ע"א 41746-09-14 גבאי נ' צמח ואח'

1.מונחת לפני בקשתו של המבקש לפטור מהפקדת ערבון נוכח מצבו הכלכלי.

2.עסקינן בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח. ינון) מיום 25.06.2014 (ת"א 50384-06) לפיו נדחתה תביעה שכנגד שהגיש כנגד המשיבות הן מהטעם כי "לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת רכיבי תביעתו שכנגד" והן מהטעם כי "חל הכלל בדבר 'השתק עילה' שכן מדובר בתביעה אשר נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, הוא בית המשפט המחוזי, ובית המשפט זה אינו נזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים המבוססת על עילה זהה, גם אם היא נוגעת לעניינים שלא נדונו בתביעה הראשונה".

כמו כן חוייב המבקש בתשלום הוצאות המשיבות בסך כולל של 12,500 ₪ (להלן: "פסק הדין").

3.יוער כי פסק הדין ניתן לאחר שבית משפט קמא שב ונדרש לתביעה שכנגד, בהתאם להחלטתו של בית המשפט המחוזי בערעור שהוגש על דחיית התביעה שכנגד בפסק דין מיום 17.05.2012.

(ראה פסק דין של בית משפט קמא מיום 17.05.2012 ופסק הדין בערעור - ע"א 1214-07-12, מיום 16.12.2013).

המסגרת הנורמטיבית

4.         הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות  (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

5.         על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד לאחרונה בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בענין בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל -  

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והישקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).