עת"מ 40013-10-14 חברה מחצבת ורד בעמ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

עתירה מנהלית נגד החלטת המשיבה 1 רשות מקרקעי ישראל להעביר למשיב 2 מסמכים שנוגעים לעותרות במסגרת בקשה שהגיש המשיב 2 לפי חוק חופש המידע.

תמצית העובדות הרלוונטיות

1.העותרות הן חברות פרטיות הרשומות בישראל. העותרת 1 חברת מחצבות ורד (להלן: "מחצבות ורד") היא בעלת הרשאה להפעיל את מחצבת ורד- עירון ואת מחצבת זנוח והיא נמנית עם "קבוצת שפיר". פעילותה המרכזית של עותרת 2, חברת שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ היא בתחום הבנייה, הפיתוח והתשתיות, ובין היתר היא מפעילה מחצבות שונות בארץ, באופן ישיר וכן באמצעות חברות אחרות שנמנות עם "קבוצת שפיר", בכפוף להוראות החוק, בהתאם להחלטות רשות מקרקעי ישראל ושל גורמי השלטון המוסמכים.

ביום ה-1.4.2014 פנתה המשיבה להלן: רשות מקרקעי ישראל לעותרות מכוח סעיף 13 לחוק חופש המידע ועדכנה אותן כי במשרדיה התקבלה בקשה לקבל מידע הנוגע למחצבות אשר מפעילה. המשיבה סירבה לתת מידע אודות זהות הפונה על אף בקשת העותרת, ולאחר מכן המשיבה הודיעה כי הפונה חזר בו מבקשתו ועל כן הבקשה נדחית.

ביום ה- 27.5.2014 הוגשה פנייה שנייה למשיבה להלן: רשות מקרקעי ישראל באשר למידע הנוגע לעותרת גם כן בנושא המחצבות שהיא מפעילה. גם הפעם המשיבה סירבה לתת מידע אודות זהות הפונה, אשר בסופו של דבר חזר בו מבקשתו, לקבלת מידע אודות החלטת וועדת השניים, הנוגעות לקבוצת מחצבות שפיר.

ביום ה- 8.7.2014 הוגשה בקשה שלישית לקבלת מידע אודות מחצבות העותרות, היא הבקשה נשוא העתירה המנהלית. המידע המבוקש נוגע ל: הסדרים או הסכמים של החברות להפעלת המחצבות, הפרוטוקולים וההחלטות של וועדת השניים הנוגעים להסדרי וועדת השניים, המסמכים שהוגשו מטעם החברות לוועדת השניים, חוזי ההרשאה לחציבה אשר על פיהם מפעילות החברות את המחצבות, ריכוז הסכמים או רישיונות שימוש במחצבות שבבעלות המדינה, דיווח על הפרה או חשד להפרה של תנאי ההרשאה במחצבות אלה.

המשיבה רשות מקרקעי ישראל העבירה למשיב הפורמאלי עו"ד יעקוב פינק מסמכים לפי חוק חופש המידע הנוגעים לעותרת. מסמכים אלו, כוללים את ההסדרים שבין הרשות לבין העותרות ובהם מפורט מידע בנושא מאפייניהן הייחודיים של המחצבות אשר מפעילה העותרת.

טענות הצדדים

טענות העותרות

2.העותרות טוענות כי הטעם לאי מסירת המידע בעניין טיב המחצבות מתבסס על הסייג שבסעיף קטן 9(ב)(6) לחוק חופש המידע.

לפי הסייג שבסעיף 9(ב)(6) אין לגלות מידע שמצוי בידי רשות ציבורית, במקרה בו מדובר ב:

"מידע שהוא סוד מסחרי או מקצועי או מידע בעל ערך כלכלי, שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לעניינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי..."

לשיטת העותרות, גילוי המידע פוגע באינטרס הכלכלי שלהן בצורה "ממשית", שכן בחומר שנמסר מפורט מידע על מאפייניהן הייחודיים של המחצבות ועל הקרקעות עצמן, ממנו יכולים מתחרים ללמוד על תוכניותיהן הכלכליות והמסחריות, על קצב כריית המחצבות, עתודות החומר במחצבות, עלויות החציבה ועוד. לטענתן, אין עניין ציבורי חיוני אשר מצדיק זאת. לשיטת העותרות יש לערוך איזון ראוי ולהגביל בקשות מהסוג הנדון לקבלת מידע, אשר פוגעות לדעתן בתכלית החוק.

העותרות טוענות כי החלטת המשיבה להעביר למשיב הפורמאלי מסמכים ומידע בנוגע להפעלת המחצבות אשר היא בעלת הרשאה לגביהן, היא בעצם עבור לקוחותיו שהם מבקשי המידע האמיתי, אשר אינם רוצים להזדהות בשמם, או באינטרס שלהם לקבל את המידע. לפיכך החלטה אינה נכונה ובלתי סבירה ויש בה פגיעה באינטרס המוגן של העותרות, כחברות פרטיות ומסחריות ועל כן דינה התבטל.

לטענת העותרות העובדה שלקוחות המשיב הפורמאלי מסרבים להזדהות ומסרבים לחשוף את הסיבה להתעניינותם במידע המבוקש מלמדת על כך שחוק חופש המידע עלול להיות מנוצל לרעה בידי גורמים שיש להם אינטרס אישי במידע. למשל, מתחרים עסקיים שיש להם אינטרס כלכלי- מסחרי ועל כן הרשות אינה חייבת למסור מידע זה בהתאם לסעיף 9(ב)(6) לחוק חופש המידע.

עוד טוענות העותרות כי בהעברת המידע קיימת פגיעה בעותרות, זאת הן מסיקות מעצם העובדה שהמשיבה 1 איפשרה להן להשיב על הבקשה להעברת המסמכים בהתאם לסעיף 13 לחוק חופש המידע. אילו לא היה חשש לפגיעה גם לא היה צורך בתגובה. בפועל המסמכים מכילים מידע אשר גילוי תוכנו מהווה פגיעה ממשית באינטרס הכלכלי שלהן. המסמכים כוללים את ההסדרים שבין הרשות לעותרות שבהם מפורט מידע אודות המחצבות המופעלות וממנו יכול מבקש המידע להסיק מסקנות אודות תוכניותיהן הכלכליות והמסחריות של העותרת, על קצב הכרייה במחצבות של העותרת, על עתודות החומר במחצבות העותרת, על גישתה המסחרית של העותרות ועוד. בנוסף לכך, המסמכים הללו מכילים גם מידע סודי בעל ערך כלכלי רב אודות הקרקעות בהן פועלות המחצבות אשר גילויו עלול להסב נזקים כבדים. מן המידע הזה יכול כל אדם ללמוד על עלויות החציבה, על מגבלות שונות בהוצאה וכריית חומרי חציבה. יתר על כן, המידע עלול להגיע למתחרים ולהקנות להם יתרון בלתי הוגן על חשבון העותרות.