ע"א
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
|
9366-12
03/06/2015
|
בפני השופטים:
1. המשנה לנשיאה א' רובינשטיין 2. ח' מלצר 3. נ' הנדל
|
- נגד - |
המערערת:
Israelitische Kultusgemeinde Wien עו"ד גלעד מעוז עו"ד רוני אבלסקי עו"ד גדעון וינבוים
|
המשיב:
הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי עו"ד רמי גולדשטיין
|
פסק דין |
השופט נ' הנדל:
- תיק מיוחד זה נסוב סביב מחלוקת בין המערערת – גוף ציבורי המייצג את הקהילה היהודית בוינה, לבין המשיב – הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, בדבר הזכות להחזיק בחומר ארכיוני בעל ערך היסטורי המצוי כיום ברשות המשיב. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (35776-04-11, כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ), נדחתה על הסף תביעת המערערת לקבל את החומר לידיה ולהצהיר על בעלותה בו.
טרם התייחסות למקרה נאמר, כי נעשה מאמץ ניכר בהליך דנא, על פני מספר ישיבות, להביא את הצדדים לפשרה. בין היתר, הוצע כי שופט בית משפט זה (בדימוס) ישמש כמגשר. המאמץ לא נשא פרי, ויש להצטער על כך. ברי כי הכרעה בערעור לא תסיים את המחלוקת בין הצדדים, וישנם נושאים שמוטב להגיע בעניינם להסדר – גם בשל מורכבותם ורגישותם. אין בכך כדי להפנות אצבע מאשימה כלפי מי מהצדדים, אלא שעדיין אין זה מאוחר ללכת בדרך ההסכמה. דווקא על רקע העובדה שבמהלך הדיונים בפנינו שמענו אנשים נכבדים המייצגים את שני הצדדים, ההמלצה להגיע לפשרה מוסכמת ניתנת ביתר שאת, אף כעת.
עובדות והליכים
- המערערת, Israelitische Kultusgemeinde Wien, היא גוף ציבורי שהוקם מכוח החוק האוסטרי והיא מייצגת את הקהילה היהודית בְּוִינה. בין היתר, פועלת המערערת להנצחת ההיסטוריה של הקהילה. המשיב, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי (להלן גם: הארכיון), הוכרז כארכיון ציבורי בהחלטה מיום 25.3.1958 (י"פ 593). באחריות המשיב ארכיון מסמכים הקשורים לקהילות יהודיות ברחבי העולם.
המסמכים ההיסטוריים שבמחלוקת מתוארכים מהמאה ה-17 ועד שנת 1945. עניינם תיעוד של קורות יהודי אוסטריה לאורך כ-300 שנים – עד לתום מלחמת העולם השנייה (להלן:המסמכים ההיסטוריים). לאחר המלחמה, הועברו המסמכים ההיסטוריים לידי הארכיון בארבע פעימות – בשנים 1952, 1966, 1971 ו-1978. בשנים האחרונות התגבש בוינה פרויקט הנצחה, חינוך וזיכרון רחב מימדים, במסגרתו יקובצו חזרה בוינה מסמכים הקשורים ליהדות אוסטריה. בעקבות זאת, פנתה המערערת למשיב לקבל בחזרה לידיה את המסמכים ההיסטוריים – אך נתקלה בסירובו.
- המערערת הגישה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי. לטענתה, היא הייתה ונותרה הבעלים של המסמכים ההיסטוריים. העברתם לארכיון נעשתה בהשאלה בלבד, על רקע מצבה הקשה של הקהילה היהודית באוסטריה לאחר השואה ומחמת חוסר יכולת להבטיח את שמירתם במצב תקין. כעת, היא מבקשת לסיים את תקופת ההשאלה בהתאם לסעיף 29 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 (להלן: חוק השכירות והשאילה). עוד נטען שסירוב הארכיון מהווה הפרה חוזית ועוולה נזיקית. המערערת עתרה לשני סעדים: האחד, סעד הצהרתי לפיו היא הבעלים הבלעדי של המסמכים ההיסטוריים שהושאלו לארכיון על ידה, והיא זכאית להשבתם לרשותה; והשני, צו עשה המורה על השבתם בפועל.
המשיב הגיש בקשה לסילוק התובענה על הסף. לגישתו, לנוכח הוראות חוק הארכיונים, התשט"ו-1955 (להלן: חוק הארכיונים), השבת המסמכים ההיסטוריים לידי המערערת ללא הסכמת גנז המדינה מהווה עבירה פלילית. לגוף הדברים, טען הארכיון כי קיבל את המסמכים ההיסטוריים שלא על מנת להשיבם. הארכיון הסתמך על כך והשקיע רבות במיון החומר, בהבאתו ארצה, בקטלוגו ובטיפול בו במשך עשרות שנים.
- במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי גובש הסדר דיוני, לפיו "הצדדים מסכימים לפנות לגנז המדינה לצורך הפעלת סמכותו לפי סעיף 14א' לחוק הארכיונים" (להלן: סעיף 14א), תוך שמירת טענותיהם. לאחר בחינת טענות הצדדים ובדיקות נוספות שערך, החליט הגנז שלא לאשר את העברת המסמכים ההיסטוריים (להלן: החלטת הגנז). זאת משני טעמים: (א) המסמכים ההיסטוריים הועברו "בכוונת מכוון בהשאלה לצמיתות"; (ב) לא השתכללו הנסיבות המצדיקות העברת חומר מארכיון ציבורי, בהתאם לסעיף 14א.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת