הראיות
חוות דעת של פרופ' קרסיק מטעם המשיבה מיום 21.1.2021 (נספח 8):
כבר במאי 1998 נתגלה ערך גלוקוז בצום של 119 מ"ג לד"ל, ערך שמתאים למצב של טרום סוכרת. הסוכרת אצל המערער התפתחה והתגלתה עובר לאירועים הנטענים שאירעו החל מספטמבר 1999 ואילך בעוד שהסוכרת הייתה נוכחת כבר ביולי 1999.
במקרה של המערער התפתחות הסוכרת הייתה הדרגתית ומהלכה וביטוייה לא הושפעו מאירועים חיצוניים אלא הם חלק ממהלך טבעי של התקדמות מאי סבילות לגלוקוז לסוכרת עקב עליה במשקל. בהיעדר סטייה מההתפתחות הרגילה ומהמהלך הצפוי של הרעה הדרגתית של משק הגלוקוז במקביל לעליה במשקל אין כל סיבה להניח שאירועים חיצוניים שיתכן וגרמו לחץ נפשי תרמו תרומה כלשהי להתפתחות הסוכרת.
לסיכום, המערער סובל מסוכרת סוג 2, כאשר קדמה לסוכרת תקופה פגיעה במשק הסוכר שהתבטאה ברמות גלוקוז גבוהות שהתגלו בבדיקות מעבדה ולא הביאו לכל ביטוי קליני. הסוכרת התבטאה במלואה ביולי 1999 עם רמות גלוקוז של 127 בצום שהומרו עקב עליה במשקל. הסוכרת קדמה לאירועים משנת 1999-2000 ואין לאירועים הנדונים כל תפקיד בגרימת הסוכרת או בהשפעה על המהלך הטבעי של התפתחותה שהיה משני לעליה במשקל.
תצהיר המערער מיום 17.9.14( הוגש ביום 24.11.21, נספח 2 )
בשנת 1978 גויס למשטרת ישראל, ביצע תפקידי שטח שונים, שהיו כרוכים בעבודה בשטח בשעות עבודה רבות במצבים בהם אין אפשרות לתזונה מסודרת, במאמץ גופני ונפשי ובפעילות סמויה הכרוכה בחששות ובמתח רב שנמשך כל השנים. כמו כן פורסמה נגדו בשנת 2005-2006 תכנית "עובדה" בה הוצג כחשוד בקבלת טובות הנאה, ובשל כך נפתחה נגדו חקירה שנסגרה מחוסר אשמה.
במקביל ובהמשך לכך התקיימה ועדת זיילר כוועדת בדיקה. באותו שלב היה כבר מטופל כסוכרתי, אך בשל תפקידו הזניח את הטיפול. רופאת המשפחה אמרה לו שהטראומה הנפשית שהוא עובר עלולה לפגוע יותר במצבו הגופני הבריאותי. משנת 2007 הוא נמצא בטיפול ובמעקב הדוק ומצבו מתדרדר. משנת 2007 הוא מקבל טיפול הכולל כדורים והזרקת אינסולין, ויש לו התדרדרות באורח החיים, העלייה במדרגות, בפעילות גופנית ובחיי יום יום.
תצהיר עדות ראשית מטעם המערער מיום 24.6.18 (XXX, נספח 1, הוגש ביום 13.6.22)
המערער שירת במשטרת ישראל במגוון תפקידים משנת 1974 עד שנת 2007. להלן האירועים שלטענתו היה להם קשר ישיר לדחק אשר הוביל למחלת הסוכרת:
ביום 1.10.99 הוא הועבר מתפקידו באזור לכיש ומונה למפקד מפלג תשאול בימ"ר – בניגוד לרצונו. העברה זו הייתה טראומטית עבורו ברמה הנפשית כאשר התברר לו כי אנשי היחידה מונעים ממנו להצליח בתפקידו ואף מחבלים בעבודתו המשטרתית.
