עש"א 61745-07-13 נטו משווקים פיננסים סוכנות ביטוח בע"מ נ' הממונה על שוק ההון,ביטוח וחסכון

בפניי ערעור על החלטת המשיב מיום 2.7.13 להטיל על המערערת עיצום כספי בסך 506,250 ₪ מתוקף סמכותו לפי סעיף 92א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 ולפי סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 (להלן: "חוק הביטוח" ו"חוק הייעוץ" בהתאמה).

העובדות וההליכים 

אגף שוק ההון, הביטוח והחסכון במשרד האוצר ביצע ביקורת בנושא השיווק הפנסיוני אצל המערערת (להלן גם: "הסוכנות"), החל מהרבעון הראשון של שנת 2011. בביקורת נמצאו ליקויים. חלק ממצאי הביקורת מתייחסים לחוזר סוכנים ויועצים 2009-10-1 "הוראות לעניין מסמך הנמקה ומסירתו ללקוח" (להלן: "חוזר ההנמקה") שהוציא המשיב ביום 9.2.09, ונכנס לתוקף ביום 1.1.10.

ביום 12.11.12 שלח המשיב (להלן גם: "הממונה") למערערת הודעה על כוונה להטיל עליה עיצום כספי וקנס אזרחי, והציע לה להעלות טענותיה בעניין זה בכתב ובעל פה.

המערערת שלחה תגובה בכתב להודעה. כמו כן, ביום 3.4.13 התקיימה ישיבת שימוע שבה העלתה המערערת את טענותיה בעל פה.

ביום 2.7.13 הודיע הממונה למערערת כי החליט להטיל עליה עיצום כספי בסך 506,250 ₪ (להלן: "ההחלטה"). על החלטה זו הוגש ערעור זה.

בד בבד עם הגשת הערעור הגישה המערערת בקשה לעיכוב ביצוע תשלום העיצום הכספי עד למתן החלטה בערעור. לאחר שקיימתי דיון בבקשה, דחיתי אותה, והמערערת שילמה את העיצום הכספי.

המשיב הגיש בקשה לחייב את המערערת בהפקדת ערבון להבטחת הוצאותיו בערעור, ואילו המערערת הגישה בקשה לקבוע את סדרי הדין החלים בערעור. ביום 6.11.13 ניתנה החלטתי בשתי הבקשות. בהחלטה קבעתי כי סדרי הדין החלים הם אלה הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") בשינויים המחויבים, וחייבתי את המערערת בהפקדת ערבון בסך 5,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיב בערעור.

על החלטה זו הגישה הסוכנות בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (רע"א 26763-11-13). ביום 2.2.14 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה.