כיאל נ' מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגזר דינו של בית משפט לתעבורה בחיפה בתתע"א 4291-04-18 מיום 31.5.21 (להלן: גז"ד).

רקע וההליכים

1. עפ"י כתב האישום המתוקן אשר הוגש לבימ"ש קמא במסגרת הסדר טיעון, ביום 31.3.18 המערער נהג ברכב פרטי תחת השפעת משקאות משכרים וכן נהג בקלות ראש בכך שהאיץ את מהירות נסיעתו לעבר שוטר.

    

   בכתב האישום המתוקן יוחס למערער ביצוע העבירות הבאות: נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ונהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: פקודת התעבורה).

    

2. במסגרת הסדר הטיעון, הגיעו הצדדים להסכמות חלקיות בדבר רכיבי הענישה. המערער הודה והורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן והופנה לממונה על עבודות השירות לשם קבלת חו"ד בעניינו. בהתאם לחו"ד שהתקבלה המערער לא התייצב בפני הממונה.

    

3. ביום 31.5.20 התקיים דיון בנוכחות ב"כ המערער, אשר ביקש לצרף להליך את תיק פל"א 3925-10-18 (להלן: התיק הנוסף), במסגרתו הוגש נגד המערער כתב אישום בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש ושימוש ברכב ללא ביטוח, שבוצעו ביום 10.9.18.

    

   לבקשה זו בימ"ש קמא נעתר לאחר שהובהר למערער כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים אינו רלוונטי יותר, והטיעונים לעונש יהיו חופשיים.

    

   בדיון זה המערער הודה בעובדות כתב האישום בתיק הנוסף וניתנה הכרעת דין במסגרתה הוא הורשע בעבירות המיוחסות לו. המערער הופנה פעם נוספת לממונה על עבודות השירות לשם קבלת חו"ד בעניינו, אולם גם הפעם לא התייצב בפניי הממונה בהתאם להודעת הממונה מיום 24.6.20.

    

4. ביום 5.4.21 התקיים דיון לשמיעת טיעונים לעונש, במסגרתו ב"כ המערער ביקש לפנים משורת הדין כי המערער יופנה שוב לממונה על עבודות השירות. בימ"ש קמא הורה, כי המערער ישלים את טיעוניו לעונש בכתב וקבע מועד למתן גזה"ד. כן נקבע, כי במהלך תקופת הדחייה, יוכל המערער ליצור קשר עם הממונה על עבודות השירות לצורך תיאום פגישה והגשת חו"ד בעניינו. אולם בתאריך 12.5.21 התקבלה הודעת הממונה לפיה המערער לא התייצב בפעם השלישית לריאיון.

    

5. ביום 31.5.21 התקיים דיון למתן גזה"ד, במסגרתו הסביר המערער כי לא התייצב בפני הממונה בשל המצב הביטחוני ששרר באותה עת. בעניין זה קבע בימ"ש קמא, כי לאור ההזדמנויות הרבות שניתנו למערער להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות, אין הצדקה לדחיית מתן גזה"ד. טענת המערער בדבר המצב הביטחוני אינה מצדיקה את אי התייצבותו שכן המערער אף לא טרח ליצור קשר נוסף עם הממונה ולו כדי לבקש זימון מחדש.

    

   נוכח האמור, ניתן גזה"ד העומד במוקד הערעור.

   גזר הדין

    

6. בימ"ש קמא קבע, כי האירועים המתוארים בשני כתבי האישום הינם אירועים נפרדים המחייבים קביעת מתחמי ענישה שונים. באשר לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, בימ"ש קמא עמד על מדיניות הענישה באשר לעבריינים הנוהגים תחת השפעת אלכוהול ומסכנים את עצמם ואת כלל משתמשי הדרך. בימ"ש קמא סקר את הפסיקה באשר למדיניות הענישה ומצא כי לאור חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, מתחם העונש ההולם מתחיל מ – 6 חודשי פסילה בפועל ביחד עם מאסר מותנה ומגיע עד מאסר בפועל למשך 18 חודשים.