בתחילת שנת 2000 אובחן במחלת הסוכרת. להלן מספר אירועים חריגים וחמורים אשר המערער היה אחראי עליהם ושהשפיעו על מצבו הרוחני: רצח פנחס בוחבוט בשנת 25.9.99 שהכישלון נדבק במערער מה שהוביל לירידה במצב רוחו. אירוע קשה וחריג עם הסוכן המשטרתי י' א' בשנת 1999 אשר הסתיים בפגיעה בסוכן במהלך הפעלתו. המערכת גלגלה את האחריות על המערער לנסיבות האירוע.
גיוס עד המדינה תומר סובולובסקי וניסיונות מפקדיו עם אנשי יחידתו להכשילו בתפקידו ולחבל באפשרויות קידומו העתידי וגלגול האחריות הבלעדית עליו – גרמו לדחק נפשי. היה ניסיון לפגוע בעד המדינה באמצעות ירייה ונרמז למערער שהאחריות לכך היא שלו. לציין כי הגיוס הושלם והוכתר בהצלחה. הרצח הכפול בלוזית בשנת 1.6.2000 החמיר את מצבו הנפשי שהיה גם כך קשה, מה שמנע ממנו לתפקד ואף לישון.
תצהיר המערער מיום 12.6.22 (הוגש ביום 13.6.2022 (נספח 3)
הוא שירת כשוטר משנת 1974 בשירות פעיל בצה"ל ובמשטרה, הגיע לדרגת ניצב משנה ושימש כראש אגף מרחב לכיש, היה אחראי על מפלג תשאול ועסק בתיקי פשיעה. שירותו היה בתפקידי שטח ביום 1.10.99 היה אירוע חריג במיוחד כאשר הועבר מתפקידו באזור לכיש לתפקיד רמ"פ תשאול ימ"ר בניגוד לרצונו. בתפקידו הקודם היה ממונה על כל משרדי החקירות תפקידו הקודם וממונה על משרדי החקירות ואחראי על מפלג התשאול במרחב לכיש, והיה ראש אגף חקירות מרחב נגב ועסק בכל תיקי הפשיעה החמורה, ואז היה רצח פנחס בוחבוט והוא התחיל לטפל בכך ביום 15.9.9, דבר שהשפיע עליו מבחינה אישית ומקצועית.
היו שני אירועים נוספים שהחמירו את המצב, האחד- פעילות סמים בפזורה הבדואית, במהלכה סוכן שנשלח לביצוע עסקה נחטף על ידי סמים י' א' שהוכה קשות עם פגיעות ראש ופונה לבית חולים במצב קשה, והוא – המערער- היה בדרכו להורי השוטר על מנת להודיע להם על כך ולהסיעם לבית החולים, כשלא ידע פרטים על האירוע. העברה זאת הייתה טראומטית עבורו מבחינה נפשית כשהתברר שאנשי היחידה מחבלים בעבודתו פועלים בעניין ומנסים למנוע את הצלחתו.
אירוע נוסף שהשאיר בו צלקת היה גיוס עד המדינה תומר סובולובסקי בשנת 2000, כאשר היה נסיון רצח והוא- המערער הכניס את החשוד למעצר יחד עם אותו עד מדינה, הייתה התנגדות לכך מצד מפלג מודיעין וראש הימ"ר שעשו נסיונות להכשיל, הואיל וחששו שיצליח בכך, ולאחר שהעניין הצליח, ניסו להכשיל אותו והוא הבין שקידומו ייעצר בשל ניסיונות אלה.
אירוע נוסף היה כאשר שכרו דירה לסובולובסקי במרינה באשקלון והוא נרצח, ואז פנה אליו מפקד הימ"ר ואמר לו "איך זה ששוכרים דירה לסוכן בקומת קרקע, אליה ניתן להיכנס מהחלון". בכך הבין ששוב מנסים להכשיל אותו, בעת שלא הייתה לו כל ידיעה ביחס לדירה ששכרו עבור אותו סוכן. אירוע זה היה לו קשה מאוד, בכל שנות שירותו לא הייתה לו תקופה כזאת.
