שנית – ככלל טענה בדבר קושי כספי, תשלום כפול או טענות מעין אלה אינן טענות המביאות לגריעת שיקים ממנין שיקים מסורבים בהתאם לחוק. סעיף 10 לחוק מתייחס לסיבות שונות המאפשרות גריעת שיקים מרשימת שיקים מסורבים. קושי כספי אינו אחד מסיבות אלה.
זאת ועוד - גם אם נתייחס לרשימה המופיעה בסעיף 10 לחוק כרשימה "לא סגורה" וככזו הניתנת להרחבה בש"א 158233/03, קבוצת לב אופיר נ' בנק המזרחי וכן בש"א (חי( 6652/06, דורון אטיאס נגד בנק יהב וכן ר' מאמרו של כב' השופט יצחק עמית, חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981, הפרקליט מד ע"מ 449, בע"מ 475) – הרי עדיין מהות החריגים כולם נעה סביב סיבות טכניות, או כשל מעשי שנפל בניהול החשבון ולכל היותר מצבים בהם ללקוח בנק היה "יסוד סביר להניח" כי שיק מסויים יכובד.
קשיים תזרימיים וכן קושי כלכלי גורף אינם כאלה המהווים "הגנה" ללקוח בנק שחשבונו הוגבל. ההיפך הוא הנכון – מטרת החוק היא להגן על ציבור מקבלי השיקים ומשכך, דווקא כאשר אדם נקלע לקשיים כספיים ושיקים שמשך לא מכובדים – דווקא אז יש להפעיל הוראות החוק ולהגביל חשבונו.
4.אין לקבל טענה בדבר הסכמות קודמות עם המשיב
המערערת מעלה, בשפה רפה וראויה לנסיבות, טענה לפיה המשיב אישר לה בעבר חריגות ממסגרת האשראי. אכן, לעתים קיימת מסגרת הסכמית בעל פה בין צדדים ולעתים אישורי בנק לחריגה מאשראי עשויים להוות בסיס להנחה עתידית לפיה שיקים מסוימים יכובדו.
עם זאת בענייננו המערערת מפנה למקרים שאירעו לפני פגישותיה בסניף המשיב ועוד בטרם התחוור למשיב כי המערערת הפכה את חשבונה הפרטי המסגרת לניהול חשבונה העסקי של משפחתה.
משהתקיימו הפגישות בסניף המשיב ידעה כבר המערערת לדעת כי אינה יכולה להתבסס על התנהלות עבר של הבנק. ידיעה זו מאיינת כל טענה לפיה חריגות אשראי שאושרו בעבר הביאו אותה לסבור שהשיקים שהוצגו אכן יכובדו. להרחבה לענין זה ר' גם ברע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (23/12/2007).
5.אין לקבל הערעור מטענות שעיקרן "מטעמי צדק"
אין לקבל טענה דין הערעור להתקבל בשל "טעמי צדק". ב"כ המערערת הפנה לעניין זה אל עש"א (קר') 24328-07-17, ואכד עאמר נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (מיום 9/10/17) ופסקי דין שאוזכרו בו.
אין להתעלם מאופיו המיוחד של הליך בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי. ברגיל מכריע בית המשפט בהליך אזרחי בין טענותיהם של שני צדדים נצים וכן שוקל לצד ההכרעה גם שיקולי מדיניות שיפוטית ושיקולים הנלווים למחלוקת שהובאה להכרעה. לעומת זאת – בהכרעה בהליך בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי על בית המשפט לשוות לנגד עיניו ראשית וראשונה את ציבור מקבלי השיקים הנפגע מחילול השיקים.
תכלית החוק היא התמודדות עם מושכי שיקים ללא כיסוי אשר גורמים "לנזק בתחום הכלכלי ואף במישור החברתי – מוסרי" (ה"ח תש"ם 250). תכלית זו מטילה על בית המשפט חובה לשמור על "מטרה ציבורית המתאימה לרעיונות העיקריים של המשפט הציבורי – דאגה לאינטרסים החשובים לחברה כולה (מצב כלכלי, מצב מוסרי – חברתי)" ור' אליהו בן טובים ומנחם פסטרנק, חוק שיקים ללא כיסוי – מתן כח שלטוני ושיקול – דעת לבנקים, במצב של ניגוד עניינים ובלא בקרה הולמת", משפט וממשל ו', תשס"א בע"מ 199. להרחבה ר' גם יצחק עמית, חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981, הפרקליט מד (תש"ס) 449.
