לטענת המבקשים בבר"ע שלפני "הדבר מוכיח כי מר ירון לובלינר (נציג המשיבה) שיקר לבית המשפט גם במשפט הנ"ל וגם במשפט שלנו בטענה כי מעולם לא שמע על תלונות של ריח" (ראו ס' 9 לבר"ע).

טענה זו דינה להידחות. הטענה לא הועלתה בבית משפט קמא וממילא לא נדונה ולא נבחנה בפסק הדין. אין מקום להעלאת טענות חדשות וצירוף מסמכים חדשים הזקוקים לליבון עובדתי בשלב זה. מה גם שמדובר בתיק אחר אשר עובדות המקרה שבו אינן מצויות לפני במלואן ולא ניתן ללמוד ממנו על נסיבות המקרה שבענייננו. זאת ועוד, עיון בנט המשפט בפסק הדין שניתן בתיק האחר (פסק דין שלא צורף לבקשת רשות הערעור) מעלה לכאורה שהתביעה בו נדחתה מאחר ולא הוכח הפגם הנטען בריהוט.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ [פורסם בנבו], 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצדיקה תיקון בערעור.

5129371

54678313

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי אני דוחה את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתשובה.

בנסיבות אין צו להוצאות.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.