חדאד ואח' נ' בנק הפועלים

רקע עובדתי 

1. בפני בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א-1981 ( להלן: ה"חוק") לביטול הגבלות בחשבון הבנק של המבקשים, בהתאם להודעת הבנק מיום 27.8.17, החל מיום 12.9.17.

2. המבקשים מנהלים עסק של מאפייה. המבקשים לקוחות של המשיב מספר שנים (להלן : "הבנק").

3. במועדים הרלוונטיים לשיקים נושא הודעת החיוב, המבקשים ניהלו חשבון בנק במסגרת אשראי בסכום של 20,000 ₪. המסגרת גדלה לסכום של 30,000 שח החל מיום 13.3.17. בהקשר זה טענו המבקשים כי המסגרת השתנתה עוד קודם לכן במהלך חודש פברואר 2017 , ואף הגישו תמליל הקלטה התומך לכאורה בטענה זו. אולם, איני מקבלת טענה זו לאור מסמכי הבנק אשר הוצגו בפני בית המשפט – מוצג נ/ 1 וכן לאור בקשת הגדלת מסגרת אשראי חתומה על ידי המבקשים שבה מצוין מפורשות כי הגדלת אשראי החל מיום 13.3.17. המבקשים חתמו על מסמך זה ואישרו את תוכנו (ר' בעמ' 1 לפרוטוקול שורות 30-32, בעמ' 2 שורה 8-9).

    

    

    

    

   טענות המבקשים

4. המבקשים טענו כי הבנק התנהל לאורך תקופה באופן המאפשר להם לחרוג מהחשבון. לכן, ההתנהלות בחשבון הביאה לכך שלמבקשים יסוד להניח שהשקים המסורבים יכובדו, או לחילופין שהבנק יודיע כי אין בכוונתו לכבד את השיקים.

    

5. המבקשים עתרו לכך שבית המשפט יגרע 4 שקים : שיק מס' 10,363 על סך של 2,350 ש"ח מיום 20.11.16, שיק מס' 10320 על סך 2831 שח" מיום 1.12.16, שיק מס' 10366 על סך של 3000 ש"ח מיום 20.12.1, שיק מס' 10323 על סך של 2831 ש"ח מיום 1.3.17 .

    

6. סעיף 10 לחוק קובע:

   (א)לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:

   (1)הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;

   (2)הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;

   (3)ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;

   ...

7. כמצוטט לעיל, קיימות שלוש עילות אפשריות שבגינן רשאי בית המשפט לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו עפ"י החוק, והן – טעות, עיקול, ויסוד סביר של הלקוח להניח כי חובה על הבנק לפרוע את השיק.

   בענייננו, טוענים המבקשים כי היה להם יסוד סביר להניח כי חובה על הבנק לפרוע את השיק. להלן נדון בטענות אלה.

    

    

    

   דיון והכרעה

    

8. עיון בדפי החשבון שצורפו לערעור החל מיולי 2016, מלמד כי הבנק נהג לכבד כספים ושיקים גם כאשר הייתה חריגה בחשבון למשך תקופה ממושכת, לרבות משך התקופה בה הוצאו השקים המסורבים.

    

   כך, החל מחודש יולי 2016 וטרם החזרה הראשונה ביום 20.11.16, נמשכו שיקים/כספים מהחשבון במהלך 9 ימים, ולא הוחזרו על אף החריגה בחשבון. החל מיום 20.11.16 וטרם השיק השני ביום 1/12/16 כובדו פעמיים שיקים למרות שהייתה חריגה. טרם החזרת השיק השלישי ביום 20.2.17 וסמוך לה, נמשכו שיקים במשך 10 ימים על אף החריגה מהמסגרת. טרם החזרת השיק הרביעי ביום 1.2.17 נמשכו מהחשבון כ - 12 שיקים במשך כחודשיים, על אף החריגה מהמסגרת. במקביל לכיבוד השיקים על ידי הבנק, המבקשים הפקידו בסמוך לכל שיק שנפרע כאמור, כספים בחשבון לעמידה במסגרת האשראי.

