החלטה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א - 1981
1.המערערת הגישה ערעור לפי סעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי במסגרתו ביקשה לגרוע מהודעת ההגבלה שמונה מתוך עשרת השיקים המסורבים בחשבון. החשבון הוגבל בהודעת הגבלה מיום 6.2.17 לתקופות מיום 21.2.17 ועד ליום 21.2.18. לפי הודעת ההגבלה בין 15.3.16 ועד ליום 2.2.17 חזרו בחשבון 10 שיקים ולכן הוגבל החשבון.
בהחלטתי מיום 26.3.17 עוכבה תחילת ההגבלה.
טענות המבקשת מתייחסות לעילת הביטול בסעיף 10 (א)(3) לחוק. לטענתה היה לה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על המשיב לפרוע את השיקים מכוח הסכם עם הבנק. לטענתה המשיב נהג להמתין יום או יומיים עד להפקדת הכספים לחשבונה וזאת כדי שתוכל לפרוע את השיקים שהביאו את החשבון לחריגה ממסגרת האשראי. לטענתה בעיון מדפי החשבון עולה קיומו של נוהג זה ואף ניתן להבחין בדפוס התנהגות לא קבוע בו המשיב כיבד מעת לעת שיקים למרות שלא הופקדו כספים כדי לחזור למסגרת האשראי תוך יום אחד.
2.ברקע הדברים פרטה המבקשת את הקשר העסקי מול הבנק ואת העובדה כי למעשה מנע את המשך פעולתה בחשבון עסקי שיש לה בבנק. המערערת היא בעלת עסק לטיפולי בריאות וופי אשר ניהל חשבון עסקי בבנק. בגין אותו חשבון עסקי היה בין הצדדים הליך קודם בגין שיקים שחזרו בשנת 2016 ובמסגרת עש"א 10931-08-16 ניתן פסק דין ביום 24.11.16 במסגרתו נגרעו מספר שיקים מהשיקים שסורבו בחשבון העסקי תוך שבית המשפט ציין כי נגרעים הם מהטעם שהמערערת סברה כי יכולה להפקיד באותו יום עסקים. בית המשפט ראה בכך כמצב שמאפשר גריעת מספר שיקים שחזרו בחשבון העסקי.
בדיון לפני למעשה מעלה המערערת טענות עובדתיות דומות לדיון הקודם ומדגישה כי נוכח התנהלותו העסקית של הבנק שהקשה עליה לנהל חשבון עסקי, וחייב אותה לנהל עסק באמצעות החשבון הפרטי לאחר שלא הנפיק פנקסי שיקים לחשבונה העסקי, עשתה כל שביכולתה כדי לעמוד בנוהל שהתגבש בין הצדדים ולהפקיד כספים לפירעון שיקים שהביאו את החשבון לחריגה במסגרת האשראי, למחרת הפקדת השיקים או בסמוך לכך.
3.המשיב ציין כי כבר ביום 24.7.16 נשלחה למערערת התראה בדבר החלת הגבלות וזאת לאחר שסורבו 5 שיקים בין הימים 8.10.15 עד ליום 21.7.16. מאחר וחזרו השיקים מושא הגבלה זו, הוגבל החשבון כאשר לאחר תחילת ההגבלה סורב שיק נוסף.
הבנק טוען כי במיוחד לאור ההליך הקודם בין הצדדים לא יכולה המערערת לטעון כי היה לה יסוד סביר להניח כי יש חוב לבנק לכבד שיקים גם בהעדר יתרה מספקת. לטענתו השיקים סורבו כדין מאחר וביום הצגת כל אחד מהשיקים לא הייתה בחשבון יתרה מספקת לכיבודם. בתגובה הכחיש הבנק כי היה נוהג עם המערערת בנוגע לכיבוד שיקים כאשר אין יתרה מספקת ונטען כי הוברר לה במפורש, פעמים רבות, כי חובה עליה לנהל את החשבון ללא חריגה מהמסגרת המאושרת.
