1.לפניי עתירה מינהלית להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1 עיריית נהריה (להלן: "העירייה"), בה נקבע כי הצעתה של המשיבה 2 , חברת רם נוע פינוי ואיסוף אשפה ופסולת בע"מ (להלן: "רם נוע") היא הזוכה במכרז. עוד מבוקש לקבוע כי העותרת, י.ר.א.ב שירותי נוי (1985) בע"מ, היא הזוכה במכרז.
רקע
2.במהלך שנת 2015 פרסמה העיריה מכרז מספר 040/15 "לאיסוף והובלת פסולת עירונית ממכלית" (להלן: "המכרז").
3.ביום 6.10.15 הגישו שלוש מציעות את הצעותיהן למכרז. העותרת, רם נוע וחברת סני שירותי תברואה 1999 בע"מ, היא העותרת בעת"מ 14541-12-15 שהדיון בה אוחד עם העתירה דנן (להלן: "סני"). יוער כי במהלך הדיון בעתירה חזרה בה סני מעתירתה.
4.ביום 7.10.15 התכנסה ועדת המכרזים לצורך פתיחת תיבת ההצעות והתברר כי הצעתה של סני היא ההצעה הזולה ביותר. בחודש נובמבר 2015 ניתנה חוות דעתה של גב' מיכאלה פולנסקי המשמשת כיועצת לעירייה (להלן - "היועצת") לגבי כשרות ההצעות. בחוות דעתה המליצה היועצת לפסול את הצעתה של סני ולהכריז על רם נוע כזוכה במכרז בהיות הצעתה הזולה ביותר מבין שתי ההצעות הנותרות לאחר פסילתה של סני.
5.ביום 8.11.15 אישר היועץ המשפטי של העיירה, עו"ד ארבל, את חוות דעתה של היועצת. ביום 9.11.15 הכריזה ועדת המכרזים על רם נוע כזוכה במכרז.
על החלטה זו של ועדת המכרזים מונחת העתירה שבפניי.
העותרת טוענת כי בהצעתה של רם נוע נפלו פגמים מהותיים המחייבים את פסילת ההצעה ועל כן יש לבטל את זכייתה ולהורות על העותרת כזוכה במכרז נוכח עמידתה בתנאי המכרז.
טענות העותרת
6.שלוש טענות עיקריות בפי העותרת:
[א]העותרת טוענת כי רם נוע לא עמדה בתנאי הסף שנקבע בסעיף 3.2.7 לפיו על המציע להיות בעל רישיון מוביל בתוקף כנדרש על פי חוק שירותי הובלה. לטענתה, רם נוע לא עמדה בתנאי זה שכן רישיון המוביל שהציגה אינו מתייחס למשאיות שהוצגו על ידה בהצעתה ואשר אמורות לשמש אותה לביצוע העבודות נשוא המכרז.
[ב] העותרת טוענת עוד רם נוע לא עמדה בתנאי הסף שנקבע בסעיף 3.1.6 לתנאי המכרז הקובע כי על המציע להיות הבעלים או המחזיק באמצעות חוזה שכירות של שלוש משאיות דחס. לטענת העותרת, רם נוע לא הוכיחה כי בעת הגשת ההצעה היו בבעלותה או בחזקתה (מכוח חוזה ליסינג או מכוח חוזה שכירות) שלוש משאיות כנדרש בתנאי המכרז.
בעניין זה מציינת העותרת כי העירייה הבהירה במסמך הבהרה מיום 21.9.15 (נספח 4 לעתירה - להלן: "מסמך ההבהרה") כי הותר למציעים להסתמך בהצעתם על משאית אחת מתוך השלוש אשר נרכשה על ידם אך טרם נמסרה לחזקתם, בתנאי שכל התשלומים בגין המשאית בוצעו במלואם. לטענת העותרת, אחת המשאיות שהוצגו על ידי רם נוע נרכשה על ידה אך במועד הגשת ההצעות טרם נפרעו מלוא התשלומים בגינה כנדרש במסמך ההבהרה.
[ג]לבסוף, טוענת העותרת כי רם נוע לא עמדה בדרישות הסף שנקבעו בסעיפים 3.1.2 ו - 3.1.4 בנוגע לניסיון מוכח קודם של המציע בביצוע העבודות נשוא המכרז. לטענת העותרת, הניסיון הקודם שהוצג על ידי רם נוע אינו מתייחס לביצוע עבודות באמצעות משאיות דחס כנדרש במכרז.
