|
|
תאריך פרסום : 22/06/2015
|  גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
23253-10-12
03/11/2014
|
בפני השופט:
1. שנלר
2. סג"נ- אב"ד
3. השופט ד"ר קובי ורדי
4. סג"נ
5. השופט חגי ברנר
|
| - נגד - |
מערערים:
1. דוד באבאי
2. אמין מוקד רואה בע"מ
3. איילה גרינברג רון
עו"ד רון
|
משיבים:
1. יוסף בואנו
2. עיריית ראשון לציוןהמשיבה 2
3. ברנר ומלצר
4. אברהם בבאי
5. שוקת אביזרים בע"מהמשיבה 4 הופטמן ופרשי
עו"ד קוציסקי
עו"ד הופטמן ופרשי
|
| פסק דין |
השופט חגי ברנר:
רקע עובדתי
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת איילה גזית) מיום 9.7.2012 בת"א 42102-06-11. בפסק דינו דן בית המשפט קמא בטען ביניים שהגישה המשיבה 4, שוקת אביזרים בע"מ (להלן: "שוקת"), בו ביקשה להורות לה למי מהטוענים (המערערים והמשיבים 3-1 (להלן: "הטוענים")) עליה לשלם דמי שכירות בקשר לנכס הידוע כגוש 3947 חלקה 25 מגרש 205 בעיר ראשון לציון (להלן בהתאמה:"הנכס" ו"דמי השכירות"). בית המשפט קמא קבע כי המשיבה 2, עיריית ראשון לציון (להלן: "העירייה") היא הזכאית לקבלת דמי השכירות בגין הנכס, וזאת מאחר שהעירייה רשומה כבעלת הנכס, הסכם החכירה בינה לבין המערער 1 דוד בבאי, המשיב 1 יוסף בואנו והמשיב 3 אברהם בבאי (להלן בהתאמה: "דוד" "יוסף", "אברהם" וביחד : "החוכרים") פקע זה מכבר ונגד החוכרים תלוי ועומד פסק דין של פינוי משנת 2005.
הנכס מושא המחלוקת הוא מגרש בשטח 858 מ"ר, עליו בנוי מבנה בשטח של כ-329 מ"ר והוא מצוי בבעלות העירייה. בשנת 1993 נכרת בין העירייה לבין החוכרים הסכם חכירה שתוקפו פג ביום 9.7.2000. בשנת 2002, שנתיים לאחר שתמה תקופת החכירה ולאחר שהחוכרים הפסיקו לשלם דמי חכירה בגין הנכס, הגישה העירייה בבית משפט השלום בראשון לציון תביעה לפינוי החוכרים מן הנכס (להלן: "התביעה לפינוי"). במסגרת התביעה לפינוי הגיעו העירייה והחוכרים להסכם פשרה, לפיו בתוך 14 יום מן המועד שבו הגיעו הצדדים להסכם פשרה כאמור (19.6.2005) יחתמו החוכרים על הסכם חכירה וישלמו לעירייה דמי חכירה ודמי שימוש באופן רטרואקטיבי, החל מיום 10.7.2000 ואילך. בסופו של דבר, הסכם כאמור לא נחתם משום שהעירייה סרבה לחתום עליו עקב מחלוקות שנתגלעו בינה לבין החוכרים.
ביום 1.3.2011 חתם דוד עם שוקת על הסכם שכירות בנוגע לנכס, לפיו השכיר לה את הנכס כנגד תשלום דמי שכירות חודשיים בסך של 10,000 ₪.
עד לחודש אוקטובר 2011 שילמה שוקת דמי שכירות חודשיים לחברה מטעמו של דוד, ומחודש נובמבר 2011 החלה שוקת לשלמם לעירייה. עוד קודם לכן, בחודש יוני 2011, הגישה שוקת את טען הביניים מושא פסק דינו של בית המשפט קמא, על מנת שייקבע למי עליה לשלם את דמי השכירות החודשיים.
פסק דינו של בית המשפט קמא
בית המשפט קמא קבע כי זכותה של העירייה בכספי דמי השכירות גוברת על זכותם של שאר הטוענים בהיותה בעלת הנכס. בית המשפט קמא קבע כי העובדה שהעירייה לא פעלה לביצוע פסק הדין לפינוי החוכרים מהנכס אינה מאיינת את זכויותיה לפיו, שכן כל זמן שלא נחתם הסכם חכירה בין החוכרים לבין העירייה, פסק הפינוי משנת 2005 עומד בעינו. עוד קבע בית המשפט קמא כי יש לדחות את טענות אברהם לפיהן הוא זכאי לשליש מדמי השכירות, שכן אברהם לא חתום על הסכם השכירות עם שוקת, ואינו בעל זכות חכירה תקפה בנכס, ועל כן טענותיו מצויות במישור מערכת היחסים שבינו לבין דוד.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|