ע"פ 7621/14 אהרן גוטסדינר ואח' נ' מ"י

           לפני שלוש בקשות לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת על המבקשים בתיקים שבכותרת בבית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' כהן) בת"פ 260/08 מיום 29.9.2014.

תמצית הרקע העובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי

1. כנגד שלושת המבקשים – ושבעה נוספים – הוגש ביום 2.11.2008 כתב אישום עב כרס, החובק 65 עמודים. הכרעת הדין מיום 9.4.2014 משתרעת על-פני כ-800 עמודים וגזר הדין מיום 29.9.2014 חובק כ-90 עמודים. המקרה דנן נסוב סביב הפרשה אשר הוכתרה כ"פרשת הרבנים" וברקעה ניצבת הקמת מסלולי הלימודים התורניים המיועדים לאנשי כוחות הבטחון, לקראת קבלת תעודת השכלה תורנית גבוהה (להלן: תעודת השת"ג). תעודה זו מוענקת על-ידי הרבנות הראשית לישראל ובכוחה להקנות לבעליה מעמד זהה למעמדם של בעלי תואר ראשון במקום העבודה, ובכך לזָכותם בדירוג ותוספות שכר שונות. בתמצית, הפרשה עוסקת בהנפקתן במרמה של תעודות ומסמכים הכוללים נתונים כוזבים על-ידי המכללות התורניות השונות, במטרה ליצור מצג, לפיו תלמידי מסלול הלימוד התורני עמדו בקריטריונים של הרבנות הראשית לצורך קבלת תעודת השת"ג, וכן כי עמדו בקריטריונים של גופי הביטחון לצורך קבלת הטבות שכר בגין לימודיהם. כך למשל, חלק מן המכללות הנפיקו אישורי לימודים בהם נכתב כי התלמיד למד בהיקף של 35 שעות שבועיות, בעוד שבפועל היו הלימודים בהיקף של 12-5 שעות שבועיות, אם בכלל. על-סמך מצגים כוזבים שונים ונוספים הקשורים במסלול הלימוד, אישרו גופי הבטחון את זכאותם של אנשי הקבע והשוטרים להטבות שכר בסכומי עתק, אשר הגיעו לסך של כ-300,000,000 ש"ח, וסכום תוספות השכר שהיו עתידות להינתן לאנשי הבטחון עומד על כמיליארד ש"ח. 
2. לצורך ההכרעה בבקשות עיכוב ביצוע עונש המאסר שלפני, אין כל צורך ואפשרות לסקור ולהקיף את מימדיה הרחבים של פרשה סבוכה זו. משכך, להלן תובא תמצית העובדות והטענות הדרושות אך להכרעה שלפני.

           המבקש בע"פ 7621/14

3. המבקש בע"פ 7621/14 (להלן: גוטסדינר) כיהן בתקופה הרלוונטית כרב המחוז הצפוני של המשטרה. בבית המשפט המחוזי הורשע גוטסדינר בגין מעורבותו בהפעלת מכללת "אריאל מרכזים לתורה ויהדות – חיפה והצפון" (להלן: מכללת אריאל) ומכללת קארו שבצפת. בית המשפט קבע כי גוטסדינר ניצל את האמון שייחסו לו השוטרים כרב המחוז הצפוני של המשטרה; כי הוא פעל לגיוס שוטרים ללימודים במסלול התורני במכללות פרטיות אלה, בין השאר על-ידי תליית מודעות בתחנות המשטרה; כי הוא היה מעורב בהנפקתם של אישורים כוזבים שונים, בהם אישורי "35 ש"ש וממשיך בלימודיו שנה נוספת (להלן: אישור היקף לימודים) ותעודות סמיכה לרבנות (להלן: תעודת "יורה יורה"), הנדרשים לצורך קבלת תעודות השת"ג; כי תמורת פעילותו עבור מכללת אריאל קיבל גוטסדינר שוחד בסך 57,500 ש"ח, אם במישרין ואם בעקיפין, כמלגה עבור בנו, אשר כלל לא למד במכללת אריאל; וכי גוטסדינר השתמש במרמה ובתחבולה במטרה להסתיר את הכנסותיו ממכללת אריאל ולהימנע מלדווח עליהן לרשויות המס.
4. לפיכך, בבית המשפט המחוזי הורשע גוטסדינר בביצוע העבירות הבאות: לקיחת שוחד, על-פי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מרמה והפרת אמונים, על-פי סעיף 284 לחוק העונשין; 100 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, על-פי סעיף 415(סיפא) לחוק העונשין; 100 עבירות של נסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, על-פי סעיף 415(סיפא) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; 120 עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, על-פי סעיף 415(סיפא) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין; 120 עבירות של סיוע לנסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415(סיפא) בצירוף סעיפים 29 ו- 31 לחוק העונשין; 33 עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, על-פי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; 33 עבירות של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, על-פי סעיף 420 סיפא לחוק העונשין; ושימוש במרמה, ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס, על-פי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (להלן: פקודת מס הכנסה).
5. בגזירת דינו של גוטסדינר הביא בית המשפט המחוזי בחשבון את הנסיבות החמורות שבביצוע עבירות המרמה, ובהן: היקף מעשי המרמה ומימדיה; השיטתיות במעשי המרמה והתמשכותם; הנפקתם של מאות מסמכים כוזבים והשימוש בהם; גובה הסכומים שנתקבלו מקופת המדינה כתוצאה ממעשי המרמה; וביצוע מעשי המרמה תוך ניצול מעמדו של גוטסדינר במשטרת ישראל והאמון שניתן בו כרב המחוז הצפוני. בית המשפט קבע כי שילוב המעשים שביצע גוטסדינר עם רום תפקידו הציבורי והנזק הרב שנגרם לקופת המדינה, מחייבים ענישה מוחשית ומרתיעה. בהתחשב באלו, ובשים לב לאפקט המרתיע של פיטוריו של גוטסדינר משורות המשטרה והשחרת שמו בכלי התקשורת, השית בית המשפט על גוטסדינר ארבע שנות מאסר בפועל; 24 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של קבלת דבר במרמה, זיוף, שוחד עבירות מס כלשהן או מרמה והפרת אמונים למשך שנתיים; וקנס בסך 100,000 ש"ח או ששה חודשי מאסר תחתיו.  