בשל כל אלה סבורה העותרת כי ראוי היה לפסול את הצעתה של רם נוע על הסף ולהכריז עליה כזוכה.
תגובת העירייה
7.העיריה טוענת כי יש לדחות את העתירה. לטענתה לא נפל פגם בהצעת רם נוע וממילא ההכרזה על זכייתה נעשתה כדין.
לעניין העדר רישיון מוביל למשאיות שהוצגו על ידי רם נוע טוענת העירייה כי בהתאם לתנאי הסף שנקבע בסעיף 3.2.7, לא נדרש שרישיון המוביל יתייחס למשאיות שהועמדו על ידי המציע לטובת המכרז. העירייה מבהירה כי האמור בסעיף 3.2.7 מכוון לקיומו של רישיון מוביל למציע ולא לרכבים הספציפיים המוצעים בהצעת המציע. לטענתה, הדרישה כי למשאיות שיבצעו את ההובלה יהיה רישיון מוביל היא דרישה הנוגעת לביצוע השירות ולא מהווה תנאי סף. העירייה מפנה בעניין זה למסמך ההבהרה המלמד, לדבריה, כי הדרישה לרישיון מוביל למשאיות לא היתה תנאי סף שהרי אין חולק כי לא ניתן לקבל רישיון מוביל למשאית בשלבי רכישה טרם רישומה על שם הרוכש.
לעניין אי עמידת רם נוע בתנאי הקבוע בסעיף 3.1.6 בנוגע לביצוע מלוא התשלומים בגין רכישת משאית חדשה, טוענת העירייה כי התנאים החוזיים שבין היבואן לבן רם נוע אינם מעניינה של העיריה ואם מוסכם ביניהם כי עסקת המכר תתבצע בתמורה לשיקים דחויים, אזי מבחינת העירייה מתן שיק דחוי מהווה תשלום שבוצע.
לעניין העדר ניסיון קודם של רם נוע, מפנה העיירה לסעיף 3.1.4 הקובע כי על הניסיון לכלול "בין היתר" פינוי במשאיות דחס, ובתנאי זה, כך לטענת העירייה, עמדה רם נוע.
תגובת רם נוע
8.רם נוע מצטרפת לטענות העירייה וטוענת אף היא כי לא נפל פגם בהצעתה ודין העתירה להידחות. לטענתה, ראוי לדחות את העתירה אך מחמת "מעשה עשוי", שכן, בסמוך לאחר הכרזתה כזוכה, היא העמידה לעירייה ערבות ביצוע בסך של 250,000 ₪ וכן המציאה אישור על עריכת ביטוחים. כמו כן החלה היא בהכנות למילוי התחייבויותיה על פי המכרז ולרבות רכישת משאית נוספת בעלות של מאות אלפי שקלים. עוד טוענת רם נוע כי יש לדחות את העתירה בשל אי עמידת העותרת עצמה בתנאי הסף, במיוחד באשר להצהרת העותרת בנוגע להעדר הרשאה בפלילים.
9.לגוף העניין טוענת רם נוע כי היא עמדה בכל תנאי הסף שנקבעו בתנאי המכרז. אשר לטענה בנוגע להעדר רישיון מוביל למשאיות שהוצגו על ידה בהצעתה, טוענת רם נוע כי בהתאם לתנאי המכרז על המציע, להבדיל מהמשאית, להיות בעל רישיון מוביל. לטענתה, לצורך עמידה בדרישת סעיף 3.2.7 לתנאי המכרז, צרפה היא רישיון מוביל בתוקף על שמה ולרבות כתב הסמכה בדבר האחראי על ניהול המקצועי בהובלה בהתאם לתקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001 (להלן "תקנות ההובלה"), אישור על העסקת קצין בטיחות בתעבורה, ותעודת קצין בטיחות. מכאן, כך לגרסתה, עמדה היא בתנאי המכרז. רם נוע מדגישה כי רישיון מוביל למשאית נדרש רק בשלב ביצוע ההובלה, היינו בשלב החוזי. עוד מפנה רם נוע בתגובתה להוראת סעיף 4 לחוק שירותי הובלה הקובעת כי אדם המחזיק ברישיון הובלה רשאי ליתן שירותי הובלה. בנוסף, מפנה רם נוע לתקנה 4 לתקנות ההובלה לפיה רישיון המוביל יכול להיות של המוביל עצמו או של אדם אחר. מכאן למדה רם נוע כי רישיון המוביל מאפשר ביצוע הובלה גם באמצעות רכבים של אחר, ולאו דווקא באמצעות רכבים של בעל רישיון המוביל. לבסוף, טוענת רם נוע כי, מכל מקום, ראוי היה להעלות הטענות בנוגע לרישיון המוביל טרם הגשת ההצעות למכרז ולא לאחר שהעותרת הפסידה במכרז.