    

7. באשר לאירוע נשוא התיק הנוסף, בימ"ש קמא סקר את הפסיקה ועמד על חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה ומדיניות הענישה באשר לעבריינים אשר נפסלו מלנהוג ומבצעים עבירה של נהיגה בפסילה, תוך סיכון שלום הציבור, זלזול בוטה בהוראות החוק וביהמ"ש ופגיעה בערכים חברתיים הראויים להגנה.

    

   מכל אלה, ולאור חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, בימ"ש קמא מצא, כי מתחם העונש ההולם לתיק הנוסף מתחיל ממאסר בפועל לתקופה קצרה אותו ניתן לרצות בעבודות שירות ועד למאסר בפועל למשך 15 חודשים, פסילה מלנהוג בפועל לתקופה של 6 חודשים ועד 4 שנים, קנס משמעותי ועונשים נלווים.

    

8. בבוא ביהמ"ש קמא לקבוע את העונש הראוי בגדרי המתחם, הוא הביא בחשבון לקולה את גילו הצעיר של המערער, בן 24; העובדה שביצע את העבירות בגיל 21, כאשר מהאירוע הראשון חלפו מעל 3 שנים ומהאירוע השני חלפו שנתיים וחצי; הודאתו בשני התיקים; נסיבותיו האישיות למרות שאלה לא נתמכו בראיות וכן השפעת העונש עליו ועל בני משפחתו.

    

9. בימ"ש קמא שקל לחומרה את עברו התעבורתי של המערער אשר הוציא רישיון נהיגה בשנת 2014, הכולל 5 הרשעות קודמות לרבות עבירת נהיגה ללא מלווה; גזר דין שניתן כנגד המערער ביום 22.3.21 בתיק נ"ב 6014-08-18 בגין גרימת תאונת דרכים ועזיבת מקום התאונה מבלי להשאיר פרטים לאחר שפירק את לוחית הרישוי של רכבו ומסר במשטרה הודעה לפיה רכבו נגנב; העובדה שהמערער לא שיתף פעולה עם הממונה על עבודות השירות למרות מספר הזדמנויות שניתנו לו.

    

   בימ"ש קמא קבע, כי אין בעצם חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות או העובדה שהמערער מסייע להוריו כדי ללמד על פוטנציאל שיקום, כך שאין הצדקה לחרוג לקולה ממתחם הענישה.

    

   כן נקבע, כי מאחר ואין בנמצא חו"ד מטעם הממונה על עבודות שירות ואין מנוס מהשתת מאסר בפועל, יש לקחת בחשבון בעת קביעת אורך תקופת המאסר, כי אין דין מאסר מאחורי סורג ובריח כדין מאסר בדרך של עבודות שירות מבחינת השפעת העונש על המערער ומשפחתו.

    

10. לאור כל האמור לעיל, ביהמ"ש קמא השית על המערער עונשים הכוללים פסילה בפועל מלנהוג לתקופה של 16 חודשים; הפעלת פסילה מותנית שהוטלה בתיק 14577-11-16 ביום 22.7.18 לתקופה של 2 חודשים, במצטבר לפסילה שהוטלה לעיל. סה"כ ירצה המערער 18 חודשי פסילה בפועל; פסילה מלנהוג על תנאי לתקופה בת 6 חודשים למשך 3 שנים וקנס ע"ס 2,500 ₪, כן הטיל עונשי מאסר כלהלן:

     

    • מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים.

       

    • 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים.

       

      טענות הצדדים

       

11. לטענת המערער, ביהמ"ש קמא החמיר יתר על המידה בקביעת תקופת עונש המאסר בפועל ועונש הפסילה, תוך העדפת השיקול ההרתעתי על פני השיקומי; המערער אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, עברו התעבורתי קל יחסית והוא מעולם לא נשא בעונש מאסר; נסיבות ביצוע העבירות אינן ברף הגבוה של מדרג המסוכנות ועל כן אין למצות את הדין עם המערער ויש להעדיף את האפיק השיקומי אשר ישרת בצורה טובה יותר גם את האינטרס הציבורי.

     

    בדיון שהתקיים בפניי ביום 6.7.21, המערער ביקש להפנותו שוב אל הממונה על עבודות השירות, תוך שהסכים להשתת מאסר שירוצה בעבודות שירות העולה על תקופת המאסר בפועל שנקבעה בגז"ד של בימ"ש קמא.