המבקש בע"פ 7680/14

6. המבקש בע"פ 7680/14 (להלן: רואימי) הקים בשנת 1998 מכללה ללימודים תורניים במסלול המיועד לאנשי כוחות הביטחון, תחת חסותה של ישיבת "דרכי הוראה לרבנים". מסגרת הלימודים התקיימה בביתו של רואימי ובבית הכנסת של אביו בבית שאן, ונקראה מכללת "חסדי יחיא". בבית המשפט המחוזי הורשע רואימי בגין מעורבותו בהנפקתם של אישורים כוזבים שונים לצורך קבלת תעודות השת"ג. בדומה לעניינו של גוטסדינר, בין המסמכים השונים היו תעודות "יורה יורה" שלא שיקפו את רמת הידע והבקיאות האמיתית של התלמידים, אישורים כוזבים בדבר היקף הלימודים ומשכם, ואף אישורים המעידים לכאורה כי התלמידים מקיימים אורח חיים דתי, הגם שקיימו אורח חיים חילוני. עוד קבע בית המשפט כי רואימי פעל בכוונה להתחמק מתשלום מס, תוך שהוא מסתיר את הכנסותיו מפעילותו במכללת "חסדי יחיא" באמצעות הנפקת קבלות מזויפות ורכישת רכב ורישומו על שם אִמו.
7. לפיכך, הורשע רואימי בבית המשפט המחוזי בביצוע העבירות הבאות: 203 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, על-פי סעיף 415(סיפא) לחוק העונשין; 203 עבירות של נסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, על-פי סעיף 415(סיפא) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; שתי עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, על-פי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; ושימוש במרמה, ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס, על-פי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.
8. בגזירת דינו של רואימי הביא בית המשפט בחשבון את חלקו היחסי של רואימי בביצוע העבירות, הן בהנפקת המסמכים הכוזבים והן בהעברתה של מכללת "חסדי יחיא" לחסותה הפיקטיבית של ישיבת הגר"א. כן הובאו בחשבון הנזק החמור שנגרם מביצוע העבירות (הטבות שכר בסך 26,550,000 ש"ח) והעובדה שרואימי טרם הסדיר את חובו למס הכנסה. בית המשפט שקל גם את העדר עברו הפלילי של רואימי ותרומתו לרווחת תושבי העיר בית שאן. בהתחשב בכל אלו ובזמן הרב שעבר ממועד ביצוע העבירות, השית בית המשפט על רואימי את העונשים הבאים: שלוש שנות מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של קבלת דבר במרמה, זיוף או עבירת מס כלשהי למשך שנתיים; וקנס בסך 200,000 ש"ח או 12 חודשי מאסר תחתיו.

