ערר על ההחלטת לעצור את העורר עד תום ההליכים-התקבל בתנאים מסוימים

ביום 21.08.07 הוגש כתב אישום נגד העורר בבית המשפט הצבאי בשומרון, והתביעה ביקשה את מעצרו עד תום ההליכים. בתחילת הדיון הודיעו הסנגורים כי הם מבקשים לדחות את הדיון בעשרה ימים בכדי לאפשר להם ללמוד את חומר הראיות, והביעו הסכמה למעצרו עד למועד הדיון. בימ"ש קמא דחה את בקשת הסנגורים, והחליט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, אולם ציין כי לאחר שהסנגורים ילמדו את חומר הראיות, הם יהיו רשאים לעתור לעיון חוזר גם ללא צורך בשינוי נסיבות. על החלטה זו הוגש ערר, ולטענת הסנגור טעה בימ"ש קמא משלא נעתר לבקשתם לדחיית הדיון בכדי לאפשר להם ללמוד את חומר הראיות. הסנגור הסכים כי החלטה בערר תינתן על סמך הטענות בכתב, ולאחר שקיבלתי גם תגובה בכתב של התביעה, החלטתי להסתפק בכך. 

יש ממש בטענת הסנגור. ככלל, כאשר סנגור מבקש שהות נוספת בכדי ללמוד את חומר הראיות, ראוי כי ביהמ"ש ייעתר לבקשה, כל עוד מדובר בפרק זמן סביר, ובוודאי כאשר הסנגור מביע הסכמתו להמשך מעצר עד לדיון. זכותו של נאשם שמתבקש מעצרו עד תום הליכים, להשמיע את טיעוניו כראוי, ועל בית המשפט לאפשר לסנגור להיערך כראוי לייצוג מרשו, גם אם הדבר כרוך בדחייה קצרה של מועד הדיון, בכדי לאפשר לסנגור להתכונן כראוי לדיון. דרך המלך היא כי טיעוניו של נאשם יישמעו בעת הדיון על הארכת המעצר, ולא בדרך של עיון מחדש לאחר שכבר התקבלה החלטה על מעצר עד תום הליכים. ההליך של עיון מחדש כשמו כן הוא, מטרתו לבחון מחדש את ההצדקה למעצר "אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות" או שחלף זמן ניכר מאז החלטת המעצר. אין מטרתו לאפשר לעצור להשמיע לראשונה את טענותיו כנגד המעצר, והשלב שבו יש לאפשר לעצור להביע התנגדות למעצר הוא בעת הדיון בבקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים.

אכן, לעיתים ניתן להגיע להסכמה דיונית, ולפיה ייעצר נאשם עד תום ההליכים, תוך שמירת זכותו של הסנגור לבקש עיון מחדש, אם ימצא זאת לנכון לאחר שיעמיק בחומר הראיות, גם אם לא נתקיימו התנאים הנדרשים לעיון מחדש. מטרתה של הסכמה כזאת למנוע דיוני סרק, אם על פני הדברים נראה כי אין מקום להתנגדות למעצר. אולם החלטה מעין זו, ראוי שתינתן בהסכמת שני הצדדים, ובהיעדר הסכמה - על בית המשפט ללכת בדרך המלך, ולאפשר לסנגור להשמיע טיעוניו במהלך הדיון בבקשה למעצר.

בנסיבות שלפנינו, הסנגורים לא הביעו הסכמתם למעצר עד תום ההליכים, וניתן להתרשם כי בכוונתם להתנגד למעצר. לכן ראוי היה לאפשר להם להיערך כראוי לדיון, גם במחיר דחייה קצרה במועד הדיון. זאת, אף שגם לפי החלטת בימ"ש קמא לא נפגעה זכות הטיעון של העורר, שהרי הוא מציין במפורש כי שמורה לו הזכות לעתור לעיון מחדש גם בהיעדר העילות הקבועות בחוק לשם כך.

נוכח האמור לעיל, התוצאה היא שאני מבטל את ההחלטה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ותחת זאת, אני מורה בשלב זה על מעצרו עד ליום 30.08.07 שעה 15:00. שאלת המשך מעצרו של העורר עד תום ההליכים תידון בפני בימ"ש קמא עד למועד זה.  

ניתנה היום, 23 באוגוסט 2007, ט' באלול התשס"ז, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא