ע"פ 56246-02-13 מדינת ישראל נ' ח'אלד חמד ואח'

השופטת ד' ברק-ארז:

1. מה העונש הראוי למי שהיו מעורבים בקשר לבצע שוד מזוין בבית ובהוצאתו מן הכוח אל הפועל? זו השאלה שעמדה במרכז הערעורים שהוגשו במקרה זה הן על ידי המדינה והן על ידי אחד מן המעורבים בפרשה.

כתב האישום וההליכים עד כה

2. ביום 24.1.2014 הוגש כתב אישום מתוקן שנסב על אירוע חמור של שוד מזוין בבית מגורים (ת"פ 56246-02-13, סגן הנשיא ת' כתילי). על-פי האמור בכתב האישום שלושה מן הנאשמים (שהם גם בעלי הדין כאן) ח'אלד חמד (להלן: חמד), מוהנד ארשייד (להלן: ארשייד) וסלאם שרארה (להלן: שרארה) יחד עם אדם נוסף בשם בנימין בדווי (להלן: בדווי) קשרו קשר לשדוד את המתלונן, עזמי פאר (להלן: עזמי), שהיה ידוע כחלפן כספים. בהמשך לכך, הגיעו הארבעה לפארק בסמוך לביתו של עזמי, שבו הוא התגורר עם בת זוגו פאדיה ושתי בנותיה הקטינות. שם הצטרפו אליהם שלושה אנשים נוספים – הנאשם 4, שהוא קטין, והנאשמים 5 ו-6 בכתב האישום. על-פי האמור בכתב האישום חמד וארשייד נשאו עמם אקדח, בסיועו של שרארה. לאחר שביצעו תצפית התפרצו לתוכו חמד, ארשייד ובנימין, בסיועו של שרארה, על-ידי שבירת הזכוכית של אחד החלונות. הנאשמים שנכנסו לבית חיפשו את עזמי על מנת לדרוש ממנו שימסור להם כסף. עזמי שהבחין בהם קפץ ממרפסת הבית ונמלט. אחד מן הנאשמים שנכנסו לבית נכנס לחדר השינה של אחת הילדות. כמו כן, אחד מהם הצמיד אקדח לראשה של פאדיה ודרש ממנה שתמסור לידיו את הכסף, הזהב ומפתחות הרכב של עזמי. במהלך יציאתם ירו הנאשמים שנכנסו לבית ירייה לכיוון תקרת הבית. אף ביחס למעשים אלה נטען כי שרארה סייע להם. בהמשכו של כתב האישום צוין כי חמד וארשייד גנבו מהבית כ-20,000 שקל במזומן, שיקים בסכום כולל של כ-600,000 שקל וכן ארנק מסמכים וגרמו לנזק, הכול בסיועו של שרארה.

3. בכתב האישום יוחסו לחמד וארשייד עבירות של קשר לפשע או לעוון לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין; התפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין; נשיאה והובלה של נשק לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין. העבירה של קשר לפשע יוחסה גם לשרארה, וכן יוחסו לו עבירות של סיוע לכל העבירות האחרות דלעיל. לנאשמים האחרים יוחסו רק העבירות של סיוע להתפרצות למקום מגורים ונהיגה בזמן פסילה ועניינם אינו בפנינו.

4. הנאשמים כולם הודו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון. ביום 24.1.2014 כולם הורשעו על סמך הודאתם זו, למעט נאשם 4 אשר הופנה לשירות המבחן על מנת שזה יחווה דעתו לגבי שאלת הרשעתו ולגבי רכיבי הענישה בעניינו.

5. הסדר הטיעון כלל התייחסות לעונשים שלהם תעתור המדינה, כאשר מנגד הנאשמים יהיו רשאים לעתור לעונש כהבנתם. בכל הנוגע לבעלי הדין שבפנינו הוסכם כי המדינה תעתור לעונשים כדלקמן: לגבי חמד וארשייד – שבע שנות מאסר בפועל (ובנוסף לכך מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לנפגעי העבירה); לגבי שרארה – שלוש וחצי שנות מאסר בפועל (בנוסף למאסר על תנאי, קנס ופיצוי לנפגעי העבירה).

6. ביום 1.9.2014 ביקש חמד כי יצורפו להליך שני כתבי אישום נוספים שהוגשו נגדו ושבעובדותיהם הוא מודה. אלה כללו את העבירות הבאות: הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין; תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין; החזקת סם לשימוש עצמי לפי סעיף 7(א) בנסיבות סעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.