עת"מ 55247-05-14 אלקיעאן נ' מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום ואח'

1. העותר מבקש להורות למשיבים 1-3 או למי מהם להקצות לו את מגרש 63 באזור התעשייה חורה בכפוף לאמור בהצהרות וההתחייבויות עליהם חתם מיום 31/12/13 ומיום 29/1/14 (נספחים יט' וכא'), תוך מתן אורכה להגשת הערבות הבנקאית כאמור בכתבי ההתחייבות הנ"ל.

2.לטענת העותר:

א. העותר מתגורר ביישוב חורה, בשנת 2001 ניהל העותר מגעים מול ראש מועצת חורה (משיבה 4), במהלכם ביקש שיוקצה לו מגרש באזור התעשייה בחורה להקמת מפעל לנגרות. לאחר שאותר מגרש מספר 63 שנמצא מתאים, קיבל העותר מנציגי המשיבות 3 (משרד הכלכלה), וראש המועצה המקומית חורה טופסי בקשה להקצאת קרקע אליהם לווה שובר תשלום, ולאחר ששילם את הסכום של 6,000 ₪ עפ"י אותו שובר תשלום, ביום 2/11/2001 והגיש באמצעות הטפסים הנ"ל בקשה למשיבות 1 ו-2 להקצאת המגרש הנ"ל.

בתאריך 6/6/2004, הודיע מנהל מינהל הבדואים דאז, יעקב כץ, במכתב לראש המועצה המקומית חורה, המשיבה 4, על סיכום ביקור של המשיבה 1 עם מינהלת הבדואים אצל המשיבה 4 שבו נאמר שככל שהקצאת מגרשים באזור התעסוקה לנוגעת למינהל, הם ימליצו להקצות מגרש לעותר.

ב. יצוין שבשנת 2004 בנה העותר גדר מבטון מסביב לאותו מגרש, בידיעתם של משיבות 1,2, ו-4 וללא מחאה מצדם, וזאת על מנת למנוע פלישה למגרש מצד אחרים, ובשנת 2012, הניח העותר מצעים על המגרש.

ג. לאחר הגשת הבקשה הנ"ל, נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים במגרש הנ"ל, הליכי הקצאת המגרש הוקפאו עד לשנת 2008 והמגרש הוגדר עד אז כשטח שצ"פ.

ד. בתאריך 26/2/2007 שלח ראש המועצה של משיבה 4, מכתב למשיבה 3 לפיו ממליצה המועצה לעותר לרכוש את המגרש הנ"ל.

ה. בתאריך 30/1/2008 דנה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באזור הדרום בתכנית שחלה על המגרש הנ"ל ושינתה מחדש את ייעודו משצ"פ לאזור תעשייה ומלאכה זעירה, תוך שינוי המספור של המגרשים.

ו. בתאריך 28/12/11, שלח סגן ומלא מקום ראש המועצה של משיבה 4, מכתב למשיבה 1 בו המליצה המועצה שוב על העותר כרוכש המגרש הנ"ל.

ז. בתאריך 27/3/12 קוימה ישיבה אצל המשיבה 2, הרשות להתיישבות בנגב בהשתתפות משיבה 4 (מועצה המקומית חורה) והעותר, במטרה למצא פתרון להעתקת מפעל בלוקים של חברה שהייתה בשליטת העותר שהיה ממוקם בסמיכות לבתי מגורים.

בתאריך 9/9/12, שלח העותר מכתב לשר התמ"ת, מנכ"ל משרד התמ"ת ומנכ"ל הרשות להסדרת הבדואים בנגב, מכתב בנוגע למפעל הבלוקים שהוקם על ידו על קרקע אליה הוא פלש וביקש מתן פתרון להקצאת שטח למפעל הבלוקים. יצוין שהקצאת הקרקע לאותו מפעל לא היתה קשורה להקצאת מגרש 63 שהיה מיועד להקמת מפעל לנגרות.