ביום 10.11.2000 לאחר אינספור בקשות ומצבו הבריאותי והנפשי, נענו לפניותיו והעבירו אותו לתפקיד מפקד תחנת אשקלון, שוב בדרגת סנ"ץ. אז הוברר לו שלקה במחלת הסוכרת עקב האירועים המלחיצים שעבר, הלחץ והדחק בו היה נתון שהיה מעורב בפשיעה חמורה עקב האירועים שעבר, הלחץ והדחק בהם היה נתון. את כל הדברים האלה הוא ציין בפני פרופ' וייס ופרופ' רפפורט. בקשר לכך צירף טבלת ציר זמן בתקופה האמורה(נספח (1) לתצהיר.
עניינו של המערער נדון בהליך קודם מיום 7.8.17 בע"נ 23458-06-16 שנמחק בהסכמת הצדדים
לכך שנימוקי הערעור ותצהיר העדות מיום 5.7.18 וכל ראיה אחרת של המערער בהליך האמור
תוגש למשיב כראיה חדשה, ותוצא החלטה חדשה בה יתייחס המשיב גם למועד ההכרה, על תהא
למערער זכות ערעור. אירוע זה היה קשה וחריג בעוצמתו ופגיעתו בו בשל האחריות האישית
שרצו לייחס לו ביחס לאירוע. אירוע זה היה קשה מאוד, ובכל תקופת שירותן לא הייתה לו
לעתים היה ניכר כי מצבו הנפשי היה קשה.
תצהירו של רובי גלבוע מיום 10.6.2020 (נספח ת/ הוגש ביום 27.5.17, נספח 3):
העד שירת עם המערער במשטרה כסגנו. לדבריו המערער היה מעורב במספר מקרים אשר השפיעו עליו ברמה האישית והמקצועית: בשנת 1999 רצח פנחס בוחבוט והאירוע עם הסוכן המשטרתי י' א' והטיפול בו, שני אירועים שהיו קשים וחריגים בעוצמתם אשר פגעו במערער עקב האחריות האישית. כמו כן, אירוע גיוס עד המדינה תומר סובולובסקי בתחילת שנת 2000 – מפקדיו של המערער שיבשו את האירוע והתחמקו מלקיחת אחריות כך שכישלון האירוע דבק במערער, מה שיצר קושי אצל המערער. מעבר לכך, המערער טיפל גם באירועי פשיעה חמורה אחרים ומסובכים, ביניהם אירוע הרצח הכפול בלוזית בשנת 2000 שאז החמיר מצבו הנפשי עקב היותה של הפרשה מתוקשרת והלחץ הרב שהופעל על המערער לפענוח הפרשה.
בנוסף לנ"ל, היו עוד מספר אירועים חמורים בהם התמודד המערער מול מפקדיו, פקודיו ביחידה וגופים חיצוניים אשר הובילו את המערער להיות במתח ניכר, למצב נפשי לא פשוט וירידה במצב הרוח.
התקופה סביב שנת 2000 הייתה תקופה קשה מאוד עבור המערער, הוא היה נראה דכאוני, היו לו קשיים בלהתייצב לעבודה. המערער היה נוהג לעבוד שעות רבות ולעשן הרבה. כמו כן, הוא היה אוכל בצורה לא סדירה וירד במשקל באופן ניכר.
תצהירו של רובי גלבוע ששירת עם המערער במשטרה כסגנו מיום 10.6.2020 (נספח ת/7, הוגש ביום 13.6.20):
המערער היה מעורב במספר מקרים אשר השפיעו עליו ברמה האישית והמקצועית: בשנת 1999 היה רצח פנחס בוחבוט, אירוע עם הסוכן המשטרתי י' א' והטיפול בו, שני אירועים שהיו קשים וחריגים בעוצמתם אשר פגעו במערער עקב האחריות האישית. כמו כן, אירוע גיוס עד המדינה תומר סובולובסקי בתחילת שנת 2000 – מפקדיו של המערער שיבשו את האירוע והתחמקו מלקיחת אחריות כך שכישלון האירוע דבק במערער, מה שיצר קושי אצל. מעבר לכך, המערער טיפל גם באירועי פשיעה חמורה אחרים ומסובכים, ביניהם אירוע הרצח הכפול בלוזית בשנת 2000 שאז החמיר מצבו הנפשי עקב היותה של הפרשה מתוקשרת והלחץ הרב שהופעל על המערער לפענוח הפרשה.
