מדינת ישראל נ' צרפתי

 בשם שירות מבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס.

השופט י' עמית:

1. על המשיב שלפנינו הושת עונש מאסר של 43 חודשים, תוך הפעלת מאסר על תנאי בן חודשיים (סה"כ 45 חודשים), לאחר שהורשע בעבירה של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנה שלא בהסכמתה – עבירה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). כל זאת, תוך הפרת צו פיקוח על עברייני מין לפי סעיף 22 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק הפיקוח).

           על קולת העונש נסב ערעור המדינה.

2. ייאמר מיד, כי ערעור המדינה הוא חריג במובן זה שאין חולק כי העונש שהושת על המשיב בגין העבירה אינו מן הקלים, ובמצב הדברים הרגיל לא היה מקום להגשת ערעור על קולת העונש. אלא שמלאכת הענישה היא שקלול של העושה והמעשה, והעושה שלפנינו, כפי שיפורט להלן, הוא חריג ביותר. מטעם זה, עתרה המדינה להחמיר בעונשו של המשיב ולחרוג ממתחם הענישה שנקבע על ידי בית משפט קמא משיקולים של הגנה על שלום הציבור, כאמור בסעיף 40ה לחוק העונשין, הקובע כלהלן:

הגנה על שלום הציבור

קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי יש חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות, וכי החמרה בעונשו והרחקתו מהציבור נדרשות כדי להגן על שלום הציבור, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם, ובלבד שלא יהיה בעונש שיקבע משום החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש ההולם; בית המשפט לא יקבע כאמור אלא אם כן מצא שלנאשם עבר פלילי משמעותי או אם הוצגה לו חוות דעת מקצועית.

3. צר לנו לקבוע, כי יש ממש בערעור שלפנינו. המשיב שלפנינו חריג בכל קנה מידה, ועיון בהרשעותיו הקודמות מעלה כי לפנינו עבריין מין סדרתי, רצידיביסט אשר חוזר שוב ושוב על מעשיו, מי שריצה עונשי מאסר ממושכים המסתכמים בכ-20 שנות מאסר, תוך שהוא מבצע עבירות מין על אף מאסרים על תנאי התלויים ועומדים כנגדו. הערכת המסוכנות שנערכה בשעתו למשיב היא גבוהה מאוד, ואציין כי במאסריו הקודמים נהג באלימות ואף ביצע עבירות מין כלפי עובדות שב"ס. די לעיין בפסק דינו של השופט ב' שגיא בתיק קודם בו הורשע המשיב בביצוע עבירת מין בעוברת אורח, שם נכתב כי עיון בגליון הרשעותיו של המשיב "חושף תמונה קשה ומצמררת של עבריין מין אלים וסדרתי... ככל שהפכתי והפכתי בנתונים השונים, לא מצאתי ולו שיקול אחד שיכול להצדיק הקלה בעונש".

4. ואכן, באותו יום בו התקיים דיון בעניינו של המשיב במסגרת חוק הפיקוח, ולאחר שבמהלך הדיון האריך בית המשפט את צו הפיקוח האוסר על המשיב, בין היתר, התחברות עם קטינים, ביצע המשיב את העבירה מושא דיוננו. באותו יום, בשעה 14:56 לערך, יצאה המתלוננת (קטינה, ילידת שנת 2005) מביתה בבני ברק כדי לשחק עם חברותיה. בשלב מסוים, נותרה הקטינה לבדה בכניסה לבניין ביתה. המשיב ניצל הזדמנות זו והתקרב אל הקטינה כאשר איבר מינו חשוף לעיניה. המשיב מישש ושפשף את איבר מינו החשוף לפני הקטינה וניסה לשכנעה לגעת בו, תוך שאמר לה: "תסתכלי איזה כיף זה, תסתכלי איזה נעים זה". בתגובה הקטינה החלה לבכות ולצעוק לעברו: "מה אתה רוצה ממני". המשיב התעלם מכך, המשיך במעשיו והתקרב אליה עוד, באומרו לה: "אל תפחדי, אני חבר שלך אני לא אעשה לך כלום". למרות המשך צעקותיה ובכייה של הקטינה בשל מעשיו של המשיב שהתקרב ועמד סמוך אליה, לא שעה המשיב לבקשותיה שיניח לה והמשיך לשפשף את איבר מינו מולה, עד שהגיע לפורקן מיני ופלט את נוזל הזרע שלו על ידיה וחולצתה של הקטינה.