כל תכליתו של החוק על הוראותיו מלמדת כי "החוק לא נועד לממש מטרות פרטיות של אנשים מסויימים, אלא מטרות של כלל הציבור שלפיהן שיקים יהיו אמצעי – תשלום אמין יותר" [מאמרם של בן טובים ופסטרנק הנזכר לעיל ור' גם רע"א 9162/04, הרב משה אברהם סורוצקין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (5.12.2004)וכן רע"א 9374/04 אי.אנד.ג'י.מערכות מתקדמות למורה נהיגה בעמ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ מיום 11/11/2004)].
במצב בו על בית המשפט להכריע כשלנגד עניין טובת הציבור כולו, הרי אין מקום לקבל טענות "מן הצדק" הנוגעות למערערת או למשיב וליחסים ביניהם. שאלת ה"צדק" יהא משמעו של מונח זה אשר יהא, קשה גם כך להכרעה. בוודאי קשה שאלה כזו להכרעה כאשר היא מושמעת בהליך בין שני צדדים כאשר המערערת עותרת למעשה לכך שיישקלו אך ורק "שיקולי הצדק" הרלוונטים לעניינה ותוך התעלמות משיקולי הצדק לציבור.
כלל הוא כי "בית משפט אינו חופשי לעשות צדק כראות עיניו. עליו לעשות צדק במסגרת הדין" תצ (מרכז) 30028-04-11, איל יצחקי נ' מגדל חברה לביטוח (מיום 26/11/2016). "הדין" – בענייננו לא מתיר לבית המשפט להקל דווקא עם המערערת וזאת על חשבון האינטרס הציבורי שהוא עיקר תכליתו של החוק.
6.לצד כל האמור לעיל יש לקבל הערעור, בחלקו, בשל הוראות סעיף 10(א)(4) לחוק
לאחר הפגישה עם סניף המשיב החלה משפחתה של המערערת, לדבריה, בפניה לספקים ובניסיונות למנוע הצגת השיקים בחשבון המערערת.
למרבה הצער פקד את המערערת משפחתה אסון. אביה של המערערת נפל למשכב, אושפז ביום 3/3/2018 עקב אירוע מוחי ונותר מונשם ומורדם עד למותו כחודש מאוחר יותר, ביום 6/4/2018.
בתקופה שבין 2/3/18 ועד 5/3/2018, היא התקופה הקריטית של תחילת גסיסת האב סורבו בחשבונה של המערערת 7 (שבעה) שיקים.
אני מקבל טענת המערערת כי בתקופה זו היתה סמוכה למיטתו של האב. במקרה זה כאשר המערערת וכן משפחתה סמוכה למיטת אביה הגוסס וכאשר אותו אב גוסס ומשפחתה של המערערת היו אלה שפעלו מול ספקים למניעת הצגת השיקים – הרי קמה הוראת סעיף 10 (א)(4) לחוק המתייחסת למצבים בהם סורבו שיקים כאשר "נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה...".
נכון הוא שאביה המנוח של המערערת אינו "לקוח" הבנק בחשבון שהוגבל, אך בפועל נבצרה האפשרות לטפל בשיקים שכן המטפל בענין זה שכב על ערש דווי ומת. גם ביתו, המערערת לקוחת הבנק, נמצאה בסמוך אליו ומשכך מתקיימת תכלית סעיף 10(א)(4) אותה יש לפרש במקרה זה ולא כ"רשימה סגורה". יודגש כי לא כל מקרה בו לקוח יישב לצד מיטת חוליו של קרוב משפחה יצמיח הגנה מפני הגבלת חשבון. ואולם צירוף הנסיבות בהם השיקים שהוצגו לפרעון היו בטיפולו של האב והמשפחה יחד עם האירוע הפתאומי והמוות המהיר כאשר שבעה שיקים סורבו במועד הקריטי לאירוע או בסמוך לכך – אלה מביאים לקביעה לפיה יש לגרוע מרשימת השיקים המסורבים את שבעת השיקים שסורבו בין המועדים 2/3/18 ועד 5/3/18.
7.סוף דבר
לאור האמור בסעיף 6 לעיל יש לגרוע מרשימת השיקים המסורבים את השיקים הבאים:
(א)שיק מס' 0080000044;
(ב)שיק מס' 0080000078;
(ג)שיק מס' 0080000016;
(ד)שיק מס' 0080000039;
(ה)שיק מס' 0080000045;
(ו)שיק מס' 0080000046;
(ז)שיק מס' 0080000038.
בנסיבות הענין אין צו להוצאות. הפיקדון שהופקד יושב לידי המערערת באמצעות בא כוחה.
ניתן היום, כ' סיוון תשע"ח, 03 יוני 2018, בהעדר הצדדים.