היו עוד מספר אירועים חמורים בהם התמודד המערער מול מפקדיו, מול פקודיו ביחידה וגופים חיצוניים אשר הובילו את המערער להיות במתח ניכר, למצב נפשי לא פשוט וירידה במצב הרוח.
התקופה סביב שנת 2000 הייתה תקופה קשה מאוד עבור המערער, הוא היה נראה דכאוני, היו לו קשיים בלהתייצב לעבודה. המערער היה נוהג לעבוד שעות רבות ולעשן הרבה. כמו כן, הוא היה אוכל בצורה לא סדירה וירד במשקל באופן ניכר.
תצהירו של רנ"ץ משה קראדי, מפקדו דאז של המערער מיום 17.7.2020 (נספח ת/7):
חקירת רצח פנחס בוחבוט ב- 1999 היה בין האירועים אשר השפיעו על המערער. האירוע חרג בעוצמתו במשך הזמן בסיקור התקשורתי ובתעצומות הנפש שנדרשו מהמעורבים, במיוחד מהמערער שהיה דמות מרכזית סביב אירוע זה. המערער נהג לעשן בתדירות גבוהה וניכר היה שירד במשקל. לעתים היה ניכר כי מצבו הנפשי היה קשה.
חוות דעת המומחה מטעם המשיב פרופ' מרדכי וויס מיום 10.3.2016 (הוגשה ביום 13.6.2022 (נספח 2).
ועדת רז שללה קשר בין דחק וגרימת T2DMהואיל ואיל הוכחה ללחץ כגורם לסוכרת מסוג 2. בהעדר רשומה רפואית מוקדמת מ-7.1.97 לא ניתן לתעד את תחילת מחלתו. לפי הספרות הרפואית אין מעמס עיסוקי ממושך קשור לסוכרת מסוג 2 לגבי גברים.
הדחק היה לכאורה אצל המערער בשנים 05-06, בעוד שההחמרה בסכרת החלה להסתמן ב-19.2.08. לאור זאת אין קשר בין התקדמות המחלה והאירוע הנטען בשנים 05-06.
חוות דעת של פרופ' מיכה רפופורט מטעם המערער מיום24.6.21-(נספח 3 (הוגשה ביום 24.6.21).
הסיבה הראשונית למחלת הסוכרת אינה ידועה, אך על סמך הבנתנו היום, של התפתחות מחלת הסוכרת פורצת כאשר הצירוף של חולה עם נטייה לסוכרת עקב רקע תורשתי מתאים או גורמי סיכון יחד עם גורם חיצוני סביבתי נוסף שמחמיר את התנגודת לאינסולין או מעלה את הביקוש לאינסולין וגורם לתהליך ארוך או קצר טווח שבסופו יכולה להופיע מחלה גלויה.
ביחס לסוכרת לסוגיה השונים, קיים קשר מבוסס בין מצבי דחק נפשי והופעת המחלה או החמרתה.
חשוב לציין את העמדה הרשמית של האגודה הישראלית לסוכרת שקבעה כבר בשנת 1996 כי כאשר
קיים אירוע של דחק קשה רפואי או נפשי בסמיכות להופעת סוכרת יש לייחס לדחק תפקיד בחשיפת המחלה. בהקשר זה יש להדגיש את דו"ח הוועדה המיוחדת (ועדת רפפורט שמונתה בשנת 2016 מטעם המועצה הלאומית שכללה ברי סמכה בישראל, קבעה פה אחד כי יש קשר עקרוני בין דחק נפשי מקדים לפריצה ו/או להחמרה של סוכרת.
לאור זאת סבר שהמערער היו סימנים קליניים או מעבדתיים של הסוכרת והדחק במהלך השירות במשטרה ונסיבות השירות היו גורם הדק לעליה ניכרת ברמת הסוכר ולהתפרצות והחמרה של מחלת הסוכרת, והוא זכאי כיום להברה בנכות לצמיתות.