10.בעניין הטענה כנגד אי ביצוע מלוא התשלומים למשאית שרכשה, חוזרת רם נוע על האמור בתגובת העירייה ומדגישה כי על פי מסמך ההבהרות אפשרה העיריה להציג הזמנה לאחת משלוש המשאיות מספק תוך צירוף קבלה על ביצוע מלוא התשלומים. לטענתה, היא הציגה קבלה על פירעון מלא. העובדה כי השיקים שנמסרו על ידה לספק בחלקם היו שיקים דחויים, אין בה כדי לקבוע שהיא לא ביצעה את התשלומים במלואם. עוד לטענתה, יש לפרש את תנאי המכרז ככל שהם ניתנים למספר פרשנויות בהתאם לפרשנות המרחיבה את עמידת המציעים בתנאי המכרז.
לעניין העדר ניסיון קודם טוענת רם נוע כי היא צירפה להצעתה מסמכים המעידים על ניסיון קודם גם בעבודה במשאית דחס ולדבריה על פי סעיף 3.1.4 על הניסיון הקודם לכלול "בין היתר" פינוי במשאיות דחס, ובתנאי זה, כך לטענתה, היא עמדה.
דיון והכרעה
11.דין העתירה להתקבל, שכן שוכנעתי כי רם נוע לא עמדה בתנאי הסף של המכרז ועל כן יש לפסול את הצעתה.
רישיון מוביל
12.סעיף 3.2.7 בפרק תנאי הסף של המכרז העוסק בצירוף אישורים ומסמכים נלווים ישירים, קובע כי על המציע לצרף להצעתו: "אישור על היות המציע בעל רישיון מוביל בתוקף, כנדרש על פי חוק שירותי הובלה, תשנ"ז-1977".
סעיף 4 לחוק שירותי הובלה, שכותרתו "הובלה ברשיון" קובע כדלקמן:
"4.לא יתן אדם שירות הובלה, בעצמו או באמצעות אחר, אלא אם כן בידו רשיון מוביל, ושירות ההובלה ניתן בהתאם לסוג הרשיון ולתנאיו".
סעיף 5 לחוק שירותי הובלה, שכותרתו "רשיון מוביל" קובע כדלקמן:
"5.(א)המפקח יוציא, בהתאם להוראות חוק זה, לבעל רכב מסחרי, רשיון מוביל עבור כל רכב מסחרי שבו הוא יתן שירות הובלה.
(ב)רשיון מוביל יינתן לפי סוג המטען המובל ולפי סוג הרכב המוביל אותו.
(ג) ..."
מקריאה משולבת של סעיפים 4, 5(א) ו- 5(ב) לחוק שירותי הובלה עולה כי מוביל רשאי ליתן שירותי הובלה רק ככל שניתן רישיון מוביל לרכב המסחרי המסוים בו אמור להינתן שירות ההובלה. מכאן, שעל פי חוק שירותי הובלה, אליו מפנה סעיף 3.2.7 לתנאי המכרז, על מנת שהמציע יהיה רשאי לעסוק בשירותי הובלה, חייב רישיון המוביל להינתן לרכב המסוים בו אמור להתבצע שירות ההובלה.