    

   בהקשר זה העידה המבקשת :

    

   "כשהייתה חריגה, דיברתי עם הבנק לקבל הארכת זמן להפקיד כסף. מדובר בעניין של יום עד ההפקדה של הכסף. זה עסק. אנו מנהלים 2 חשבונות באותו סניף. בחשבון אחד אין בעיה אתו. החשבון האמור הוא חשבון של עסק ואנו תלויים בלקוחות וזה מה שניסיתי להסביר לבנק. כל פעם שהייתה חריגה בבנק דיברתי שצריך לכנס כסף... ברגע שהביאו את הכסף הפקדתי את הכסף"

   (בעמ' 3 בשורות 8-11)

    

9. בסיכומים, לשאלת בית המשפט נציגת הבנק לא חלקה על עובדות אלה, אולם טענה כי "היו שיחות רבות שנאמר שהם לא זכאיים. הם ביקשו בקשה מפורשת להגדלת מסגרת לתקופה קצרה ואנו נתנו לימים ספציפיים . אין לי את המסמכים האלה פה. אנחנו הגדלנו את מסגרת האשראי אם הייתה בעיה. הוא מקבל הודעה שהמסגרת שלו מוגדלת ביום. זה מתועד במערכות שלנו. הלקוח מקבל על זה הודעה בכתב. אנו לא צירפנו את זה . זו התשובה שלי לביהמ"ש ביחס לשיקים שמופיעים בדף החשבון. (בעמ' 5 לפרוטוקול, שורות 4-13).

    

10. ומכאן, כי נציגת הבנק למעשה לא חלקה על כך שהבנק אישר למבקשים כספים ושיקים משך התקופה על אף החריגה ממסגרת האשראי, אולם טענה כי הדבר נעשה בשל הסכמה להרחבת מסגרת אשראי נקודתית. טענה זו לא נתמכה בכל ראיה מטעם הבנק אשר אף לא צרף תצהיר בתמיכה לתגובה ולא צרף כל מסמך בתמיכה לטענה. לפיכך, הטענה לא הוכחה.

     

11. במאמרו של כב' השופט י' עמית, חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א-1981, הפרקליט מ"ד חוברת ג' בעמ' 467, מתייחס כב' השופט עמית לציפיות הלקוח על התנהגות הבנק בכיבוד שיקים החורגים ממסגרת האשראי:

     

    "... מקום שבו פועל הלקוח בתוך מסגרת האשראי המאושרת פועלים הצדדים במסגרת הסכמית, ועל הבנק לכבד משיכות של הלקוח במסגרת האשראי. אכן, רשאי הבנק על פי המערכת ההסכמית לצמצם או לבטל לחלוטין את מסגרת האשראי, אך זאת בכפוף לעילות האמורות בהסכם, בכפוף לחובת ההודעה מראש ובכפוף לחובת תום הלב ויחסי האמון בנק- לקוח...

    .... את ההגנה על הציפיה של הלקוח ניתן לעגן בחובות האמון המיוחדים שבבסיס יחסי בנק לקוח ובעקרונות תום הלב. אל מול הצפייה הלגיטימית של הלקוח על הבנק לפעול בתום לב ובדרך, שאינה סותרת את הליכות הבנקאות המקובלות. מאחר שציפייה מסחרית חלשה בעוצמתה מזכות חוזית על פי הסכם, על הלקוח נטל כבד להוכיח כי הייתה לו ציפייה לגיטימית שהבנק יפעל בדרך מסוימת וכי הבנק פעל בניגוד לאותה דרך וסיכל את הציפייה הלגיטימית. הציפיה צריכה להיות בדרגה כזו שנאמר כי היא יצרה אצל הלקוח יסוד סביר אובייקטיבי להניח שהבנק מחויב לפרוע את השיק. ...

    רוצה לומר, כי בהליכים שונים ייתכן שנגיע לתוצאה שונה לגבי אותו שיק. כך, לדוגמא, ייתכן כי במסגרת הליך אזרחי בין הבנק לבין הלקוח תידחה טענת הלקוח, שהבנק היה חייב לפרוע שיק מסוים שנשמך בנימוק, כי לא הצביע על " זכות" שנגדה "חובה" של הבנק. לעומת זאת, בדיון במסגרת סעיף 10 (א) לחוק ייתכן, שנגיע למסקנה, כי הציפיה הלגיטימית של הלקוח המסוים הגיעה לדרגה כזו, שהיה לו יסוד סביר להניח, כי יש חובה על הבנק לפרוע את השיק.

    כל עוד לא נקבע בחוק, כי על הבנק לסרב לשיקים שחרגו ממסגרת האשראי הפורמלי, ללא הנחות וללא חסדים, נוצר מצב, שהלקוח תלוי בבנק- ברצותו מאשר וברצותו מסרב. "שינוי מדיניות" של הבנק כלפי הלקוח ללא הודעה מראש, וזיג- זג בהתנהגותו של הבנק- כאשר מסגרת האשראי משתנה חדשות לבקרים, והבנק אינו עקבי בסירובו- כל אלה הם מתכון בטוח לשרירות ואי הבנות, ועל בית המשפט ליתן משקל להתנהגות מעין זו. מאליו מובן, כי הנטל על הלקוח אינו קל" (בעמ' 469-471)