חוות דעת של פרופ' מיכה רפופורט מטעם המערער מיום 23.5.2017 – סיבוב ראשון (נספח 4):
הסיבה הראשונית למחלת הסוכרת אינה ידועה אך מקובל שהמחלה פורצת כאשר הצירוף של חולה עם נטייה לסוכרת עקב רקע תורשתי מתאים או גורמי סיכון יחד עם גורם חיצוני סביבתי נוסף שמחמיר את התנגודת לאינסולין או מעלה את הביקוש לאינסולין וגורם לתהליך ארוך או קצר טווח שבסופו יכולה להופיע מחלה גלויה.
חוות דעת משלימה של פרופ' מיכה רפופורט מטעם המערער מיום 2.6.2021 (נספח 9):
האירועים הממוקדים המתוארים בחודש אוקטובר 1999 כמו טיפול ממוקד בניסיון רצח וברצח פנחס בוחבוט בשנת 25.9.1999 כאשר בסמוך הועבר תפקיד בניגוד לרצונו המפורש, טיפול בסוכן המשטרתי י' א' וגיוס עד המדינה תומר סובולובסקי וניתוב הכישלונות למערער תוך הכשלה מכוונת של מפקדיו – אירועים אלו היו הטריגר להופעת המחלה ודחק נפשי יוצא דופן וחריג בעוצמתו ולמעשה היוו את הקש ששבר את גב הגמל והיוו גורם ההדק לפריצת מחלת הסוכרת אצלו זמן קצר לאחר מכן ובסמיכות זמנים בתחילת שנת 2000.
הרקע המדעי הקושר בין דחק נפשי מתמשך, עבודת משמרות, הפרעות שינה מתמשכות הוא ברור ובא לידי ביטוי במסקנות של "ועדת רפופורט" ובספר "הסוכרת בישראל" (מהדורה אחרונה) שמדגיש בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את חשיבות גורמים אלו שהיוו חלק מהותי מתנאי השירות של המערער במשך שנים ארוכות ותרמו משמעותית לפריצת מחלת הסוכרת אצלו אשר אירעה בסמיכות זמנים לאחר האירועים החמורים המתוארים על ידו באוקטובר 1999.
הנסיבות הפרטניות של הופעת הסוכרת אצל המערער מראות בסבירות גבוהה מאוד קשר סיבתי בין אירועי הדחק מהם סבל במהלך ועקב שירותו במשטרה ותנאי השירות במשטרה לבין פריצת מחלת הסוכרת אצלו.
חוות דעת של המומחה מטעם המשיב פרופ' קרסיק מיום 23.11.21,נספח 8, הוגשה ביום 24.11.21
לדבריו חוות הדעת המשלימה של פרופ' רפפורט ביחס לכך שאירועים שקרו בזמן שירותו של המערער במשטרה בין השנים 1008 ו-2006 היוו גורם הדק שהוציא את הסכרת מן הכוח אל הפועל, הוא סבור שכפי שניתן לראות בטבלה המתעדת את רמת הגלוקוז ומעקב משק הסוכר אצל המערער בשנים 1998-2006, עולה ערך טרום סוכרתי של 119 מ"ג לד"ל עובר לאירוע. ארבעה עשר חודשים לאחר מכן שוב עובר לאירועים הנטענים נמדד ערך גלוקוז הנחשב כערך המאבחן סוכרת של 127 מ"ג לד"ל. ערך זה מאבחן בהחלט סוכרת אצל אדם אשר קודם לכן היה לו ערך טרום סוכרתי גם אם נמדד פעם אחת בלבד. עליה הדרגתית זו המשיכה לרמה של 160 מ"ג לד"ל מעבר לסף האבחנה של סוכרת , אינה קשורה לכל אירוע ספציפי נטען הקשור לשרות. עליה זו המשיכה לרמה של 160 מ"ג לד"ל בינואר 2000. פרופ' רפפורט מכנה את העלייה מערך חד פעמי של 127 מ"ג לד"ל לערך חד פעמי של 160 מ"ג לד"ל "קפיצה נחשונית", בעודו מבטל את העליות ההדרגתיות שקדמו לרמה טרום סוכרתית תחילה ולרמה סוכרתית בהמשך. הוא מיחס חשיבות עליונה לאותה קפיצה ובד בבד מתעלם מכך שמדידות הגלוקוז כפי שמופיעות משרטטות אמת אחרת שבהמשך ירדה הרמה מתחת לסף הסוכרתי ללא טיפול, למרות שלכאורה ארע "הדק" שהוציא הסוכרת מן הכוח אל הפועל .