13.עוד יש להוסיף כי על פי סעיף 2 לחוק שירותי הובלה, הגדרת "בעל" (בהקשר הביטוי "בעל רכב מסחרי" כאמור בסעיף 5(א) לחוק), היא בהתאם לקבוע בפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה" או "פקודת התעבורה"). בסעיף 1 לפקודה הוגדר "בעל" כאחד מאלה:
"(1) הבעל הרשום ברשיון הרכב;
(2) לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות או הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;
(3) לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב;
(4) לענין רכב הרשום על שם קטין או חסוי כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 - הורו או מי שמונה אפוטרופסו, לפי הענין."
סעיף זה משלים את האמור לעיל, לפיו בהתאם לחוק שירותי הובלה, מי שמחזיק ברכב בפועל, בין כבעלים ובין כשוכר, כאמור בהגדרת "בעל" בפקודת התעבורה, הוא זה אשר חייב ברישיון מוביל על שמו ביחס לכל אחד מהרכבים המסוימים שמיועדים לשמש אותו לביצוע ההובלה (כאמור בסעיף 5 לחוק שירותי הובלה).
14.למען הסר ספק אוסיף עוד את האמור בסעיף 6 לחוק שירותי הובלה הקובע כי "רישיון מוביל אינו ניתן להעברה לאדם אחר, או לגבי רכב מסחרי אחר".
15.מכל המקובץ לעיל עולה אפוא כי על פי חוק שירותי הובלה, הוא רישיון אישי אשר אינו ניתן להעברה ומתייחס הוא לאדם מסוים ולכלי רכב מסוים (כדוגמת רישיון נהיגה או רישיון עסק). ממילא, הדרישה בתנאי המכרז כי המציע יצרף להצעתו רישיון מוביל כאמור בהוראות חוק שירותי הובלה משמעותה - כי הרשיון יתייחס הן למציע והן למשאיות שהציג בהצעתו.
16.ההיגיון העומד מאחורי אימוץ הוראות חוק שרותי הובלה בתנאי המכרז כאמור בסעיף 3.2.7 הוא ברור. אחת ממטרות עורך המכרז היא לעמוד על תקינות הרכבים אשר ישרתו את המציע בביצוע העבודה נשוא המכרז, שהרי בכך יוכל הוא להבטיח לעצמו קבלת שירות אופטימאלי. טעם נוסף נעוץ בשיקולי בטיחות, הן לציבור התושבים בתחום שיפוטה של העירייה (עורכת המכרז) והן לציבור נהגי הרכבים המסחריים. עיגון לטעם זה נמצא בדברי ההסבר להצעת חוק שירותי הובלה.
בדברי ההסבר להצעת חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997, ה"ח 2603, 257, נכתב:
"הסדרת שירותי תחבורה על פי חוק הפיקוח באה להבטיח את מתן שירותי התחבורה על פי סטנדרטים איכותיים ומקצועיים מחד גיסא, ואת אחריותו של נותן השירות מאידך גיסא. מטרה נוספת הנה הבטחת סטנדרטים לתקינות הרכב, הכל כדי להבטיח את הבטיחות בדרכים" (ההדגשה שלי - י' ו').
מעבר לעובדה שהפרשנות של המשיבות, לפיה על פי תנאי המכרז לא נדרש המציע לצרף רישיון מוביל למשאיות המסוימות, אינה מתיישבת עם לשון הוראת סעיף 3.2.7, הפרשנות הנ"ל אף אינה מתיישבת עם הגיונם של הדברים. שכן, אין זה סביר שעל אף האינטרס הברור של העירייה להבטיח מראש את תקינות ובטיחות המשאיות שיעשו בהן שימוש לביצוע עבודות המכרז, היא ויתרה, כטענתה, על הדרישה להצגת רישיון מוביל למשאיות אלה כתנאי סף. אציין כי כל פרשנות אחרת תרוקן מתוכן את הדרישה שבסעיף 3.2.7 לתנאי הסף של המכרז להצגת רישיון מוביל, שהריברי כי אין טעם והיגיון בהצגת רישיון מוביל למשאיות שלא ישמשו לביצוע עבודות ההובלה.
17.מכל האמור עולה כי הדרישה שנקבעה בהוראת סעיף 3.2.7 לתנאי המכרז, מחייבת שהמציע יהיה בעל רישיון מוביל כנדרש על פי חוק שירותי הובלה - היינו, על המציע להיות, הוא בעצמו, בעל רישיון המוביל ועל המשאיות שבהן הוא מתעתד לבצע את השירות להיות מושא הרישיון המוביל.