הבנק הדגיש כי למערערת אושרה מסגרת אשראי בסך 7,000 ₪ בלבד וכי במקרים ספציפיים, על פי בקשה מיוחדת שלה, אשר נבעה לרוב מעיכובים בהפקדת כספים לחשבון, אישר הבנק כיבוד שיק מסוים כנגד התחייבות מפורשת להפקיד כספים לחשבון למחרת אותו יום. לשיטתו, מקרים חריגים אלו מעידים כי הבנק לא אישר חריגה מהמסגרת וכי כאשר המערערת נזקקה לחרוג באופן זמני פנתה לקבל את אישור הבנק. הבנק הדגיש את מעמדו הציבורי בהליכים מסוג זה וביקש לדחות את הבקשה.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
4.בית המשפט העליון קבע כי ככלל, הגישה הראויה לנושא השיקים ללא כיסוי צריך שתהא מחמירה. (ראה, ע"א 9162/04 סורוצקין נ' בנק לאומי לישראל, 5.12.04). הטענה של יצירת הסכם מכללא בהתנהגות מכוחו טוען הלקוח כי היה על הבנק לפרוע את השיקים בחריגה מאשראי הינה טענה שכיחה, אולם קשה להוכחה, שעה שאין די בפירעון אקראי של שיק זה או אחר כדי להוכיח קיומה של חובה מצד הבנק להמשיך ולפרוע שיקים אחרים.
ברע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, 23.12.07, מפנה כב' השופט א' רובינשטיין למאמרו של י' עמית:
"להוכחת שינוי של הסכם האשראי שבכתב נדרש דפוס התנהגות מתמשך בין הבנק לבין הלקוח – להבדיל מהתנהגויות אקראיות, שאין ביניהן חוט מקשר (ההדגשה הוספה – א"ר). החזרת שיקים על-ידי הבנק בעבר היא כשלעצמה יכולה לסתור את טענת הלקוח, כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. העובדה, כי בעל החשבון 'נזכר' רק לאחר קבלת הודעת ההגבלה להעלות את הטענה, שמסגרת האשראי שונתה, עלולה להיות לו לרועץ בהוכחת טענתו... שיקולי הבנק לאפשר חריגה ממסגרת האשראי הם שיקולים עסקיים טהורים, שבבסיסם היחסים עם הלקוח הספציפי... זכותו של לקוח, הפועל בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת, נופלת מזכותו החוזית על-פי הסכם המסגרת להקצאת אשראי. העובדה, שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה להמשיך לעשות כן בעתיד ולתמיד. אין בה, כשלעצמה, כדי לשמש בסיס לקיומו של יסוד סביר להניח, שהיתה חובה על הבנק לפרוע שיקים, גם כאשר יש חריגה ממסגרת האשראי" (בעמ' 470-469, וראו האסמכתאות שם; כן ראו יובל אזני שיקים ללא כיסוי – כרך ב' (2003) 441-436 (להלן אזני): "העובדה שהבנק פורע מעת לעת שיקים מעבר למסגרת האשראי, אינה יכולה ליצור מציאות אובייקטיבית אפילו בתודעתו הסובייקטיבית של הלקוח, כי הסכם האשראי שונה או כי נוצר הסכם אשראי חדש" (בעמ' 436)).
(יוער כי באותו עניין שם שלח הבנק למערערת מכתב אזהרה לבל תפקיד כספים יום לאחר מועד הפירעון).
למרות הלכות ברורות אלה, במקרים בהם יש חוט מקשר בין התנהגות הבנק או כיבוד עקבי של שיקים למרות חריגה ממסגרת האשראי, יש להבהיר מדוע חזר שיק מסוים (השווה ה"פ (פ"ת) 1003/02 ברלינסקי נ' בנק אוצר החייל בע"מ, 28.2.02).
הנוהג בין הצדדים
5.בניגוד לנטען בכתב התשובה של הבנק, בדיון אישר למעשה נציג הבנק, סגן מנהל הסניף, כי בפועל נהגו הצדדים באופן שניתנה למערערת האפשרות להפקיד כספים יום לאחר הצגת השיק לפירעון ואם הייתה יתרה מספיקה ביום הערך, עקב ההפקדות למחרת, לא היו מחזירים את השיק מסיבת אין כיסוי מספיק (אכ"מ).
