עת"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
26172-11-14
02/02/2015
|
בפני השופט:
רון שפירא
|
- נגד - |
העותר:
עומרי שכן טוב (אסיר) עו"ד מוטי נוה
|
המשיבים:
1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר 2. מדינת ישראל
עו"ד היעוץ המשפטי של שירות בתי הסוהר עו"ד פרקליטות פלילית מחוז חיפה
|
פסק דין |
עניינה של עתירה זו בשינוי התנאים שנקבעו לחופשותיו של העותר. יוער כי העתירה הוגשה במקור בבית המשפט המחוזי בנצרת. מאחר והעותר עבר למתקן כליאה במחוז חיפה הועברה העתירה לדיון בבית משפט זה. עוד יצוין כי בין לבין הוחלט להקל עם העותר בחופשותיו והוסר התנאי שיהיה עמו בכל עת ערב מלווה.
עיקרה של העתירה מתמקד בשינוי סיווגו של העותר וכן בהסרת הגבלה לפיה על העותר לשהות מצפון לתל אביב ובכל מקרה נאסר עליו להיכנס לתחומי העיר אשקלון. במהלך הדיון בפני הועלו גם טענות נוספות שחרגו מתחום העתירה. לא מצאתי לנכון להתייחס לטענות אלו וכפי שיובהר ממילא, ביחד עם דחית העתירה, אורה לערוך בחינה עדכנית ומקיפה יותר בעניינו של העותר.
התנגדות שב"ס ומשטרת ישראל לכל שינוי בסיווגו של העותר או במגבלה האוסרת עליו להיכנס לאשקלון מבוססת על חומר מודיעיני חסוי שהוצג לעיוני. ב"כ העותר מודע לעיקרי הטענות כנגד העותר וטוען כי למעט קשרי משפחה לארגון פשיעה דרומי (דרך אשתו הקרובה לדמות מוכרת בארגון פשיעה) אין לו כל מעורבות באותו ארגון. מוכן אני להניח לצורך הדיון כי אלו הם פני הדברים. ואולם גם אם נניח מכל העולה מהחומר המודיעיני עולה כי העותר אינו נמנה על חברי ארגון פשיעה דרומי, עדיין לא ניתן להתעלם מקשריו הרבים וההדוקים עם דמויות מרכזיות מעולם הפשע באשקלון, ובעיקר קשה להתעלם מהעובדה שגם בעת היותו בכלא ממשיך העותר בפעילות משותפת ובהידוק/טיפוח הקשר עם אותם גורמים, בדרכים אלו ואחרות. מטבע הדברים לא ניתן לפרט את תוכן המידעים. אומר רק כי מתברר, כך לכאורה, שחומות הכלא אינן מונעות קשרים ומעורבות בדרגות כאלו ואחרות בעולם הפלילי שמחוץ לכלא.
אציין עוד כי עיון במסמכים שהציג הסניגור לבית המשפט, בכל הנוגע למקומות בהם בוחר העותר לשהות בחופשתו, ועלויות השהיה באותם בתי מלון או אורחנים (צימרים), מצביע, לכאורה, על אפשרות של המשך טיפוח הקשר עם אותם גורמים.
בנסיבות אלו לא ניתן לומר כי החלטות שהתקבלו בעבר בעניינו של העותר בכל הנוגע לסיווגו, וכפועל יוצא מכך גם בנוגע לתנאי חופשותיו והמגבלות שהוטלו, הן בלתי סבירות באופן המצדיק את התערבותו של בית המשפט.
נזכיר לעניין זה כי לאסיר אין זכות קנויה לצאת לחופשה בכלל, לא כל שכן בנוגע לקביעת תנאי חופשתו. כל אלו מסורים לסמכות שב"ס ומשטרת ישראל שחובתם, בראש ובראשונה, להגן על שלום הציבור ושלום האסירים עצמם. במקרה שבפני ניתן לקבוע כי ההחלטות שהתקבלו בעבר בעניינו של העותר התקבלו בשים לב לסמכויות שב"ס והמשטרה וחובותיהם, כמפורט לעיל, ובהתבסס על תשתית ראיות מנהליות סבירות ברמה הנדרשת לקבלת החלטות מנהליות מסוג אלו.
עם זאת, מעיון במידעים הגולמיים שהוצגו בפני עולה כי החלק הארי של המידעים על בסיסם נערכה חוות הדעת האחרונה בעניינו של העותר הם מידעים שלא מהעת האחרונה, ועיקרם מלפני יותר משנה. בנסיבות אלו ראוי הוא כי תבוצע הערכת מצב נוספת בעניינו של העותר. על הערכת המצב העדכנית להתבסס על מידעים עדכניים, ככל שיש כאלו.
אשר על כן, ביחד עם דחיית העתירה, אני מורה כי בקשתו של העותר תוחזר לבחינה אצל גורמי המשטרה ושב"ס שיבחנו שוב את עניינו של העותר על בסיס מידעים עדכניים וישקלו, בהתאם לסמכותם, את הבקשה לשינוי התנאים ולכניסה לאשקלון. הבחינה המחודשת בעניינו של העותר תבוצע עד לא יאוחר מיום 30/3/15 כך שתתקבל החלטה, תהיה אשר תהיה, קודם לחג הפסח הבא.
החומר החסוי שהוצג לעיוני יוחזר למשיבים ויועמד לעיון בית משפט מוסמך, ככל שיידרש.