|
|
תאריך פרסום : 07/01/2016
|  גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
|
5667-14
05/01/2016
|
בפני השופט:
1. י' דנציגר
2. נ' סולברג
3. מ' מזוז
|
| - נגד - |
המערערים:
1. פלונית
2. פלוני
עו"ד ראובן ליפקין
|
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. שר הפנים
3. ועדה מייעצת לענייני פליטים
4. משטרת ישראל
עו"ד יונתן ציון-מוזס
|
| פסק דין |
|
ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו בעת"ם 61723-12-13 מיום 28.7.2014 שניתן על-ידי השופטת ג' רביד
|
השופט נ' סולברג:
- ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת ג' רביד) מיום 28.7.2014 בעת"ם 61723-12-13, בגדרו נדחתה עתירתם של המערערים נגד החלטת המשיבים לדחות את בקשתה של המערערת להכיר בה כפליטה בישראל או להעניק לה הגנה מכוח עקרון 'אי-ההחזרה' (Non-Refoulement) (להלן: "ההחלטה הראשונה"); וכן גם ערעור על החלטת המשיבים למחוק על הסף את בקשתה לעיון חוזר (להלן: "ההחלטה השניה").
רקע
- המערערת 1 (להלן: "המערערת") היא אזרחית קולומביה, ילידת שנת 1968. המערערת נכנסה לישראל לראשונה בשנת 1994 יחד עם בעלה המנוח, ומאז שהתה כאן לסירוגין, תוך שהונפקו לה מעת לעת אשרות שהייה מסוגים שונים. במהלך השנים שבהן שהתה בישראל יצאה המערערת את הארץ ושבה אליה כמה פעמים. להערכת רשות האוכלוסין וההגירה, השתמשה המערערת במספר דרכונים. במהלך פרקי זמן ניכרים שהתה בארץ שלא כחוק.
- המערער 2 (להלן: "המערער", וביחד עם המערערת: "המערערים") הוא בנה של המערערת, יליד שנת 2001, נולד בישראל, יצא אותה בשנת 2003, וחזר אליה בשנת 2009 בליווי סבתו. כניסתו לארץ אושרה בכפוף להפקדת ערבות. משלא יצא את הארץ כמובטח, חולטה הערבות. למערערת בן נוסף, נשוי לאזרחית ישראלית, וחי בישראל.
- ביום 8.5.2001, שלושה ימים לאחר הולדת המערער, פנו המערערת ובעלה המנוח אל המשיבים בבקשה לקבלת מעמד. בפניה זו לא ביקשו מקלט מדיני. בקשתם נדחתה, וכך גם ערר שהגישו על ההחלטה. ביום 24.9.2001 עתרו המערערת ובעלה המנוח לבית משפט זה נגד החלטת הדחייה, במסגרת בג"ץ 7439/01. במקביל לניהול העתירה, פנו המערערת ובעלה המנוח ביום 30.4.2002 לנציבות האו"ם לפליטים בבקשה לקבלת מקלט מדיני. המערערת טוענת כי פנו אל נציבות האו"ם בבקשת מקלט עוד בשנת 2001, וכי משרד הפנים סרב להמציא לה אישור שיעיד על כך. מכל מקום, ביום 22.5.2002 נעתר שר הפנים להמלצת הוועדה המייעצת לפליטים, שניתנה לאחר שנערך למערערת ולבעלה המנוח ראיון על-ידי נציבות האו"ם לפליטים, ודחה את בקשתם למקלט מדיני. בעקבות זאת הגישו המערערת ובעלה המנוח עתירה מתוקנת לבג"ץ, אשר תקפה את החלטת שר הפנים. ביום 11.6.2002 נדחתה העתירה, ונקבע כי על השניים לעזוב את הארץ, תוך שניתנה להם שהות של שלושה חודשים לצורך התארגנות.
- בשנת 2004 שבה המערערת ונכנסה לישראל. בשנת 2005, למעלה משנה לאחר כניסתה ארצה, פנתה המערערת לנציבות האו"ם בבקשה לפתיחת התיק מחדש, ובשנת 2007 פנתה לנציבות האו"ם בשלישית, בבקשה לקבלת מקלט מדיני. במסגרת בקשה זו העלתה המערערת לראשונה טענות בדבר יחס אלים כלפיה מצד בעלה המנוח. בעקבות הגשת הבקשות נערכו למערערת ראיונות נוספים.
- לטענת המערערת, ביום 21.10.2007 נרצח בעלה בקולומביה בידי אלמונים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|