עדות זו למעשה מהווה הודאה על נוהג לפיו בניגוד לזכות הבנקאית לסרב כיבוד שיק אם אין יתרה מספקת ביום ההצגה לפירעון, נהג הבנק לאפשר למערערת להפקיד עד למחרת כספים כדי שיכסו את החריגה בחשבון. נציג הבנק הסביר כי גם מבחינה טכנית פקיד בוחן את החשבון רק יום למחרת הצגת השיקים לפירעון ובמידה ובמועד בדיקתו נכנסים כספים המאפשרים לחשבון לא לחרוג ממסגרת האשראי, לא חוזר השיק.
מעדות המערערת עולה כי הייתה מקבלת הודעות מהבנק כי שיק מסוים מסומן להחזרה ונאלצה באותו יום לרוץ לבנק ולדאוג להפקדת כספים כדי שהשיק לא יחזור. לטענתה עשתה כל שביכולתה כדי להפקיד סכומים שונים כדי להכניס את החשבון למסגרת האשראי וזאת לאחר שביררה במוקד כי יכולה להפקיד כספים עד לשעה 18:00 ביום עסקים רגיל ועד לשעה 14:00 ביום שישי ועדיין יחשבו הפקדות אלו ככספים שנכנסו ביום הערך של השיק שהוצג לפירעון בחשבון.
מעדות נציג הבנק התחדדה המחלוקת שעה שלגבי חלק מהשיקים לגביהם טענה המערערת כי הפקידה כספים מספיקים לצורך הכנסת החשבון למסגרת, טען נציג הבנק כי חלק מההפקדות בוצעו לאחר שעות הפעילות בסניף (ביום רביעי הבנק עובד יום עבודה קצר עד רבע לשלוש עמ' 6 שורה 33). מעדות זו עולה כי למעשה במועדים בהם הפקידה המערערת כספים לאחר מועד בו יכל פקיד לבדוק את ההפקדות, למעשה לא היה גורם אנושי שיכל לכבד שיק למרות החריגה ממסגרת האשראי.
לאחר שמיעת הראיות עולה כי נקודה זו היא הנקודה העיקרית השנויה במחלוקת.
6.אשר לטענות הנוספות של המערערת כי הבנק נהג לכבד גם שיקים גם אם לא הופקדו כספים מספקים ביום למחרת, לא עלה בידה להוכיח נוהג מתמשך ועקבי בעניין זה. נציג הבנק טען לטעויות בטבלה שערכה המערערת בהקשר, אולם גם ללא בחינת כל טענה לגופה, בעניין זה לא מצאתי חוט מקשר בין המקרים אשר יכול להצביע על הסכם לפיו ניתן להפקיד כספים שלא ביום המחרת. מדובר במקרים נקודתיים עליהם הצביעה המערערת בהם נראה כי מפעם לפעם אפשר הבנק להפקיד כספים לא ביום המחרת אלא יום נוסף לאחר מכן. פעולות אלו מצביעות דווקא על האמור בתגובת הבנק כי במקרים חריגים אלה היו אישורים נקודתיים לפעולות אלה. מקרים מעין אלה אינם מקימים חובה להמשיך ולנהוג בדרך זו בעתיד.
עם זאת, בכל הנוגע להפקדת כספים יום למחרת מועד הצגת השיק לפירעון, מצאתי כי יש לקבל את עמדת המערערת כי הייתה חובה על הבנק לכבד שיקים אשר הופקדו בגינם כספים עד ליום לאחר יום הערך בו הוצג השיק לפירעון.
כבר בהליך הקודם בין הצדדים נקבע כי אין לחסום את המערערת בגין מגבלות טכניות אשר מנעו ממנה להפקיד כספים במהלך שעות עבודת הבנק. המערערת הבהירה כי נאלצה למעשה לנהל חשבון עסקי דרך חשבון פרטי מבלי שפקידי הבנק היו זמינים אליה באופן מספיק כדי לאשר דחייה של מספר שעות בהפקדת כספים לחשבון. אכן דרך התנהלות זו מקשה הן על המערערת והן על פקידי הבנק אשר נאלצים באופן תדיר להיות בקשר עם הלקוחה בכל הנוגע לניהול השוטף של החשבון, אולם שעה שהבנק הלך לקראת המערערת ואפשר לה להפקיד כספים יום לאחר הצגת השיק לפירעון, אין לקבל את עמדתו הנוקשה אשר קובעת כי היה עליה להפקיד את הכספים מוקדם בבוקר כדי שפקיד יוכל במהלך היום לבדוק את החשבון ולוודאי כי השיקים שהוצגו בו וסומנו להחזרה, כוסו על ידי ההפקדות. העובדה שהבנק למעשה חייב את המערערת לנהל חשבון עסקי דרך החשבון הפרטי חייבה אותו להעניק לה ערוץ זמין יותר לקשר עם הבנק במיוחד שעה שיצר מנגנון של הפקדות כספים לחשבון לאחר הצגת שיק לפירעון.
