ע"פ 195/16 ואח'

תאריך הישיבה:  כ"ד באייר תשע"ו      (1.6.2016)

השופטת ד' ברק-ארז:     

1.        האם יש מקום להתערב בגזרי דינם של מעורבים בשורה של עבירות ביטחוניות במסגרת התארגנות משותפת? זו השאלה המרכזית שעמדה במרכז הערעורים שבפנינו – הן מצד המעורבים בהתארגנות, שטוענים כנגד חומרת עונשיהם, והן מצד המדינה, שטוענת כי היה מקום להחמיר עמם אף יותר.

רקע והליכים קודמים

2. עניינה של הפרשה דנן בפעילותה של חוליה אשר ייעדה עצמה לפגוע במתפללים יהודים ובכוחות משטרה בהר הבית. פעילות החוליה, שהתבצעה בעיקרה בחודשים הראשונים של שנת 2013, כללה בין היתר פגישות לצורך תכנון של פיגועים, אימונים בירי והכנת מטענים. בסופו של דבר החוליה לא הצליחה לממש את תוכניתה לפגוע ביהודים, מסיבות שונות, וחבריה נתפסו ונעצרו. המערער בע"פ 195/16, ג'לאל קוטוב (להלן: ג'לאל) והמערער בע"פ 704/16, מוחמד שאער (להלן: מוחמד), גויסו לחוליה ונמנו עם חבריה בשלבים שונים של פעילותה.

3.        על רקע האמור, הוגש נגד ג'לאל ומוחמד, כמו גם נגד אדם נוסף, אחמד בזלמיט (להלן: בזלמיט), כתב אישום מתוקן (תפ"ח 47805-04-13, סגן הנשיא י' צבן, השופטים ר' כרמל ו-ר' פרידמן-פלדמן). יצוין, כי נגד מעורבים נוספים בחוליה הוגש כתב אישום נפרד (תפ"ח 31041-04-13).

4. ביום 24.6.2015 הורשעו מוחמד וג'לאל בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן, לאחר ניהול הוכחות. גם בזלמיט הורשע בעבירות במסגרת הליך זה, אולם מטעמים שיפורטו להלן לא נרחיב בעניינו. ג'לאל הורשע, בין היתר, בעבירות הבאות: סיוע לאויב בזמן מלחמה (לפי סעיף 99(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)); ניסיון רצח (לפי סעיף 305 לחוק העונשין); חטיפה לשם רצח (לפי סעיף 272 לחוק העונשין); נשיאת נשק וייצור נשק (לפי סעיפים 144(ב) ו-144(ב2) לחוק העונשין בהתאמה) וניסיון שוד (לפי סעיף 402 בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין). מוחמד, שחלקו בפעילות היה קטן יותר באופן יחסי, הורשע בעבירות של קשר לסיוע לאויב בזמן מלחמה, סיוע לאויב בזמן מלחמה וניסיון שוד.

5. הרשעתם של מוחמד וג'לאל התבססה בעיקרה על עדויות של מעורבים אחרים בפרשה, ארבעה במספר, שהואשמו כאמור בכתב אישום נפרד (להלן:העדים). אלה הוכרזו עדים עוינים, ואמרותיהם במשטרה הוגשו על-פי הוראת סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. בית המשפט המחוזי קבע, לאחר בחינה ממצה ומעמיקה, כי יש להעדיף את האמרות במשטרה על פני העדויות בבית המשפט. כמו כן, בית המשפט המחוזי נדרש לאמרותיו של ג'לאל במשטרה, שאף הן הועדפו על-פני עדותו בבית המשפט.

6. בהכרעת דינו קבע בית המשפט המחוזי, על בסיס הראיות, כי ניתן להרשיע את מוחמד וג'לאל בעבירות המיוחסות להם, שהן עבירות חמורות. בית המשפט המחוזי ציין שבסופו של דבר לא נגרם נזק של ממש וחברי החוליה לא הצליחו לממש את תכניותיהם. אולם, הוא גם הצביע על כך שהקמת החוליה, הצטיידותה בנשק ויציאת המעורבים לשטח לצורך מימוש התכנית מלמדים כי אין מדובר בהרהורים סתמיים או במחשבות שווא, אלא על פעילות של חוליה מאורגנת.