על כן, צודקת העותרת כי בתנאי זה לא עמדה רם נוע.
18.דינה של טענת רם נוע כי על פי תקנה 4 לתקנות ההובלה די ברישיון מוביל על מנת לבצע ההובלה גם באמצעות רכבים של אחר, להידחות. רם נוע משתיתה טענתה על תיבת המילים "באמצעות ... כלי רכב ..., בין שלו ובין של אחר". אולם, סבורני כי הפרשנות הנכונה, המתיישבת עם רוח הוראות החוק, היא כי בעל רישיון המוביל אינו מחויב להיות הבעלים הרשומים של הרכב, אלא די בהחזקתו את הרכב (דוגמת שכירות), ובלבד שהרכב כלול מפורשות ברישיון המוביל.
19.לא נעלמה מעיני טענות העירייה ורם נועה כי ממסמך ההבהרה ניתן ללמוד על אומד דעתה של העירייה מלכתחילה בתנאי המכרז לפיה, אין צורך בצירוף רישיון מוביל למשאיות שהוצגו על ידי המציעות בהצעותיהן (שהרי אין מחלוקת כי לא ניתן לקבל רישיון מוביל למשאית חדשה שטרם נרשמה על שם המציעה). איני סבורה כי יש ללמוד זאת ממסמך ההבהרה. כאמור לעיל, שוכנעתי כי דרישת העירייה בתנאי המכרז הייתה להמצאת רישיון מוביל למשאיות בהן ייעשה שימוש לביצוע העבודות על פי המכרז, ולא בכדי, כמוסבר לעיל. נדמה אם כן, כי מסמך ההבהרה חורג מהכוונה המקורית של העירייה ועל כן אין ללמוד ממנו על הפרשנות הראויה להוראת סעיף 3.2.7 לתנאי המכרז.
20.מעבר לנדרש אציין כי נדמה ורם נוע לא עמדה בתנאי סף נוסף והוא בעלות/חזקה בשלוש משאיות במועד הגשת ההצעה, ולמצער רכב שנרכש "ובתנאי שיצורפו למכרז אסמכתאות ... על תשלומים שבוצעו במלואן ..." (כאמור במסמך ההבהרה, הדגשה שלי - י' ו').
21.להצעתה צרפה רם נוע טופס הזמנה של המשאית מחברת כולמוביל בע"מ; הזמנה למרכב דחס מחברת ווסט פארס בע"מ; מכתב מאת חברת ווסט פארס כי השלדה מצויה בהליך התקנה וכן קבלה מספר 15018 מחברת כולמוביל בע"מ על סכום כולל 551,354 ₪ ובה פירוט ההמחאות שניתנו על ידי רם נוע עבור השלדה. עיון בקבלה זו מגלה כי בפועל, במועד הגשת ההצעה, שילמה חברת רם נוע סכום של 70,000 ₪ בלבד על חשבון התמורה. לגבי היתרה מסרה רם נוע שלושה שיקים דחויים שמועד פירעונם הוא עד 20.12.15. (ההצעה הוגשה על ידה ב- 6.10.15).
עוד צרפה רם נוע להצעתה קבלה מספר 33 על סכום של 332,760 ₪ עבור המרכב. גם בקבלה זו יש פירוט ההמחאות שניתנו על ידי רם נוע לחברת ווסט פראס כאשר נכון למועד הגשת ההצעה שילמה חברת רם נוע סכום של 20,000 ₪ בלבד מתוך הסכום הכולל של 332,760 ₪. יתרת הסכום שולמה בששה שיקים דחויים, כאשר התשלום האחרון הוא 20.1.16.
22.מכל האמור עולה כי במועד הגשת ההצעה על ידי רם נוע בוצעו על ידה חלק מזערי בלבד מהתשלומים בגין המשאית (כעשרה אחוז בלבד מן התמורה). במצב דברים זה, לא ניתן לומר כי התשלומים של רם נוע "בוצעו במלואן", ואין לקבל טענותיה כי די במתן המחאות דחויות על ידה על מנת לעמוד בתנאי זה.
לעניין זה ראו את הוראת סעיף 73(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש] הקובעת כי:
"שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר-פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו."
