ע"א 46694-12-15 קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ נ' שקמה גידולי שדה ואח'

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת יעל הניג) מיום 22.2.2014. עסקינן בתביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו ליבול החקלאי של המשיבות. נפסק כי על המבקשת לפצות את המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") בגין סדקי גידול בהתאם לחוות הדעת השמאית, ובתוספת הוצאות משפט.

בהתאם לפסיקתה אשר נחתמה על ידי בית המשפט קמא ביום 21.11.2015 נפסק כי על המבקשת לשלם למשיבה סכומים כמפורט להלן: פיצוי בגין נזקים בסך של 438,237 ש"ח; שכר טרחת עו"ד בסך של 129,280 ש"ח, שכר טרחת השמאי בסך של 16,899 ש"ח וכן אגרת תביעה.

לטענת המבקשת, יש להורות על עיכוב ביצועו החלקי של פסק הדין עד להכרעה בערעור. לטענתה, מתוך סכום הפסק, שולם למשיבה סך של 261,364 ש"ח ביום 22.12.2015 ויש לעכב את יתרת הסכום שנפסק. לדידה, נפלו שתי שגיאות מרכזיות בפסיקתה. השגיאה הראשונה מקורה בכך שהתביעה התקבלה ביחס לראש נזק אחד בלבד מבין השניים שנתבעו, אולם הסכום הפסוק בערכי הקרן גבוה מהסכום שנתבע בגין שני ראשי הנזק יחד. כתוצאה מכך נפסק פיצוי יתר בסך של 150,016 ש"ח. השגיאה השניה מקורה בהצגת נתון שגוי של היבול שניזוק, כאשר לטענת המבקשת, המשיבה הציגה נתוני מדגם בעוד שבכתב התביעה הציגה נתוני אמת. פיצוי היתר הכולל מסתכם בסך כולל של 218,051 ש"ח בערכי קרן, וזהו הסכום שמבוקש לעכב את תשלומו.

לטענת המבקשת, מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן ביצועו של פסק הדין עלול לפגוע בגופים חקלאיים אותם המבקשת מבטחת. אין חשש כי המבקשת לא תוכל לשלם את הסכום ככל וערעורה יידחה לאור היותה חברת ביטוח ממשלתית. כמו כן טוענת המבקשת כי הסכום שנפסק עתיד להיות מועבר על ידי המשיבה לידיו של צד שלישי ועל כן הכספים לא יהיו עוד בידיה של המשיבה אם יבוטל פסק הדין במסגרת הערעור.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לדידה, לא נפלו טעויות כלשהן באופן חישוב הפסיקתה ואין זה נכון שהסכום שנפסק לזכותה חורג מהסכום שתבעה מלכתחילה.

ביחס למאזן הנוחות טוענת המשיבה כי היא זכאית ליהנות מפרי זכייתה בהליך, כ- 14 שנים לאחר אירוע הנזק וכשנתיים לאחר מתן פסק הדין. המשיבה מפנה לפסיקה לפיה הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו של פסק דין כספי, ולטענתה, התנאים לעיכוב ביצועו של פסק דין אינם מתקיימים במקרה דנן.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מן הטעמים שיפורטו להלן.

כלל הוא כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים. על מבקש עיכוב הביצוע להוכיח שני תנאים מצטברים: סיכויי הערעור גבוהים, ומאזן הנוחות נוטה לטובתו כך שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ככל ויתקבל הערעור בסופו של יום. מדובר בשני תנאים מצטברים אשר יחסי הגומלין ביניהם הוגדרו בפסיקה כ"מקבילית הכוחות": ככל שסיכויי הערעור של המבקש נמוכים, כך יגבר משקלה של הדרישה בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך (ע"א 1334/16 הדרי אשקלון אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' ש.ש. אשקלון יזמות ופיתוח בע"מ (פורסם בנבו, 14.3.2016)). על הטוען לנזק בלתי הפיך, להוכיח טענתו באמצעות תשתית ראייתית מוצקה. מאזן הנוחות הינו, על דרך הכלל, אבן הבוחן המרכזית על פיה ייקבע גורלה של הבקשה (ע"א 7898/14 עיסאם שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ (פורסם בנבו, 13.1.2015)).