מדידות הגלוקוז כפי שמופיעות הטבלה מששרטטות אמת אחרת. מדובר על מגמת עליה במשך שנים בין 1988(המועד בו נמדדה רמת גלוקוז חריגה לראשונה) לבין שנת 2006 בו הוחל בטיפול תרופתי בסוכרת. המאורעות המצערים שקרו, הדו"ח הנפשי והאירועים המוקדמים בספטמבר 99 לא שינו את מחלת הסוכרת, וכאמור העובדה כי הסוכרת התפתחה ופרצה עובר לאירועים הנטענים שומטת כל בסיס לתפקיד שלהם בהתפתחות הבכרת. לדבריו את עליית הגלוקוז יש להבין שהיא בשל השמנת יתר ולא בגלל האירועים הנטענים במשטרה.
כמו כן אמר שמקובלות עליו העמדות של פרופ' וייס מיום 10.3.16 בעניין השפעת דחק מיום 10ץ.3.16 ויום 11.1.18 חרבות הספרות שצוטטה על ידיו.
לאור זאת הוא סבור שלא הייתה לאירועים כל השפעה על עליית הסוכר.
חוות דעת של פרופ' קרסיק מטעם המשיבה מיום 21.1.2021 (נספח 8):
כבר במאי 1998 נתגלה ערך גלוקוז בצום של 119 מ"ג לד"ל, ערך שמתאים למצב של טרום סוכרת. הסוכרת אצל המערער התפתחה והתגלתה עובר לאירועים הנטענים שאירעו החל מספטמבר 1999 ואילך בעוד שהסוכרת הייתה נוכחת כבר ביולי 1999.
במקרה של המערער התפתחות הסוכרת הייתה הדרגתית ומהלכה וביטוייה לא הושפעו מאירועים חיצוניים אלא הם חלק ממהלך טבעי של התקדמות מאי סבילות לגלוקוז לסוכרת עקב עליה במשקל. בהיעדר סטייה מההתפתחות הרגילה ומהמהלך הצפוי של הרעה הדרגתית של משק הגלוקוז במקביל לעליה במשקל אין כל סיבה להניח שאירועים חיצוניים שיתכן וגרמו לחץ נפשי תרמו תרומה כלשהי להתפתחות הסוכרת.
לסיכום, המערער סובל מסוכרת סוג 2, כאשר קדמה לסוכרת תקופה פגיעה במשק הסוכר שהתבטאה ברמות גלוקוז גבוהות שהתגלו בבדיקות מעבדה ולא הביאו לכל ביטוי קליני. הסוכרת התבטאה במלואה ביולי 1999 עם רמות גלוקוז של 127 בצום שהומרו עקב עליה במשקל. הסוכרת קדמה לאירועים משנת 1999-2000 ואין לאירועים הנדונים כל תפקיד בגרימת הסוכרת או בהשפעה על המהלך הטבעי של התפתחותה שהיה משני לעליה במשקל.
דו"ח ועדת זיילר מיום 12.6.22, נספח 12הוגש, ביום 13.6.22
ועדה זאת מונתה בתאריך 30.11.05 לבדוק מערכת אכיפת החוק בפרשת האחים פריניאן, התייחסה בדו"ח שלה בין השאר לפגמים שנפלו בפעילותם של המערער ואדם נוסף, ביחס לפגמים ואי תקינות בדרך פסולה ואולי בלתי חוקית. פגמים שנפלו בדרך הפעלת האחים פריניאן ולנהלים הקיימים בפרשת הסוללות והאחים פריניאן. לדבריהם, קשה להניח שהם לא היו ערים לשלילה שבפעילותם, והם הסיקו שהם פעלו כך הואיל והם העריכו את חוסר התגובה ואת אדישות המשטרה שהייתה צריכה לטפל בכך. הם ניצלו את התנהלות המשטרה ופעלו במיומנות מרובה ללא חשש בנתיבים שיש בהם הפרת נורמות משטרתיות.