     

12. מנגד, המשיבה סמכה את ידיה על גזר דינו של ביהמ"ש קמא וטענה, כי המערער לא הראה כי נפלה טעות בגז"ד; העונש שהוטל הינו סביר ומוצדק בנסיבות העניין לאור עברו התעבורתי של המערער, וההזדמנויות הרבות שניתנו לו לפנות לממונה על עבודות השירות. כן המשיבה עתרה, כי במידה וביהמ"ש יישלח את המערער לקבלת חו"ד מטעם הממונה ויטיל עונש מאסר בעבודות שירות, מבוקש לפסוק עונש לתקופה המרבית.

     

13. בסיום הדיון הוריתי על מתן אפשרות אחרונה למערער להתייצב בפני הממונה. בהתאם לחוה"ד שהתקבלה, המערער נמצא מתאים לריצוי עונש המאסר בעבודות שירות.

     

    דיון והכרעה

     

14. לא יכולה להיות מחלוקת, כפי שביהמ"ש קמא סקר בהרחבה בגזר-דינו המנומק והמפורט, כי העבירות שהמערער ביצע, בשני התיקים, הן עבירות חמורות. בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת יש להטיל עונשים מרתיעים הכוללים בחובם מאסר וגם פסילה לתקופות משמעותיות.

    לעניין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ראו :רע"פ 64439/06 קריטי נ' מדינת ישראל (19.10.06); ע"פ 2842/10 נוי קלדרון נ' מדינת ישראל, פסקה 31 (23.01.12); רע"פ 8387/06 אמרה איילא נ' מדינת ישראל (1.11.06)).

     

    ובאשר לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, בית המשפט העליון הדגיש לא אחת: "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט" (רע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (26.5.05)).

     

15. גזה"ד, כפי שציינתי מקודם, הינו מנומק, מאוזן והתוצאה אליה הגיע ביהמ"ש קמא בהתחשב בכלל הנסיבות הינה סבירה. אני גם מסכים עם ביהמ"ש קמא כי זה היה המערער עצמו שלא טרח לפנות לממונה על עבודות שירות והוא, במו ידיו, שהחמיץ את ההזדמנות לרצות רכיב המאסר בפועל בעבודות שירות.

     

16. אכן מחדלי המערער משמעותיים וביהמ"ש קמא גילה אורך רוח והתחשבות רבה במערער, אשר שוב ושוב לא ראה להתייצב בפני הממונה. למרות זאת, ולא בלי התלבטות, בשל נסיבותיו האישיות המיוחדות של המערער עליהן עמד ביהמ"ש קמא בהרחבה, גילו הצעיר והעובדה שעד כה לא ריצה עונש של מאסר בפועל ראיתי ליתן למערער הזדמנות נוספת ואחרונה. הזדמנות זו ניתנה למערער לאחר שהביע הסכמתו לכך שבמקרה ותתקבל חו"ד חיובית מאת הממונה תוטל עליו תקופת מאסר שתרוצה בעבודות שירות העולה על זו שנקבעה בגזר דינו של ביהמ"ש קמא.

     

17. לאור האמור לעיל ולאחר שהתקבלה חו"ד של הממונה לפיה המערער נמצא מתאים לרצות את עונש המאסר בפועל בעבודות שירות, אני סבור כי יש לקבל את הערעור כדלקמן:

     

    עונש המאסר בפועל יעמוד על 9 חודשים בפועל וירוצה בעבודות שירות כקבוע בחו"ד הממונה מיום 9.8.21.

    המערער יתייצב ביום 10.10.21 שעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות (הכתובת בסע' 5 לחו"ד הממונה על עבודות שירות) לשם תחילת ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות.

     

    יתר רכיבי העונש שנקבעו בגדר גזר-דינו של ביהמ"ש קמא יישארו על כנם.

     

    ניתן היום, ז' תשרי תשפ"ב, 13 ספטמבר 2021, בנוכחות המערער ובא כוחו עו"ד עליאן ובא כוח המשיבה עו"ד ראיד רחאל.