המבקש בע"פ 8495/14

9. המבקש בע"פ 8495/14 (להלן: רוזנטל) היה שותף בכיר בהקמת ובהפעלת מסלול הלימוד לאנשי כוחות הביטחון במכללת "דרכי הוראה", בסניפים שונים ברחבי הארץ. בניגוד לעניינם של גוטסדינר ורואימי, פעילותו של רוזנטל היתה "חוצת מכללות", והוא שימש על-פי רוב כגורם המתווך בין המכללות השונות ובין הרבנות הראשית, בכל הקשור עם הנפקתם של האישורים הכוזבים. בבית המשפט המחוזי הורשע רוזנטל, בין השאר, בגין מעורבותו בהנפקת תעודות ה"יורה יורה" הכוזבות והאישורים הכוזבים בדבר היקף ומשך הלימודים, והעברתם לרבנות הראשית לצורך קבלת תעודות השת"ג במטרה לזכות בתוספות השכר הניתנות על-ידי כוחות הבטחון. עוד נקבע כי רוזנטל הציג מצגים שונים, לפיהם חלק מן המכללות – ובהן כיתות הלימוד העצמאיות שהקים – פועלות תחת חסותן של מכללת "דרכי הוראה" או ישיבת הגר"א, בראשה עמד אביו, אף שלמעשה לא היה בין אלה ובין המכללות כל קשר. בנוסף, קבע בית המשפט כי בעת ששימש רוזנטל כאיש הכספים של מכללת "דרכי הוראה" הפקיד רוזנטל בחשבון הבנק הפרטי שלו חלק משכר הלימוד אותו גבה מן התלמידים. זאת, ללא ידיעת הנהלת המכללה ובכוונה לשלול את הכספים שלילת קבע. לבסוף, נקבע כי במזיד ומתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, השמיט רוזנטל מדיווחיו לרשויות המס את ההכנסות שצמחו לו מפעילותו עבור המכללות השונות, בסך של 1,888,200 ש"ח. כך, בין השאר, רוזנטל הנפיק לתלמידים קבלות בשם מוסד שאין הוא קשור אליו; פרט המחאות של תלמידים אצל חלפן כספים והפקיד את הכסף המזומן שקיבל בחשבונו; נתן הלוואות בסך מאות אלפי שקלים במזומן ואף הפקיד בחשבון הבנק של בן דודו סכומי כסף גבוהים.
10. לפיכך, הורשע רוזנטל בבית המשפט המחוזי בביצוע 2,173 העבירות הבאות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, על-פי סעיף 415(סיפא) לחוק העונשין; נסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, על-פי סעיף 415(סיפא) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, על-פי סעיף 415(סיפא) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין; זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, על-פי סעיף 418(סיפא) לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, על-פי סעיף 420 (סיפא) לחוק העונשין; גניבה בידי מורשה, על-פי סעיף 393(2) ו-(3) לחוק העונשין; שימוש במרמה, ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס, על-פי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; והלבנת הון, על-פי סעיף 3(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.
11. בגזירת דינו של רוזנטל ציין בית המשפט המחוזי כי לנוכח היקף העבירות שבוצעו, חומרתן וגובה הנזק שנגרם לקופת המדינה, הוא התקשה לעמוד על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מרמה בסדר הגודל שבמקרה דנן. לאחר שסקר בית המשפט את הפסיקה הדומה, ככל הניתן, לפרשה רחבת היקף זו, ולאחר שעמד על התכנון הרב אשר קדם לביצוע העבירות על-ידי רוזנטל (לדוגמא, ב"חתימת הקשקוש" על אישורי היקף הלימודים או בניסוח תעודות ה"יורה יורה" כך שלא ניתן יהיה לכהן ברבנות בפועל מכוחה); על היותו של רוזנטל בעל תפקיד מפתח בהגיית וביצירת המסמכים הכוזבים, ובמעורבותו במכללות השונות; על גובה הנזק שנגרם מביצוע העבירות, בסך של מאות מיליוני ש"ח; על תאוות הבצע אשר היוותה את הסיבה לביצוע העבירות שבהן הורשע; על ניצול מעמדו לרעה במכללות השונות ובפרט במכללת דרכי הוראה ובישיבת הגר"א – קבע בית המשפט כי מידת אשמו של רוזנטל בקשר עם נסיבות ביצוע העבירות ומידת הפגיעה בערכים המוגנים העומדים בבסיסן הן גבוהות ובעלות חומרה יתרה. בהתאם לכל אלו, ותוך התחשבות מסוימת בעברו הנקי של רוזנטל ואורח חייו הנורמטיבי, השית בית המשפט על רוזנטל את העונשים הבאים: שבע שנות מאסר בפועל; 24 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של קבלת דבר במרמה, זיוף, גניבה, עבירת מס כלשהי או עבירת הלבנת הון למשך שנתיים; וקנס בסך 500,000 ש"ח או שנתיים מאסר תחתיו.

ההליכים בבית משפט זה

2. ביום 14.12.2014 נערך דיון בבקשתו של גוטסדינר ליתן לו שהות להגשת נימוקי ערעורו ולעכב את ביצועו של עונש המאסר שהושת עליו עד להגשתם של אלה. בהסכמת המשיבה נדחה מועד התייצבותו עד ליום 16.2.2015 ונקבע כי זמן סביר קודם למועד זה, יגיש גוטסדינר את בקשתו המנומקת לעיכוב ביצוע עונשו (השופטת ד' ברק-ארז). בקשה כאמור הוגשה ביום 5.2.2015.
3. בהמשך, משהוגשה ביום 14.12.2014 גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת על רוזנטל וצפוי היה שתוגש בקשה דומה מטעמו של רואימי, הסכימה המשיבה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת על השלושה עד ליום 16.2.2014, בכפוף לקיומו של דיון מאוחד בשלוש הבקשות עד לאותו המועד. משטרם הוגשה בעת ההיא בקשת עיכוב ביצוע עונש המאסר של רואימי, הוריתי ביום 18.12.2014 על עיכוב ביצוע עונש המאסר אשר הושת על רוזנטל בלבד.