עפ"א
בית המשפט המחוזי
|
34563-03-15
18/06/2015
|
בפני השופטת הבכירה:
נגה אהד
|
| - נגד - |
המערער:
הרצל גברי
|
המשיבה:
עיריית נתניה
|
| פסק דין |
לפניי ערעור על הכרעת דין וגזר דין שניתן בתיק 8058/07 בבית משפט לעניינים מקומיים בנתניה, ביום 29.1.15.
בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערער (הנאשם בבית משפט קמא):
בית משפט קמא טעה בהעדפת גרסת התביעה על פני גרסת הנאשם. ובמיוחד כשעולה מתוך העדויות, כי עד התביעה ביקר במקום נשוא כתב האישום 7 שנים קודם לעדותו.
טענה נוספת למערער, עסק הפחחות, לו ניתן רישיון לצמיתות, מנוהל רק בחלקה 75 ואילו בחלקות הסמוכות לה, לא מתנהל עסק על ידי המערער, ועל כן לא בוצעה עבירה של הפרת צו סגירה שניתן במקור.
טענה נוספת, בית משפט טעה בקביעתו כי ההסבר היחיד המתיישב עם כמות הגרוטאות המצויה במקום בסמוך, הינו דווקא עיסוק של המערער במסחר בהם ובמיוחד לאור גרסת המערער ותשובותיו בחקירה הנגדית, כי מדובר באוסף ישן.
זאת ועוד, כל עסק פחחות מחזיק בעת הפעילות חלקי חילוף משומשים לצרכי תיקונים. טענה זו לא נסתרה בחקירה נגדית, והיה על בית המשפט לקבלה.
טענה נוספת, בעת הכרעת הדין, המערער לא היה מיוצג, על כן טעה בית משפט משהעביר נטל ההוכחה אל המערער.
טענה נוספת, קביעת בית משפט כי רישיון העסק שניתן לצמיתות פקע, בטעות יסודה. וזאת משום שהעסק מתנהל בחלקה 75 בלבד, כמצוין ברישיון, ועל כן לא הופרו תנאי רישיון העסק.
טענה נוספת, המפקח מטעם המאשימה שביקר במקום, לא היה עד מומחה, ועל כן אינו יכול להעיד לעניין הפעילות שראה במקום ואין לתת לעדותו משקל יתר אל מול עדות המערער.
על יסוד כל אלה מבקש המערער לבטל הכרעת הדין ולזכותו.
טיעוני ב"כ המשיבה (המאשימה בבית משפט קמא):
אין מקום להתערבות בית המשפט בהכרעת הדין ובגזר הדין, שניתנו על ידי הערכאה למטה.
מדובר בממצאי מהימנות וממצאי עובדה, ואין מקום להתערב בהם, אלא במקרים קיצוניים בלבד. מפנה לע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל נד(3) 769, 780 (2000); ע"פ 190/82 מרקוס נ' מדינת ישראל לז(1) 225, 234 01983).