המערערת הוכיחה כי עשתה מאמצים להפקיד כספים מספיקים לצורך הכנסת החשבון למסגרת האשראי, ביום העסקים העוקב להצגת השיק לפירעון, ובמקרים בהם הופקדו כספים ביום העסקים לאחר מכן, גם אם פקיד לא הספיק לבדוק א החשבון, ראוי היה לאחר מכן כאשר פקיד בדק את החשבון לאשר, גם לאחר מעשה, כיבוד שיקים אלו. אמנם יש קושי לקבל עמדה זו של המערערת שעה שבהליך הקודם העלתה טענות דומות, אולם פסק הדין בהליך הקודם ניתן ביום 24.11.16 כאשר רוב השיקים מושא ההגבלה חזרו לפני מועד זה. הבנק לא הוכיח כי הציג למערערת מצג ברור כי עליה להפקיד כספים עד לשעה מסוימת ובחר בתגובתו להסתמך על דפי הבנק מהם לא ניתן ללמוד על טיעון זה. בהעדר תשתית עובדתית מלאה מטעם הבנק אינו רשאי להסתמך על הטענות כי היה איחור בשעת ההפקדה, וכאמור לעיל, בנסיבות העניין ראוי נוכח אי הבהירות בעניין זה, להכיר בהפקדות מעין אלה.
בנסיבות העניין לא מצאתי מקום להחמיר עם המערערת, ובמקרים בהם תוכיח כי אכן הפקידה כספים מספקים ביום למחרת, גם אם לאחר שעות פעילות הסניף, אורה על גריעת שיקים אלו ממניין השיקים המסורבים.
להלן אבחן את השיקים שחזרו בחשבון בגינם עולה טענה זו. אין בידי לקבל טענת המערערת בסיכומים כי יכולה לשנות טענותיה ולטעון גם ביחס לשיקים שלא נטען ביחס אליהם כי סורבו שלא כדין. ממילא הכרתי רק בטענה כי זכאית לגרוע שיקים לגביהם יוכח כי למחרת מועד הפקדתם הופקדו מספיק כספים כדי שהשיק לא יוביל לחריגה ממסגרת האשראי.
בחינת השיקים לגריעה
7.7.1שיק מספר 10677 בסך 1,700 ₪ לפירעון ביום 15.3.16. מדפי החשבון עולה כי ביום 16.3.16 הופקדו 2,790 ש"ח בארבע הפקדות שונות בבנקט אשר הכניסו החשבון למסגרת האשראי. נציג הבנק טען להפקדה לאחר שעות הפעילות, טענה שלא פורטה בתגובה, וקבעתי לעיל כי אין לקבלה. טענת הבנק כי לו היה השיק מכובד היה החשבון בחריגה ביום 16.3.16 מנוגדת לעדות נציגו כי כל שיק נבחנת החריגה ביחס אליו רק למחרת. על כן יש לגרוע שיק זה ממניין השיקים המסורבים.
7.2שיק מספר 10526 בסך 1,125 ₪ לפירעון ביום 29.3.16. מדפי החשבון עולה כי ביום 30.3.16 הופקדו 1,100 ש"ח בבנקט אשר הכניסו החשבון למסגרת האשראי. נציג הבנק טען להפקדה לאחר שעות הפעילות, טענה שלא פורטה בתגובה, וקבעתי לעיל כי אין לקבלה. טענת הבנק כי לו היה השיק מכובד היה החשבון בחריגה ביום 30.3.17 מנוגדת לעדות נציגו כי כל שיק נבחנת החריגה ביחס אליו רק למחרת. על כן יש לגרוע שיק זה ממניין השיקים המסורבים.