ביחס למערער הם התייחסו לאופן ולדרך החקירה בעניין פריניאן, את הפרת מפקד המחוז שלא להפעיל עוד מקורות ומחדלים המיוחסים לו בדו"ח, ביחס תקינות נוהל, הגינות, תום לב, חובת דיווח וליקויים נוספים שאין צורך לפרטם.
דיון
1.השאלות העומדות לדיון הן קביעת מסגרת הדיון בשים לב לשני ההליכים שהוגשו והסכמת הצדדים בקשר לכך, השאלות העובדתיות ביחס לאירועי הדחק הנטענים מול מועד הופעת מחלת הסוכרת, המחלוקת בין המומחים ביחס לשאלת הקשר הסיבתי הרפואי העובדתי לאירועי הדחק הנטענים ושאלת הקשר הסיבתי המשפטי.
2. העובדות והקשר הסיבתי הרפואי העובדתי
ביחס לעובדות לגבי אירועי הדחק והקשר הסיבתי הרפואי, יש להתחשב בעובדה שהעניין של המערער השתנה בין ההליך הראשון שהוגש על ידיו בו היה לו עניין לקשור את הערעור לוועדת זיילר, בה הוטל בו דופי, אך בשל העובדה שלא היה מיוצג, התייחס להופעת הסוכרת במועד מוקדם יותר, ולאחר שהובהר לו העניין וקיבל ייצוג משפטי של עורך דין, הרחיב את ההיבט העובדתי באופן שאירועי הדחק הנטענים התרחשו לפני הופעת הסוכרת ובסמוך לה. בקשר לכך נטען על ידי המשיב, שהיה למערער עניין להתאים את העיתוי של אירועי הדחק למועד סמוך לפני מועד הופעת המחלה, אך נראה לנו שגרסת המערער נתמכת בעיקרה בראיות נוספות ובהתאם לכך יש לקבוע גם את עניינים העובדתיים באשר לאירועי הדחק, וגם את השאלות הרפואיות ביחס לעיתוי של הופעת הסוכרת לעומת אירועי הדחק אם התרחשו לפני או לאחר אירועי הדחק ומידת סמיכותן לאירועי הדחק.
בקשר לכך נראה לנו שיש לאמץ ולהעדיף את חוות דעתו ואת דבריו של פרופ' רפפורט, על פני חוות הדעת ודבריהם של פרופ' קרסיק ופרופ' וויס. לדברי פרופ' רפפורט: "האירועים הממוקדים המתוארים בחודש אוקטובר 1999 כמו טיפול ממוקד בניסיון רצח וברצח פנחס בוחבוט בשנת 25.9.1999 כאשר בסמוך הועבר תפקיד בניגוד לרצונו המפורש, טיפול בסוכן המשטרתי י' א' וגיוס עד המדינה תומר סובולובסקי וניתוב הכישלונות למערער תוך הכשלה מכוונת של מפקדיו", וכן ש"אירועים אלו היו הטריגר להופעת המחלה ודחק נפשי יוצא דופן וחריג בעוצמתו ולמעשה היוו את הקש ששבר את גב הגמל והיוו גורם ההדק לפריצת מחלת הסוכרת אצלו זמן קצר לאחר מכן ובסמיכות זמנים בתחילת שנת 2000. הרקע המדעי הקושר בין דחק נפשי מתמשך, עבודת משמרות, הפרעות שינה מתמשכות הוא ברור ובא לידי ביטוי במסקנות של "ועדת רפופורט" ובספר "הסוכרת בישראל" (מהדורה אחרונה) שמדגיש בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את חשיבות גורמים אלו שהיוו חלק מהותי מתנאי השירות של המערער במשך שנים ארוכות ותרמו משמעותית לפריצת מחלת הסוכרת אצלו אשר אירעה בסמיכות זמנים לאחר האירועים החמורים המתוארים על ידו באוקטובר 1999"(ע"נ 2395-11-20) פלוני נ' קת"ג ניתן ביום 24.4.23)"
הנסיבות הפרטניות של הופעת הסוכרת אצל המערער מראות בסבירות גבוהה מאוד קשר סיבתי בין אירועי הדחק מהם סבל במהלך ועקב שירותו במשטרה ותנאי השירות במשטרה לבין פריצת מחלת הסוכרת אצלו. כמו גן סמיכות הזמנים בין אירועי הדחק הקשים והופעת המחלה תומכים בקשר הסיבתי הרפואי ויכולים להוות ראיה לכאורה לפי פסק דין "אביאן".