ראו גם את דברי המלומד ש' לרנר (שלום לרנר דיני שטרות 76 - 77 (מהדורה שנייה 2007)):
" ... אין זה סביר להניח, כי נושה רגיל יראה בשטר פירעון סופי של עסקת היסוד, כאילו קיבל את המגיע לו בכסף מזומן. קבלת שטר אינה שווה לקבלת כסף מזומן, מפני שלא הכל יסכימו לקבל מידיו של הנושה את השטר תמורת נכס או שירות אחר, כפי שהם נאלצים לקבל הילך חוקי.
...
עסקת היסוד נחשבת כפרועה עד למועד חילולו של השטר, קרי - עד אשר הגיע מועד פירעונו והוא לא נפרע. מתן שיק מאוחר לתאריך החיוב על פי עסקת היסוד מהווה אפוא הסכמה מצד הנושה לדחות את מועד הפירעון של החיוב החוזי. העילה על פי עסקת היסוד רדומה, כביכול, עד למועד חילולו של השטר." (ההדגשה שלי - י' ו')
אם כך, על פני הדברים, כל עוד ההמחאות אינן ברות פירעון, לא ניתן לומר כי התשלומים "בוצעו במלואן".
בעניין זה ראו גם ע"א 678/78 נחלת מושבי הגליל, אגודה חקלאית שיתופית לעיבוד אדמות החולה בע"מ נ' יקר, פ"ד לד(1) 640, 642 (1979), ע"א (מחוזי חיפה) 33/67 רסקו בע״מ נ' חליל, פ"מ ס 250, 251 (1967), ע"א (מחוזי באר שבע) 1038/06 איסתא ליינס חברת הנסיעות של הצעירים וסטודנטים בישראל בע"מ נ' סימה, סעיף 3.1.1 לפסק הדין (11.12.06).
טענת מעשה עשוי
23.כאמור, טוענת רם נוע כי יש לדחות את העתירה מן הטעם של "מעשה עשוי". לטענתה, היא הסתמכה על זכייתה במכרז והחלה להשקיע משאבים רבים בדמותם של העמדת ערבות לעירייה, אישור על עריכת ביטוחים ורכישת משאיות נוספות. כמו כן חתמה היא עם העירייה על חוזה התקשרות כפי שצורף למכרז.
דין טענה זו להידחות. זמן קצר אחר זכיית רם נוע במכרז (9.11.15) שלחה העותרת מכתב לעירייה בו ביקשה היא להקפיא את זכיית רם נוע במכרז (ביום 19.11.15, המכתב הגיע לידי רם נוע ביום 22.11.15). הפעולות השונות המתוארות שהתבצעו על ידי רם נוע נעשו לאחר קבלת מכתב זה ולאחר שנודע לה על כך שהעותרת חולקת על זכייתה במכרז. בנסיבות אלה, אין מקום לטענה למעשה עשוי. עוד יצוין כי נדמה וההכנות לקראת ביצוע העבודות על פי המכרז יכולות אולי להוות נימוק כנגד טענת שיהוי בהגשת העתירה (טענה שכלל לא הועלתה על ידי המשיבות) אך הן אינן עולות כדי מעשה עשוי. עוד אציין כי במיוחד נכונים הדברים כאשר מדובר במכרז למתן שירותים (ראו עע"מ 1672/09 מודיעין אזרחי בע"מ נ' השמירה בע"מ, סעיף 8 להחלטה (31.03.09)).
סוף דבר
24.דין העתירה להתקבל.
ההחלטה בדבר זכייתה של רם נוע במכרז מבוטלת. אני מורה לוועדת המכרזים לבחון האם הצעתה של העותרת עומדת בתנאי המכרז, תוך שימת דגש על סעיף 3.2.10 למכרז שעניינו אי הרשעה בפלילים. ככל שימצא כי העותרת עומדת בכל התנאים, תוכרז היא כזוכה במכרז.
העירייה ורם נוע יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות העותרת בסך 12,000 ₪.
25.אני מורה על דחיית העתירה של סני (עת"מ 14541-12-15) ללא צו להוצאות.
המזכירות תחזיר לסני באמצעות בא כוחה את האגרה כפוף לקבוע בתקנות.
ניתן היום, י"ד טבת תשע"ו, 26 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.
