ע"ר 45166-06-17

לפנינו ערעור על החלטת כבוד הרשמת תמר עציון פלץ מיום 6.6.2017 (להלן: הרשמת) בתיק סע"ש 16871-06-16 שלפיה נדחתה בקשת המערער למשלוח הודעה לצד רביעי כנגד בעל מניות נוסף של המשיבה.

רקע עובדתי

המשיב הפורמלי עבד אצל המשיבה מיום 10.11.2003 ועד ליום 10.4.2016. המשיב הפורמלי הגיש נגד המשיבה תביעה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה.

ביום 19.12.2016 הגישה המשיבה בקשה למשלוח הודעה לצד שלישי נגד המערער.

במסגרת הבקשה נטען, בין היתר, כי המערער היה מעסיקו של המשיב הפורמלי; כי המערער חתם על הסכם עם המשיב הפורמלי שנחזה להיות הסכם עבודה, שהוסתר מהמשיבה, ואשר כולל בתוכו תנאים מפליגים למשיב הפורמלי; כי המערער התחייב באופן אישי כלפי המשיב הפורמלי ליתן לו זכויות שאינן תואמות את יכולתה של המשיבה ואת שוויה. בנסיבות אלה התבקש בית הדין ליתן היתר למשלוח הודעה לצד השלישי כנגד המערער.

ביום 19.12.2016 החליטה הרשמת לקבל את הבקשה. בהחלטה פורטו ההלכות המשפטיות הנוגעות למשלוח הודעה לצד שלישי לרבות העובדה שעילות התובענה מושא ההודעה צריכות להיות בסמכותו העניינית של בית הדין. בהתאם לפסיקה, קבעה הרשמת שיש לקבל את הבקשה רק בכל הנוגע לעילות התביעה המצויות בסמכותו של בית הדין האזורי לעבודה, קרי – עילות תביעה הנובעות מחובתו של המערער כעובד ומנכ"ל המשיבה. הרשמת לא התירה לשלוח הודעה לצד שלישי בעילות הנובעות מכך שהמערער היה בעל מניות או דירקטור של המשיבה, לרבות טענות הנוגעות לסכסוך שהתגלע בין בעלי המניות ולהליך המשפטי שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי בנצרת, מכיוון שהן לא מצויות בסמכותו העניינית של בית הדין.

ביום 30.1.2017 נדחתה בקשת המערער לביטול ההחלטה מיום 19.12.2016 מן הטעם שלא מדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד, שכן באותו מועד לא היה המערער צד להליך.