ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל אשר הורה על סגירת תיק הולצ"פ בגין חוב מזונות ששולם

1.         לפניי ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בעכו אוחיון אורי (להלן: "כב' הרשם"), מיום 13/1/13 נומרטור ***********) בתיק הוצל"פ ************ אשר בטל את העיקול ברישום על דירת החייב, שעה שהחייב משלם את דמי המזונות השוטפים ולא קיימת בתיק ההוצל"פ יתרת חוב. האם בדין החלטתו? זה הוא עניינו של פסק דין זה.

2.         כב' הרשם אורי אוחיון החליט כדלקמן:-

"השאלה האם קיימת עילה להשאיר העיקול על המקרקעין עד לבגרות הבן בשל חוב מזונות שוטפים עתידיים, התשובה לכך לכאורה בשלילה. החייב שילם החוב בתיק, ובמידה ולא יעמוד בתשלומי המזונות העתידיים בידי הזוכה מגוון הליכים אותם יכולה להפעיל נגד החייב, כולל עיקולי רכוש נגד החייב. לא מצאתי לאור האמור עילה להשאיר העיקול על המקרקעין בשל חוב מזונות".  

3.         המערערת ערערה על החלטה זו. לטענת המערערת, טעה כב' הרשם עת החליט לבטל את העיקול על דירת מגוריו של המשיב. לטענת המערערת תיק ההוצל"פ נפתח כנגד המשיב מאחר וזה לא שלם דמי מזונות במשך שנים לבנו הקטין - ******** - שהינו כיום בו 4.5 שנים בלבד (להלן: "הקטין" או   "הבן"). משכך ולטענתה נאלצה המערערת לנקוט בהליכי גביה רבים הכוללים הליכים מבצעיים, בין היתר צו עיכוב יציאה מהארץ, פקודת מאסר, עיקול מקרקעין ברישום ועוד, תוך כדי הליך משפטי ארוך ומייגע, הכל כדי לכוף את המשיב לשלם את דמי המזונות לקטין משום שזה מיאן בתוקף לשלמם ופעל ככל העולה על רוחו. עוד לטענת המערערת עקב התנערותו של האב והתכחשותו לחובותיו כלפי הבן, נפתח כנגד המשיב תיק ההוצל"פ בו הצטבר במשך יותר משנתיים חוב דמי מזונות, על סך של - 78,000 ש"ח. מוסיפה וטוענת המערערת כי אם לא יהיו כנגד המשיב אמצעים משפטיים כלשהם שיכופו עליו תשלום חוב המזונות, יתנער המשיב מחובתו והקטין יעמוד בפני שוקת שבורה ובמצב בו יהיה מאוחר מידי לפעול כנגד המשיב ולא ניתן יהיה לגבות מזונות העתיד, מאחר והמשיב יבריח נכסיו- המקרקעין הינו נכסו היחיד. עוד לטענת המבקשת במשך תקופה ארוכה שלם המשיב את הסכום של 1,500 ש"ח בלבד וזאת בניגוד ובהתעלם מההחלטה למזונות זמניים שנתנה ביום 22.4.2010 ולפיה נקבע כי על המשיב לשלם מזונות זמניים לקטין בסכום כפול מזה שהמשיב שילם בפועל.

4.         המשיב בתגובתו לערעור ובעיקרי הטיעון מטעמו טען כי יש לדחות את הערעור. לטענתו הערעור נעדר כל יסוד ובסיס עובדתי או משפטי, "לבטח לא באופן כל כך חסר תום לב והכול כאשר המשיב אינו חייב ולו שקל לא זאת אף זאת גם החוב שנצבר בתיק מבלי לעשות דבר במהלך שנות צבירתו, בא ממקום שהמבקשת בניגוד לחוק לא העבירה את כתבי בי דין בכל השנים הללו לידי המשיב ולא זאת אף זאת בפעמים רבות אף פברקו את המסמכים וזייפו את חתימתו שמעולם לא עשה".

5.         ביום 23/5/13 התקיים בפניי דיון בערעור וב"כ הצדדים השלימו טיעוניהם בע"פ. משניסיונותיי להביא הצדדים להסכמות בעניין זה לא צלחו נותר להכריע בטענות הצדדים.

6.         לאחר ששבתי ועיינתי בטענות הצדדים, בסעיף 45 ג לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"), אשר כותרתו "עיקול מתחדש בתיק מזונות" (תיקון מספר 29) תשס"ט-2008 (להלן:- "התיקון לחוק"), בדברי ההסבר להצעת החוק, תמ"ש (ת"א) 11540/06 ק.ר נ' ק.ס אשר ניתן על ידי כב' השופט ש. שוחט (פורסם בנבו), תמ"ש (ראשל"צ) 32713/02 פלונית נ' אלמוני, (27/7/06), אשר ניתן על ידי כב' השופטת ח. קיציס (פורסם בנבו), וע"ר 11066-04-11 א.א נ' נ.א, אשר ניתן ע"י כב' השופטת אספרנצה אלון ( פורסם בנבו) - נחה דעתי כי יש לקבל את הערעור.