7.3שיק מספר 10656 בסך 3,600 ₪ לפירעון ביום 30.6.16. מדפי החשבון עולה כי ביום 1.7.16 (יום ו' בשבוע) הופקדו 3,003 ש"ח בשלוש הפקדות שונות, אשר הכניסו החשבון למסגרת האשראי, כאשר חסרים כ- 3 שקלים למסגרת. נציג הבנק טען להפקדה לאחר שעות הפעילות, טענה שלא פורטה בתגובה, וקבעתי לעיל כי אין לקבלה. על כן יש לגרוע שיק זה ממניין השיקים המסורבים.
7.4שיק מספר 10768 בסך 1,670 ₪ לפירעון ביום 12.12.16. מדפי החשבון עולה כי ביום 13.12.16 הופקדו 1,190 ש"ח בבנקט בשתי הפקדות אשר הכניסו החשבון למסגרת האשראי, פחות כשלושה שקלים. תגובת הבנק לא התייחסה כלל להפקדה למחרת ולא מצאתי למנוע כיבוד השיק בגין חוסר במספר שקלים בודדים. בדיון טען במפתיע נציג הבנק כי באותו מועד היה בחשבון עיקול והציג תדפיס פנימי, שלא צורף לתגובה, ביחס להתראות בחשבון. מחמת טעמים דיוניים ומהותיים לא מצאתי מקום לקבל טענה זו. ראשית היה על הבנק לפרט טענה זו בתגובתו כדי שהמערערת תוכל להתמודד עם הטענה. שנית, מאחר וממילא החשבון היה ביתרת חובה, לא ברורה הטענה כי העיקול מונע כיבוד שיק שהוצג בחשבון, מאחר וכיבודו או סירובו, ממילא לא העלה את החשבון ליתרת זכות. יתרה מכך, לאור ההפקדה לא מדובר בשיק שחזר בגין אי כיסוי מספיק ולכן אינו צריך להיכלל במניין השיקים המסורבים, גם אם היה צריך לא לכבדו מחמת העיקול. על כן יש לגרוע שיק זה ממניין השיקים המסורבים.
8.עולה כי מתוך עשרת השיקים בהודעת ההגבלה, יש לגרוע את ארבעת השיקים הנ"ל. המערערת העלתה גם טענות ביחס לשיקים נוספים שאינם כלולים בהודעת ההגבלה ולכן אין מקום להידרש אליהם. ביחס לשיק בסך 595 ₪ לפירעון ליום 3.3.17 ושיק בסך 4,000 ₪ לפירעון ליום 14.3.17 הבהיר הבנק כי חזרו מאחר והחשבון היה מוגבל ולא מחמת העדר כיסוי מספיק.
סוף דבר
9.עלה בידי המערערת להוכיח כי ביחס לארבעה השיקים הבאים:
שיק מספר 10677 בסך 1,700 ₪ לפירעון ביום 15.3.16.
שיק מספר 10526 בסך 1,125 ₪ לפירעון ביום 29.3.16.
שיק מספר 10656 בסך 3,600 ₪ לפירעון ביום 30.6.16.
שיק מספר 10768 בסך 1,670 ₪ לפירעון ביום 12.12.16.
הופקדו למחרת הצגתם לפירעון כספים בחשבון שעל בסיס התנהגות הצדדים היה לה יסוד סביר להניח כי יש על הבנק חובה לכבד את השיקים. על כן אני מורה על גריעת ארבעת שיקים אלה ממניין השיקים המסורבים.
למען הסר ספק, מאחר ובהליך זה הביע הבנק עמדתו כי הסכמתו להפקדת כספים חלה רק על לשעות הפעילות בסניף, על המערערת להקפיד להבא לא לחרוג מגדר הסכמה זו.
בנסיבות העניין ומאחר והמערערת מהלכת על חבל דק בכל הנוגע לעמידה במסגרת האשראי, אין צו להוצאות, למעט סכום העירבון שיחולט לטובת הבנק על חשבון יתרת החובה בחשבון. על כן אני מורה על העברת כספי העירבון בסך 240 ₪, על פירותיהם, לחשבון.
המערערת תחתום במזכירות על טופס להעברת הכספים, תוך 10 ימים.
ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ח, 17 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.
