עת"מ 58189-03-15

עתירה מנהלית נגד החלטת ראש העיר רהט, שלא לאשר לעותרת להפעיל משחטת עופות באזור התעשייה ברהט.

הרקע

1. העותרת הינה בעלת זכות חכירה לדורות במקרקעין עליהם בנוי מבנה תעשיה בן שתי קומות לו זה צמודה חצר מגודרת, הסלולה באספלט.

   ביום 3.6.2003 נתנה הועדה המקומית לתכנון ובניה רהט (להלן "המשיבה 3") היתר בניה להקמת מבנה תעשיה למטרת אריזה קטניות ופירות יבשים, הכולל שינויים במבנה (להלן "המבנה").

   העותרת ביקשה להקים במבנה משחטת עופות. ביום 18.9.14 נמסר לעותרת ע"י השירותים הווטרינריים, שכדי שניתן יהיה להתקדם במתן היתר בבקשתה להפעלת משחטת העופות, היא נדרשה להציג היתר בניה בתוקף, אישור העירייה להקמת משחטה בתחום שיפוטה ושאין לעירייה התנגדות למתן רשיון עסק למשחטה ואישור העירייה או מועצת הלול שבכוונתם לספק פיקוח וטרינרי למשחטה (נספח ד' לעתירה).

   המשיב 2 הקים צוות לבדיקת הנושא, אשר המליץ להתנגד להקמת משחטות נוספות כדי לא "למתג" את אזור התעשיה כמתחם משחטות של כל אזור הדרום וככל שתבוא הסכמה כיום, תהיה העיריה מנועה להתנגד להקמת משחטה דומה בעתיד, דבר העומד בניגוד לאינטרס של תושבי העיר. הבקשה גם נדחתה משיקולי תכנון, כיוון שתקנות התוכנית החלות במקום קובעות, כי אין להתיר הקמת תעשייה מזהמת ועמדת העירייה היא שמשחטה הינה בגדר תעשיה מזהמת (נספח 3 לתגובת המשיבה).

   ביום 22.3.15 הגישה העותרת בקשה למתן היתר בניה וביום 29.3.15 הוגשה עתירה זו.

    

   טענות הצדדים

2. העותרת טוענת, כי התוכנית המפורטת החלה באזור התעשייה ברהט מייעדת את המקרקעין בתחומה לאזור מלאכה ותעשיה זעירה ומטרתה היא יצירת מסגרת תכנונית להקמת איזור מלאכה ותעשיה ע"י שינויים ביעודי הקרקע אגב הנחיות ומגבלות בניה.

   באזור התעשיה רהט קיימת משחטת עופות בשם "מקור העוף" ועובדה זו משמיטה הבסיס לטענת המשיבים לפיה שניתן להתיר הקמת משחטות באזור התעשיה רהט, כיון שמדובר במפעל מזהם. הסירוב מהווה אפליה אסורה הנגוע בשיקולים זרים ובחוסר סבירות קיצונית. מה גם שמשחטת עופות המיועדת אינה מפעל מזהם, לא מאוחסנים בה חומרים מסוכנים או רעילים ואין מניעה תכנונית לאשר באזור התעשיה הקמת משחטת עופות, מה גם, שהשימוש במבנה כמשחטת עופות תואם את מטרות והוראות התוכנית המפורטת, עומד בהנחיות איכות הסביבה ואינו מהווה מטרד לסביבה.

   עוד טוענת העותרת, כי מדיניות העירייה סותרת את שימושי הקרקע המותרים באזור עפ"י התוכנית המפורטת, וככל שהעירייה מעוניינת לשנות את הוראות התוכנית המפורטת עליה לעשות זאת כדין.

3. המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות משני טעמים עיקריים. האחד, שבית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות ואינו מתערב בשיקול הדעת התכנוני-מקצועי של מוסדות התכנון אלא אם נפל פגם מהותי. והפן השני, כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר של כארבעה חודשים שכן שהחלטת העירייה הדוחה בקשת העותרת ניתנה ביום 10.12.14 ואילו העתירה הוגשה רק ביום 29.3.15.

   ביום 22.9.14 פנתה העותרת אל העירייה בבקשה לקבל הסכמתה להקמת משחטה באזור התעשיה ברהט, בהתאם למכתבה של ד"ר שירה אנג'ל מטעם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.

   כבר ביום 25.9.14 עדכנה העירייה את העותרת כי בקשתה הועברה לגורמים המקצועיים לבחינת הבקשה - קרי לועדה לתכנון ובניה ולמחלקת רישוי עסקים. ביום 10.12.14 נשלח מכתב תשובה לעותרת לפיו, לאחר התייעצות עם הגורמים המקצועיים בעירייה, נדחתה בקשתה משני נימוקים עיקריים: האחד, כיון שהקמת המשחטה סותרת את התוכנית החלה על המקרקעין ובפרט את סעיף 4 לתקנון התב"ע, לפיו לא תותר הקמת תעשיה מזהמת והנימוק השני נוגע לשיקולי מדיניות שמקורו בחשש שהקמת משחטה נוספת ימתג את אזור התעשיה כולו "כמתחם משחטות" של כל אזור הדרום, הנוגד את אינטרס העיר רהט ורווחת תושביה ויקשה על יכולת העיריה ליעד את המגרשים באזור התעשיה למטרות הקבועות בתב"ע.