עובדות אלו ומסקנתו ביחס לקשר הסיבתי הרפואי העובדתי נראות לנו מעוגנות הן בראיות העובדתיות הסבירות והמהימנות והן ביחס לשאלות הרפואיות הנוגעות לשאלת הקשר הסיבתי.
על כך יש לציין שביום 1.10.99 הוא הועב מתפקידו באזור לכיש לתפקיד רמ"פ תשאול ימ"ר בניגוד לרצונו, דבר שהיה מאוד טראומטי מבחינתו, פרשת הרצח של פנחס בוחבוט החל ב-5.9.99, האירוע הקשור לי' א' והטיפול בו בשנת 1999 וגיוס סובלובסקי ב-,23.1.2000 כאשר פרוץ מחלת הסוכרת אובחנה ביום 26.1.1999, כאשר גם פרופ' וויס מאשר עובדה זאת ( פר' מיום 15.10.18 עמ' 16) ואירועי ועדת זיילר שארעו במהלך המחלה זמן רב לאחר פריצתה. כמו כן הקשר בין מצבי דחק ובין הופעת הסוכרת נקבע בוועדת רפפורט בראשות פרופ' רפפורט, ובה השתתף גם פרופ' קרסיק שתחילה הסתייג מקיומו של קשר סיבתי כזה אך השתתף במסקנותיה במקרים של דחק חריג. כמו כן נראה לנו שבמקרה זה אכן היו מספר רב של אירועי דחק, אך אין מדובר בדחק מתמשך אלא במספר רב של אירועי דחק שכל אחד מהם עומד בפני עצמו. כמו כן העובדה שהיו מספר אירועי דחק מחברים רצף של פרקי זמן ארוכים הסמוכים למועד פרוץ המחלה בהם מצטברים אירועי הדחק.. כנו כן נתמכת עדותו של המערער בקשר לכך בעדים שהעידו מטעמו, ביניהם: רובי גלבוע ורנ"ץ משה קרדי.( 2395-11-20 (פלוני נ' קת"ג משרד הביטחון, ניתן ביום 24.4.23).
3. הקשר הסיבתי המשפטי
ביחס לקשר הסיבתי המשפטי סמקרה מסוג זה מהסוג השלישי שהינו בעל זיקה הדוקה לשירות הביטחון, במקרה זה בהקשר של משטרת ישראל, כאשר אירועי הדחק קשורים במישרים לאירועי דחק קשים שנגרמו לו בהקשר ישיר לפעילותו בשטח ובתחום הפלילי במשטרת ישראל, נראה לנו שמתקיים גם הקשר הסיבתי המשפטי כפי שנקבע בפסיקה (רע"א 54821-08-20 ניתן ביום 4.2.2024).
4.הכרעה
לאור האמור אנו קובעים כי הוכח ברמה בבוהה של הסתברות שעל המשיב להכיר בנכותו של המערער בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט 1959 [נוסח חדש), ואנו מורים למשיב לעשות כן, החל ביום כי 21.1.2000, ומחייבים את המשיב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.
ניתן היום ד' בניסן תשפ"ה, 1 באפריל 2025, בהעדר הצדדים.
____________________________________________________________
ברון אזולאי שופט בית ד"ר נתנאל עמרן, חבר ועדה מר יאיר כפיר, חבר ועדה
משפט מחוזי בכיר בדימוס
