פסק דין
לפניי התנגדות לביצועם של שני שיקים – האחד ע"ס 17,000 ₪ והאחר ע"ס 15,000 ₪, שמסרה המבקשת 1 למשיבה במסגרת מערכת יחסים עסקית שהתקיימה ביניהן. בפתח הדיון שהתקיים לפניי, הסכימו הצדדים, כי תוצאות הדיון בהתנגדות יחולו גם ביחס לשיק נוסף שהוגש לביצוע, במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 01-19793-53-2, ע"ס 17,000 ₪.
עוד בפתח הדיון, ביקש המבקש 2 לחזור בו מטענתו שהובאה בסעיף 3 לתצהירי ההתנגדות מטעמו, כאילו אין הוא ערב אישית לפירעון חובות המבקשת 1.
טענת ההגנה של המבקשים היא, בתמצית, כי השיקים נמסרו להקמת קו אשראי, וכנגדו אמורים היו המבקשים לקבל סחורה במשך הזמן, אולם המשיבה – כך נטען – הפרה את הסכמי ההתקשרות, לא סיפקה שירות תיקונים ואחריות למוצרים שסיפקה, ואף סירבה לקבל "החזרות" של מוצרים שהמבקשים לא הצליחו למכור. על כן טענו המבקשים לכישלון תמורה.
לאחר שעיינתי בתצהירים התומכים בהתנגדויות, ובפרוטוקול חקירתו של המבקש 2 לפניי, נחה דעתי כי דין ההתנגדות להידחות.
הטענה כאילו השיקים ניתנו עבור סחורה עתידית הופרכה כבר בתחילת חקירתו של המבקש 2, אשר הודה כי "על השיקים שנתתי קיבלתי סחורה" (עמ' 1 ש' 24 לפרוטוקול), ובהמשך סייג: "קיבלתי חלק מהסחורה עבור השיקים" (שם, ש' 25). משהודה המבקש 2 עצמו כי קיבל לידיו חלק מן התמורה בגין השיקים שמסר – נשמטה הקרקע מתחת לטענה של כישלון תמורה מלא. זאת ועוד, הטענה לתשלום בגין סחורה עתידית הועלתה רק בעדותו של המבקש 2, ולא הוזכרה – ולו ברמז – בתצהירו, קרי – לפנינו "עדות כבושה", שמשקלה – כידוע – מועט.
זאת ועוד. התובע הודה מפורשות, כי אין לו טענה של ממש של כישלון תמורה:
"אני מאשר שאת הסחורה קיבלתי אבל לא באו לקחת החזרות ולא טיפלו בפגומים למרות ההתחייבות שלהם כלפי". (עמ' 2 ש' 26 – 27).
ובהמשך חקירתו הנגדית הוסיף המבקש 2 וציין כי: "אם הייתי פורע את השיקים לא הייתם מדברים איתי." (עמ' 3 ש' 3).
מכאן שלא טענה לכישלון תמורה – מלא או חלקי – ניצבת בלב ההתנגדות, אלא לכל היותר ניסיון של המבקשים לכפות על המשיבה, באמצעות עיכוב התשלום והימנעות מפירעון השיקים – לעמוד בהתחייבויות שהופרו – כך לטענתם, שלא הוכחה לפניי.
גם הטענה בדבר היקפה הכספי של הסחורה שהחזרתה מבוקשת התבררה כבלתי מהימנה, כאשר המסמך שצורף להתנגדות, ואשר נוקב בסך של כ-18,000 ₪, התברר כמחושב על פי "מחירי מכירה", קרי – המחיר שבו מוכרת המבקשת את הסחורה ללקוחותיה הקמעונאיים, ולא "מחירי קנייה", קרי – המחיר שבו רכשה המבקשת את הסחורה מן המשיבה.
כל יתר הטענות שהעלו המבקשים – ובין היתר הטענה בדבר עלויות תיקון מוצרים וזכות נטענת לכרטיס טיסה לחו"ל – אין מקומן להתברר בהליך השטרי, משהוברר באופן ברור וחד-משמעי, כי אין הן בבחינת טענות לכישלון תמורה – מלא או חלקי.
למותר לציין, כי כל טענותיהם אלה של המבקשים שמורות להם, והם יהיו רשאים לנקוט הליכים משפטיים לאכיפת זכויותיהם החוזיות הנטענות – נושא שבו אין בדעתי לקבוע מסמרות, בהעדר ראיות מספיקות.
רשמתי לפניי את הצהרת ב"כ המשיבה, כי המשיבה תהא נכונה לזכות את המבקשים בגין כל פריט המצוי באריזתו המקורית ובמצב תקין ושמיש, והצהרה זו, ככל שלא תמומש – תעמוד אף היא לבחינה במידת הצורך במסגרת הליך נפרד.
הפועל היוצא הוא, כי ההתנגדות נדחית בשני התיקים. על יסוד הסכמת הצדדים, יחולו קביעותיו של פסק דין זה גם ביחס לשיק הנוסף, ועל כן אני מורה על שפעולם של הליכי ההוצאה לפועל בתיקים שלהלן:
תיק הוצל"פ שמספרו 01-02784-53-2;
תיק הוצל"פ שמספרו 01-86863-13-8;
תיק הוצל"פ שמספרו 01-19793-53-2.
המבקשים יישאו – ביחד ולחוד – בשכ"ט ב"כ המשיבה, בסך כולל של 5,000 ₪. סכום זה יצורף לסכום קרן החוב בתיק הוצל"פ 01-02784-53-2, ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתן היום, י"ח סיוון תשע"ד, 16 יוני 2014, בהעדר הצדדים.