7.         בראש ובראשונה יודגש כי השאלה האם קיים חוב מזונות בעת מתן ההחלטה אם לאו אינה חזות הכל ואינו השיקול העיקרי ו/או המכריע בעניין זה. פס"ד למזונות מהווה תשלום לשיעורין, המתפרש ומתחדש מדי חודש בחודשו, כפי שנקבע בתמ"ש (ת"א) 11540/06 ק.ר נ' ק.ס הנ"ל :

" ....פסק דין למזונות שגם הוא, במהותו, מהווה תשלום חוב לשיעורין מה שמלמד על מעמד מיוחד של פסק דין שכזה".

            ובהמשך:

"העובדה שהמערער משלם את המזונות השוטפים כסדרם אין בה כדי למנוע פתיחת תיק הוצל"פ ומתן סעד של עיכוב יציאה מהארץ כנגדו בגין חיובי מזונות הנושאים פני עתיד. פסק דין למזונות, מעצם טיבו וטבעו, מתפרש על פני תקופה ממושכת בעתיד ובעניננו למשך תקופה של כ- 14 שנים. המערער אינו מבקש להבטיח את פרעון החוב טרם יציאתו מן הארץ. לדידו - די בהוראת הקבע לתשלום המזונות עליה חתם. בכל הכבוד, הוראת קבע איננה בטוחה לתשלום המזונות. הוראת קבע הינה בגדר אמצעי תשלום, דרך לתשלום החוב. ברמת הבטוחה כמוה כתשלום במזומן או בשיק מידי חודש לידיה של המשיבה. הוראת קבע, ניתנת לבטול בכל עת בבחינת 'הפה שהתיר הוא הפה שאוסר'. כשזה יעשה, אם יעשה, כשהמערער מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל לא ניתן יהיה לפעול כנגדו באין בטוחה אחרת לפרעון החוב".

עוד ראה לעניין זה תמ"ש (ראשל"צ) 32713/02 פלונית נ' אלמוני בו נפסק ע"י כב' השופטת חנה קיציס :

"פסק הדין למזונות מטבעו צופה גם פני עתיד. כאשר נקבע בפסק הדין כי על המשיב לשלם סכום חודשי למזונות הקטינים, הרי שעוגן חיובו לשלם את הסכום עד הגיע כל קטין לגיל 18. חיוב זה מקבע את מעמד הקטינים כזוכים ואת המשיב כחייב, גם בהתאם להוראות החוק: "זוכה" - מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חייב" - מי שפסק-דין ניתן לחובתו" (סעיף 1 לחוק). בכדי לפתוח תיק הוצאה לפועל אין צורך שיצטבר חוב לתשלום. הוראות החוק אינן מעמידות דרישה שכזו כתנאי סף. החוק אינו דורש קיומו של חוב פסוק בכדי לפתוח את התיק אלא הוא מסתפק בקיומו של פסק דין:

"הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-הדין; הוא יציין בה, ככל הידוע לו, פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא, מפעם לפעם, לבקש נקיטת הליכים נוספים."(סעיף 6 לחוק)".

8.         משפס"ד למזונות הינו פס"ד לתשלום לשיעורין המתפרש ומתחדש מדי חודש בחודשו למשך שנים, הרי שפרעון החוב עפ"י פסה"ד וסילוקו הסופי הינו רק בתום תקופת החיוב עפ"י פסק הדין.

            לפיכך, העובדה כי בנקודת זמן מסוימת אין חוב בתיק ההוצל"פ אין משמעה כי החוב סולק במלואו ובאופן סופי.

            עוד יש לזכור לעניין זה כי פסה"ד למזונות משתרע על תקופה ארוכה של מס' רב של שנים עד הגיע הקטין לגיל 18 ולפיכך תקופת ביצועו הינה ארוכה במיוחד.

9.         כמו כן, המחוקק לא מצא לנכון להגביל את שיקול דעתו של ראש ההוצל"פ בהטלת עיקול בקיומו של חוב פסוק אלא הותיר הסוגיה - הטלת עיקול, גם כאשר לא הצטברה יתרת חוב בתיק המזונות - לשיקול דעת ראש ההוצל"פ. (ראה תמ"ש (ראשל"צ) 32713/02 הנ"ל).