     

12. אף שהבנק אינו חייב בצירוף תצהיר בהליך של ערעור על הגבלת שיקים, אין בכך כדי לפטור אותו מהחובה לתמוך את טענותיו העובדתיות במסמכים ובראיות. ראו בעניין זה פסק דינו של כב' השופט א.חזק בעש"א (אשדוד) 23/07 רמונה קשמה נ' בנק הפועלים בע"מ: "עיון בתקנת המשנה 6(ג) מעלה אכן , כי אכן בהתאם לתקנה זו, אין הבנק המשיב חייב להציג תצהיר מטעמו בתמיכה לתשובתו לבקשה. יחד עם זאת, לא ניתן יהיה להסיק מתקנת המשנה האמורה על פטור גורף שניתן למשיב מהגשת תצהיר מקום בו לא יוכל להוכיח טענותיו באמצעות מסמכים בלבד."

    פסק הדין אושר על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"א(ב"ש) 1061/09 בנק הפועלים בע"מ נ' קשמה רמונה.

     

13. בנוסף, כלל ידוע הוא כי הימנעות מהבאת ראיה מקימה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, כי אילו הובאה אותה ראיה, שהיא בהישג ידו, הייתה פועלת לחובתו. בעניין זה ראה גם ע"א בנק הבינלאומי הראשון נ' יוסף והבה, שם נקבע כדלקמן: "צירוף תצהיר מטעם הבנק איננו מנדטורי, אי-צירופו אינו מביא לאיונה של תשובת הבנק, ואולם, בבוא ביהמ"ש לשקול את מערכת הראיות שבפניו על ביהמ"ש להפעיל את הכללים הרגילים הנהוגים בבדיקתן של עובדות וראיות".

14. ומכאן, לאור הדפוס הנלמד מדפי החשבון לפיו הבנק כיבד שיקים, על אף החריגה החשבון ממסגרת האשראי, יש לקבוע כי הבנק מלנוע מלגרוע את השיקים לאור הנוהג שהתגבש בין הצדדים. הבנק לא הוכיח את גרסתו העובדתית, לפיה השיקים אושרו עקב הגדלות אשראי זמניות באישור הבנק מראש ולבקשת הלקוח.

15. בא כח המבקשים טענה עוד כי טרם השיק הראשון שחזר, הבנק אישר העברה של 12,500 שח – דבר שהביא לחריגה של המבקשים בחשבון בסכום של כ- 10,000 שח. סמוך להעברה, חזר השיק הראשון נשוא הודעת ההגבלה. נציגת הבנק השיבה לטענה זו כי ככל הנראה אושרה מסגרת זמנית למבקשים. אולם, לא הובאה תמיכה לטענה זו. ומכאן, אני סבורה כי יש לראות את הבנק כאחראי לאישור ההעברה שהובילה לחריגה של המבקשים בחשבון וחזרתו של השיק הראשון נשוא ההגבלה. ומכאן, גם אם לא הייתה מתקבלת טענת הנוהג, היה מקום לבטל רשימת שיק זה מרשימת השקים המסורבים.

16. לאור מסקנתי בדבר נוהג, איני מקבלת את טענת המשיב לפיה המבקשים לא הוכיחו כי במועדים הרלוונטיים להחזרת כל שיק הם פנו אל הבנק וקיבלו את אישורו לחריגה. כפי שהובהר הבנק אישר שיקים טרם השיק הראשון שחזר, ובמהלך כל התקופה שבמהלכה חזרו השיקים נשוא ההגבלה, כאשר כפי שעולה מדפי החשבון משך כל התקופה המבקשים מפקידים כספים בעת חריגה על מנת לחזור למסגרת האשראי המוסכמת.

     

     

     

     

    סוף דבר 

17. סוף דבר: אני מקבלת את הערעור. הוכח נוהג מצד הבנק במשך כל התקופה של השקים המסורבים שהתבקש כי בית המשפט יורה על מחיקתם ממנין השיקים המסורבים. על כן אני מורה על מחיקת שקים מספר שיק מס' 10363 על סך של 2,350 שח מיום 20.11.16, שיק מס' 10320 על סך 2,831 שח מיום 1.12.16, שיק מס' 10366 על סך של 3,000 שח מיום 20.12.16, שיק מס' 10323 על סך של 2,831 שח מיום 1.3.17 .

18. בנסיבות, לאור האינטרס הציבורי העומד בבסיס הליך זה, איני עושה צו להוצאות.

19. כספי הפיקדון שהופקדו על ידי המבקשים יושבו לידיהם.

     

    5129371

     

     

     

    המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

     

     

    ניתן היום, ד' שבט תשע"ח, 20 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.